הי חבר,
אני (ועוד רבים פה ממה שקראתי) יכול להעיד שהכפייתיות לאוננות ופורנו קוראת גם שאתה נשוי וגם כשיש לך ילדים. או במקרה שלי גם שאתה בזוגויות. ככה שזה באמת משהו שקשור להתפתחות האישית שלנו ולא תלוי רק בסביבה של עם מי אנחנו נמצאים.
אני חושש שלא תוכל למצוא את כל התשובות לכל מה שמטריד אותך פה. הפורום הזה עוסק בנושא ספציפי של אוננות כפייתית ופורנו, אך בהחלט יכול להיות שזה יכול להיות עבורך צעד ראשון להכיר את עצמך ולהבין את עצמך ולהכיל את עצמך.
יש המון דרכים שאנשים משתמשים בהם להכיר את עצמם. בשבילי זה היה זוגיות שמאוד עודדה אותי ל'חפור בתוך עצמי' ופסיכולוג שעובד איתי באופן קבוע. אני לא חושב שכולם צריכים פסיכולוג, בשבילי היה צורך כי חלק מהדברים אצלי נבעו מבעבר הרחוק והייתי צריך מישהו מתווך לתקופה הקשה בעבר.
אני מכיר מאוד את התחושות שאתה מדבר עליהם. אתה לגמרי לא לבד, גם אם זה נחמה פורתא.
הדבר האופטימי היחיד שאפשר להגיד הוא שהנפש (נשמה או איל שלא נקרא לזה) יש לה תכונה של אי סטגנציה, אי עמידה במקום. אנחנו כל הזמן משתנים בגוף, במראה ובנפש.
עם זאת יש לנו 'תיק' שאנחנו סוחבים אותו המון שנים ויש לנו אפשרות לפתוח את התיק הזה ולברר מה יש פנימה ולנסות להוריד קצת מהמשקל הכבד הזה.
לי עזר עבודה עם שיטות תרפיה שונות (אם תרצה אוכל לספר לך בפרטי) ובעיקר עבודה עם פסיכולוג טוב.
עזר לי גם העובדה שהפסקתי לכעוס על עצמי כל כך, ולמדתי איך לפנק את עצמי קצת שאני עושה דברים טובים.
לעניות דעתי הכי טוב להתייחס למה שעובר עליינו כ'מסע', ואם טיילת אז אתה יודע שמסע זה משהו ארוך שלוקח המון זמן להתכונן אליו ולא יודעים איךל חוזרים ממנו. זה מסע ארוך עם עליות וירידות. אבל עם כל הקושי כאשר חווים רגעי יופי במסע, זה נשאר לכל החיים וזה ממלא את הלב וזה משנה אותך מהקצה לקצה.
מאחל לך המון בהצלחה,
וממליץ לך לדבר עם החברים הותיקים כאן בפורום,
חזקחזק