במשהו קצת קשה אבל זה מציק לי מאוד
ואני רוצה לשמוע משהו בנושא מחברים כמוכם אולי הזדהות תעזור לי
להקיא את התופעה המגעילה

בערך בגיל 6 +- במקביל לריגושים הרגילים שהייתי רגיל לעשות
גילית סוג של תאווה שרודף אותי עד היום אחד הקשים במחלה שלי (אני לא מאמין שאמרתי את זה מחלה אני חולה וזאת הבריאות שלי שאני יודע שאני חולה חזק!!!!)
אז בתקופת הגיל הקטן הזה גיליתי אצל דודות שלי את הארון שלהן!!!! ואת מה שיש שם
ומשם התחילה התמכרות נוספת הצצה לתוכן נשי בארון ו.... בחדרי הכביסה אוווצ איזה כואב
לכתוב את זה כמו שמקלפים לי את הלב ממש  בושה !!! איומה
אבל אין ברירה זה יושב לי שנים במדפים האפורים שלי ונמאס לי
בילדות עם הדודות בתיכון אצל"ידידות" ומשם אלה מה שאני יכול להריח אני מריח העיקר שזה יריח כמו אישה .... וזה מפוצצ לי את המוח ממש
עד שבשנה האחרונה זה החמיר מאוד ושם ידעתי שאני צריך עזרה דחוף והאתר הזה נתן לי סיכוי לשרוד
התחלתי להריח מקומות ישיבה (כסאות לרוב ) העיקר להריח רייח של אישה
הקמיעה לאישה כול כך חזק מילדות לריח הזה שזה מטריף אותי לגמרי עוד שפל של התאווה הגועלית הזאת
יש משהו שמזדהה ויכול לתת לי עזרה בנושא זה אחד הדברים הקשים החשק הזה שבועט לי בכול עמידה בתאווה
שזה מגיע זה ממוטט אותי
הייתי חייב לחלוק את זה זה חנק אותי ממש ....
תודה
מני- רוצה להחלים

כל הכבוד על החשיפה.
דבר ראשון אתה כבר בדרך לריפוי, עצם זה שאתה מתייחס לבעיה זו ולא מדחיק אותה, שאתה נגעל מזה ורוצה לעבוד על זה, זה השלב הראשון וזה תחילת הפיתרון.
דבר שני, אינני בכלל ראוי לייעץ לך כי אני לא יותר טוב ממך ובהרבה דברים מסתבר פחות, אבל נראה לי שהדבר הראשון שאתה צריך הוא, שיהיה ברור לך - במלוא מאת האחוזים - שאתה רוצה להיגמל מזה, ולא רוצה להמשיך עם זה בשום אופן בעולם. ברגע שתאמין בעצמך שאתה רוצה להפסיק עם זה - כבר פתחת לעצמך את הפתח לחופש.
בהצלחה.

שלום מני,
כל הכבוד על האומץ והכנות!

אני מזדהה עם הסיפור שלך,
אני גם חיפשתי בארון בגדי נשים, לא דוקא את הריחות.
כשהזמינות לפורנו הידלדלה, הייתי מממש את התאווה בנסיונות ללבוש בגדי נשים,
פעם הייתי גר אצל מישהו בחדר שהיתה שם בחורה לפניי, והשאירה שם כמה בגדים. ובשבילי זה היה האוצר, והייתי עושה דברים משוגעים עם זה.
אז אצלי זה התבטא כך, אצלך קצת אחרת, ואצל חברים אחרים בעוד צורות שונות. למחלה אין גבולות ברורים...
איך אמרו פה?: כולנו אוהבים גלידה - לא משנה הטעם...

אני דווקא לא רוצה להיגמל מזה כי זה מגעיל, זה לא הגעיל אותי. אני רוצה להיגמל ממשהו שאני אוהב בטירוף.
אם הבעיה שלי זה שאני נגעל, אז יש עוד צורות יותר 'מקובלות' של תאווה, שהם לא מגעילים. אבל גם אותם אני לא רוצה בחיי.
כדי להחלים, לא חשוב שתיגעל מזה, אלא שתבין שזה משהו חולני, ושזה לא טוב לך.

בהחלמה

מני היקר
אני מבין מאיפה בא לך הכאב הזה,
אני מבין אותו ממקום אישי.
גם לי היו הסטיות שלי, שתמיד הרגשתי איתם חולה נפש מושלם.
אבל זה באמת מה שאני, "חולה"!!!
מהיום שהבנתי שאני חולה, הבנתי שזה לא תלוי בי, כי אני בחיים לא יוכל להוציא את החולי מעצמי. "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
הבנתי שאני חסר אונים באופן מושלם להתמודד עם התאוות והסטיות שלי.
למדתי שיש רק אחד שיכול להם. אלוקי. אבי היקר. הוא יכול להם.
לכן מהיום כל יום אני מפקיד את רוחי, נשמתי, ותאוותי, בידיו של אבי אוהבי. והוא עושה בהם כטוב בעיניו.

אני ממליץ לך לקרוא פה קצת הודעות. ללמוד קצת את הכאב של החברים. אני בטוח שזה יגע בך.
יש בדף הראשי אשכול מאמרים שמסביר הרבה על התוכנית.

אני בטוח שכל אחד ואחד פה מהחברים ישמח לענות לך על כל שאלה.
אל תהסס, ואל תתבייש.
לא הביישן מחלים.

אוהבים אותך

יעקב

מני היקר!
כל הכבוד על האומץ ועל הכנות.

אני עדיין מתבייש להעלות פה את הסטיות שלי, אבל אני מזדהה עם כל מילה.
אני מאוד שמח שהצטרפת אלינו, ואני מקווה שנשמע ממך הרבה.

אוהבים אותך!!!

חברה איזה חזק שאתם מבינים אותי אני כולי צמרמורות
תבינו אף פעם לא דיברתי על זה עם מישהו מהפחד שהוא יעצור אותי באמת
ואתם מבינים איזה כיף מחזק אותי מאוד מאוד מאוד להתחיל לעבוד באמת על החלמה
אין ברירה חייב לעבוד
תודה רבה  לה' יתברך ולמי שהקים את התוכנית הזאת תודה

מני -רוצה להחלים