בס"ד
נעים מאד קבוצת תמיכה ..אני אלמוני ואני מודע לבעיה האישית שלי.ואני אוהב אתכם.
סיפורי האישי והמרגש מתחיל מגיל הארבע ..אני בהלם ואתם??.
אז זה מתחיל בתור ילד..חשבתם שזה לא מזיק ??כולה ילד ?מה הוא מבין?
תשאלו את ה"חזון איש " והוא יגיד לכם שזה פוצע את הנשמה.כל יהודי יודע שיצר מתחיל מהעיניים ואי אפשר לומר שכולה ראיתי..
זוכררים את היומולדת שבגן שמשהו צריך להשים לכם זר על הראש..אני בחרתי בשתי בנות שמצאו חן בעיני ..שיהיה..
רק מה שמוזר שהגננת שלי נמשכתי אליה בגיל שכזה..ברמה של פנטוז..ה' ישמור .אני רק ילד וכבר ?
הפעם הראשונה שלא להבחין בחומרת המצב. משם זה נמשך לכיתה א' בו אני נמשך למורתי וכן הלאה.התמימות של הילדות נלקחה ממני והלואי שאז היתי מגלה פיתרון.
חברים אני עד היום ללא מגע פיזי עם בחורה .זה רק אני או שיש עוד כמוני..?
מה שמחזק את המחלהזה הילדות האיומה שלי תחת הורים כושלים שהרסו לי את הביטחון ,צעקות וקללות שלא נתנו לי מנוחה.
היום אני בגיל ה20 ומעלה ואני מגלה שאני לא מצליח להכיר משהי לחתונה בקלות.שמתי לב יום א חד כי אני בוחר למתק את האי נעימות ויציבות ע"י
סיפוק מיני והידיים נשלחות לאיזור המותניים ללא הבחן או תאווה .מתוך הרגל ששזה "התרופה " לכאב והבדידות.
חלק מהגורמים למחלה זה עצבות וחוסר אמונה.כמו כולם אבדתי שליטה על החיים שלי.על עבודת ה' שלי.ואני בייאוש.
לפעמים אני בא בטרוניה כלפי שמיא שהוא קצת אכזר אליי ואני לא אשם..לא ביקשתי ארמון עושר אלא חיים עם מעט סיפוק ושמחה.אישה הגונה לבנות לה בית.
אבל היום אני מבין כי לכל אחד בעולם יש משהו לא מושלם בחיים ואיתו הוא מתמודד  וההתמודדות שלי היא חלק ממני.
שאלות לכולם.
1.האם זה רק אני שהתחיל בגיל כזה מוקדם או שיש עוד ..מדבר על גיל 4-5.
2. האם זה לקח לכם את המזל והסיעתא דשמיא שלכם ..מרגישים כאילו שום דבר לא הולך?
3.יש לכם סיפור עצוב מהילדות שהעמיק את החשיפה שלכם ?משהו פגע בכם או מירמר אותכם .הורים ?
4.האם אתם מרגישים את הקליפות והטומאה בגוף כאילו זה משהו לא רק רוחני אלא גשמי?
5.כל עיצה טובה תתקבל בברכה.
6.למה ה' עשה את החיים שלנו חסרי שליטה ?
מודה מקרב לב.

ערכתיקצת

קודם כל, ברוך הבא חבר יקר!
אם אתה מחפש פתרון, השאר איתנו, תקרא את החומר הרב שכתוב בו, תמצא חברים אלמוניים אחרים, וזה עובד.

יש כאן המון אנשים, ולכל אחד סיפורו האישי, כל אחד חווה את התפרצות המחלה באופן אחר, בגיל אחר ובביטוי אחר. מה שחשוב זה המניע, והגורמים שמביאים אותי לכך. נשמע כי יש בך מודעות עצמית גבוהה, ואתה שם את העצבע על נקודות, אתה מזהה בעצמך שזו "תרופה" לכאב ובדידות... אני בטוח שיש כאן גם אנשים שדומים בסיפורם לסיפור חייך גם בסימפטומים, אבל זה לא ממש חשוב.

הרגשת הריקון הרוחני מוכרת לי עד למאד, והתכנית כאן היא רוחנית בעיקרה, כך שהיא אמורה לחבר אותנו למקום רוחני חזק.

