שלום חבר יקר,
קראתי את הודעתך והזדהתי איתך מאוד.
גם אני נמשכתי באופן מטורף לתאווה. אני משתוקק לה ממש. לא הבנתי אף פעם מאיפה זה בא לי.
חשבתי שאם אני ישים פילטרים חזקים זה ירגע. גיליתי שבדיוק הפוך, ככל שהפילטר יותר חזק, כך אני יותר אובססיבי לפרוץ אותו.
הגעתי כבר למצב של יאוש מוחלט. עשיתי שטויות נוראות וממש לא ידעתי כיצד להפסיק.
עד שבנס גיליתי את המקום הנפלא הזה.
כאן ספרו לי שאני לא חוטא, ואני לא קשור בכלל ל'עוון הנורא', אני פשוט חולה. חולה במחלת הבריחה. קשה לי להתמודד עם החיים. כל פעם שבאה לי התמודדות אני חייב לברוח. יש מכורים שבורחים לאלכוהול, יש לסמים, יש לסיגריות, יש לאכילה, לשינה, וכו'. אני ברחתי לתאווה.
זה היה מקום מדהים בשבילי. גן עדן של פנטזיות. מקום מלא השראה. מקום של מיצוי עצמי. התאווה קיבלה אותי כמו שאני. לא התביישתי לידה, הייתי עם בטחון עצמי. הרגשתי שאני שולט על המצב. הלואי שולט. התרסקתי.
היום אני כאן.
כאן גיליתי שלא יעזור לי להלחם בתאווה. היא תמיד תשאר חזקה ממני. גיליתי שאני פשוט צריך לטפל בעצמי, לטפל בפגמים שלי. לגרום לכך שאני יתחיל לחיות חיים שפויים יותר בכל המכלול של החיים, לימדו אותי שיטות חדשות איך אפשר להתמודד עם דברים קשים בחיים, ולא רק דרך התאווה.
פתאום קיבלתי כוחות, קיבלתי ביטחון עצמי. אני מרגיש הרבה יותר מימוש עצמי. טוב לי בחיים. טוב לי עם אשתי, עם המשפחה, עם עצמי.
ממליץ לך מאוד להשאר אתנו, מי שנשאר ועובד, רואה נפלאות.
תקרא קצת הודעות, נסה להתחבר לשיח. מומלץ מאוד לשוחח עם חברים. כן, כולנו כאן באותו המצב, אין מה להתבייש. כולם אהובים, כולם אוהבים.
אני מאחל לך הצלחה מעומק הלב.
מאחל לך שתתמיד איתנו, ושתרגיש טוב.
ה' ישמור אותך.
יעקב
