שלום רב.
לא אאריך הרבה. רק אומר שסוף סוף אני יכול לברך שהחיינו. על מה?
על זה שהבנתי שאני באמת לא לבד.
על זה שיש את הארגון הזה והפורום הזה. זה צעד ענק במלחמה הקשה ביותר בדור הזה.
על זה שאני שואל את עצמי ואת ריבונו של עולם, איפה "שמור עיניך" היה 14 שנה?!
כן, 14 שנה שאני במלחמה הזו.
רק כדי לסבר את האוזן, אני חוזר בתשובה. חזרתי בתשובה מגיל 17 כשאני גדל בסביבה חילונית מאוד כך שהאוננות היא כמו בילוי משותף ללכת לבית קפה. מגיל 12 מתחילים ואף פעם לא גומרים.
אז חזרתי בתשובה, מכל מיני סיבות שאין הטעם לפרט כאן, וכמובן שהיצר העריות נשאר ולא הולך לשום מקום.
אני נשוי עם ילדים. אני משתף את אשתי בהתמודדות שלי (היא לא תמיד מבינה, אבל מנסה לעזור)
והנה אני כאן. בברכת שהחיינו.
לא נגמלתי, אני אפילו לא קרוב לזה. אבל אני יודע שכל עוד האתר הזה קיים, זה סימן ענק מריבונו של עולם שיש תקווה גדולה.
מבטיח לעצמי לא להתאכזב.
תודה לכולם ובהצלחה.
אנחנו נצליח.