נוהגים לומר שה' בחר בנו בטובו הגדול להיות חולים, כדי לגלות את הדרך החוצה ולשנות לעצמנו את החיים, מקוה שאצליח לראות את זה גם בעיניים שלי...

ברוך הבא חבר יקר
אשריך על הצעד האמיץ. תקרא קצת, אם זה נראה לך שייך אליך, בבקשה השאר עימנו.

יקירי
אני למדתי על התאווה בגיל צעיר ממש, כבר בתור ילד הייתי מפנטז על החברים. כל היום. בכיתה. בשיעור. בהפסקה. בשירותים. באמבטיה. במיטה. תוך כדי משחק. אכילה. וכו'. מגיל קטן אני שם. ותמיד תהיתי מה זה היה לי. למה אני כזה מוזר. הייתי בודד מאוד עם עצמי. תמיד הרגשתי שחצי מחיי לא חשוף לאף אחד.
בגיל 13 כבר הייתי מאונן 5 פעמים ביום. בגילך הייתי כפייתי ממש. הייתי פשוט גר בשירותים. מצייר לעצמי פנטזיות על הטישיו.
אתה תראה אותי אתה לא תאמין, אני נראה האדם הכי נורמלי בעולם.
אני נורמלי מאוד. אבל גם חולה מאוד. זה די היה ברור לי מהתהליך המוזר של החיים שלי.

ניסיתי להפסיק מליון פעמים ולא הצלחתי. הלכתי למשגיח וסיפרתי לו. חלמתי על זה. בכיתי בתפילה. ובסוף אוננתי גם בראש השנה. או בשירותים של המקווה שתי דקות אחרי הטבילה.
כל הזמן הייתי בטוח שאני חוטא נורא שאין רפואה למכתי, ושכבר מעכשיו מחממים לי את האש של הגהנום.

אבל היום למדתי דבר אחד. שאני חולה. חולה אנוש. ברחתי מעצמי, חיפשתי את עצמי. לא מצאתי את עצמי. מצאתי תאווה. יותר נכון, התאווה מצאה אותי. אני חסר אונים מולה. היא דאגה גם להרוס לי את החיים. היא כמו סרטן שלחה גרורות לכל המכלול שיצר אותי. הרסה אותי עד היסוד. כבר לא נשאר לי טיפה של אמון בעצמי.
אני יודע דבר אחד, שאין מצב שיענישו אותי על דבר שאין לי שליטה עליו.

היום  זה לא משנה. הבנתי שזו דרך החיים שהתווה לי בוראי. הוא שם לי את האבנים בדרך, והוא יסקל אותם.
עכשיו אני יודע דבר אחד, שאני מעוניין ללכת עד הסוף, ולהסיר את השליטה של התאווה מחיי. אני מוכן לעשות בשביל זה הכל. אני יודע שאם יום אחד אני ירפה, הכל יקרוס כמו דומינו.

וכשאני אני אומר הכל, יש פה תוכנית מדהימה של 12 צעדים, בתוכנית הזאת אני לומד להבין שאני חסר אונים באופן מוחלט אל מול התאווה. אני לא יכול להתמודד איתה לבד. אני לומד שישנם עוד הרבה דברים בחיים שאני לא יכול להתמודד איתם לבד. לכן אני לומד שאפשר להתמודד בצורה קבוצתית, כשכל אחד נושא על גבו את קשייו של השני.
אני לומד שיש את האחד יחיד ומיוחד, שרק הוא יכול לגאול אותי מיסורי, אלוקים. רק אם אני ימסור לו את תאוותי, ויכנע אליו בענווה ובהכנעה, אני ינצל.

אני ממליץ לך לקרוא פה קצת הודעות. ללמוד פה לאט לאט את מילון המושגים. גם לי זה לקח קצת זמן. יש בדף הפתיחה אשכול מאמרים שיבאר לך כמה דברים על התוכנית.

בכללי אני מוכן תמיד לעזור לך, ואני מאמין שגם כל אחד מהחברים מוכן לעזור ככל שהוא יכול.
העיקר שלא תעלם לנו. תתמיד איתנו. כל אחד שנוסף מגדיל את משפחת "שמור עיניך". אנחנו אוהבים משפחה מורחבת.

בהצלחה
יעקב 

שלום לך וברוך הבא, יש כאן פיתרון מדהים, מאחל לך שתתחבר אליו ותיקח את הדברים שיכולים להועיל, אציע לך להסתובב קצת בפורום ולקרוא.

בקצרה, גם אצלי העסק הזה התחיל מוקדם, מאוד, עוד לפני שידעתי איך ולמה באים לעולם כבר התעסקתי במין באובססיביות, אתה מוזמן לקרוא עוד בסיפור האישי שלי - למה בחרתי בכינוי אסירותודה:

בהצלחה בהחלמה.

נראה לי שאסירותודה התכוון לזה
http://www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1390.0

ברוכים הבאים אלעזר, הגעת למקום הנכון!!
כולנו כאן חולים ומודים בחוסר האונים מול עוצמתה האדירה של התאווה!!
אשריך על החשיפה והנכונות לחיים חדשים!
כמוני כמוך אחי, התאווה התחילה אצלי מוקדם מאוד! גם משהו כזה בגילאי 4-5 משחקים לא כ"כ צנועים עם חברי ילדות..
כמוני כמוך.. הגעתי לכאן לפני כ10 חודשים, רווק, מתוסכל ממצבי העגום, מלא ושקוע בתאווה ראשי ורובי!! גיליתי שיש פתרון! כבר בנקיות 5 חודשים כל יום רק להיום!!
כמו שאסירות אמר לך טייל קצת במחוזות הפורום, תבין במה מדובר.. תראה ישועות!!
ב ה צ ל ח ה

לגבי שאלותיך, אענה על השאלות שאני מרגיש שיש לי תשובה.
1. אצלי לא, אבל התרשמתי מהפורום והמפגשים שהשתתפתי שאצל הרבה אנשים זה התחיל בילדות.
2. הסיעתא דשמיא קיימת תמיד, ואם תתבונן בחייך אתה תמצא אותה. יחד עם זאת ברור שכל המצב הנפשי הזה לא תורם להצלחה שלנו וברור
שככל שנתרפא ונחלים הצלחתינו בכל התחומים תגבר. אגב, דוגמה לסייעתא דשמיא היא, שאתה הגעת לשמור עיניך לפני נישואין, שיש בזה צד חיובי מאד,
כך שעם ההחלמה תוכל לבנות בית על יסודות בריאים, בניגוד לרבים מאיתנו שנתקלו בשמור עיניך כנשואים.
3. בהחלט חוויות ילדות השפיעו על כל הענין, תפקוד של הורים, וכן הטרדות מיניות ברמות כאלה ואחרות.
4. לא ממש יודע לענות.
5. עצה אחת: קפוץ למימי התכנית, תפעל לפי ההנחיות, וההצלחה מובטחת.
6. לעולם לא נדע.

שלום לך וברוך הבא.

ראשית כל אשריך על האומץ והפתיחות. לגמרי לא מובן מאליו.
עושה רושם שהספקת כבר לראות שלא מדובר בבעיה אלא בפתרון רע וכושל לבעיות אחרות. בריחה מהחיים וההתמודדויות. לי זה לקח המון זמן להפנים זאת ורק כשגיליתי את זה זכיתי לצאת מהבוץ הטובעני.

ועכשיו לענין שאלותיך אענה גם אני את חלקי.

1) אצלי זה גם התחיל בגיל מאוד צעיר. עם בובות.
2) חשבתי שזה לוקח לי את המזל ושבגלל החטא הזה כלום לא הולך לי בחיים. היום אני תמה האם זה יתכן במציאות שכעונש על מחלה שגרמה לי לחיות בגהינום אקבל חוסר הצלחה וגהינום.
3) סיפורי-ילדות יש לי. תוכל לקרא באשכולי: www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1063.msg11145#msg11145
4) אני לא מתעסק עם "קליפות" ו"טומאות". כל העיסוק הזה בעבר לא הועיל לי עד כה. רק כשהירפתי מכל השדים עליתי על הדרך.
5) עיצה טובה. השאר איתנו. תסתובב פה ותראה מה עזר לעשרות (מאות?) איש. (היו כאלו שהגיעו, השאירו הודעה או שנים והתנדפו. אתה רואה למעלה מאלף רשומים ורק אחוז קטן מהם פעילים)
6) בניגוד למנחם אענה כי יתכן וביום מן הימים כן נדע. א) בבא המשיח. ב) לאחר המאה ועשרים. ג) יתכן שבהחלמה נגלה גם את זה. אני מדי צעיר ולא יודע אבל הוותיקים ממני יוכלו להגיד האם זה קורה

בהצלחה