שלום אני די חדש באתר אני מרגיש שיש פה בית שכדאי להשאר בו, נראה לי שזה מה שחיפשתי כל החיים שלי, למרות שלא באמת אפשר היה להגדיר את זה במקרים שקרסתי ולא האמנתי שאני מסוגל לצאת מזה אי פעם וכן אפשר להרגיש שהגישה שחיפשתי ללכת בה במשך כל החיים התהוותה ל - "בית", ל - "gye",
אני מקווה להשאר במסגרת של הפורום והשיחות הקבוצתיות תמיד... כי המלחמה הזאת לא תגמר עד שאני אחזיר בעז"ה אחרי 120 שנים לקדוש ברוך הוא את הנשמה שלי
אשמח אם תשתפו אותי בדברים חשובים שיכולים לעזור להבין את הדרך של gye ושיחזקו את האמונה שלי שהגעתי למקום האחרון בחיפוש אחר ההחלמה מהתאווה,
תודה מראש.

ברוך הבא חבר יקר
אכן המשפחה מקבלת אותך בחום ובחיבוק.
ברוך הבא הביתה. תרגיש בנוח... כולנו כאן יחד.
אוהב
הושיעה נא

אי אפשר לדעת אם הגעת למקום האחרון שלך בהחלמה.
בשבילי בעזרת הק-ל זה המקום האחרון. כאן ביתי ומבצרי.
פה מצאתי מזור לנפשי הכואבת. אבל בתנאי אחד, בתנאי שקיבלתי על עצמי להשית על עצמי את כל אשר יורו לי. צרחתי הצילו, ומכאן שלחו לי חבל הצלה. אבל צריך שזה ישרוף. צריך לצעוק. ואז תבוא הישועה.
יש כאן תוכנית נפלאה. אתה מוזמן לקרוא במדור "קולות של החלמה", יש שם המון חומר של החלמה.
תשאר איתנו תלמד לאט לאט את השפה של התוכנית, באומץ בכניעה, ובשלווה.
ואלוקים אם ירצה יתן לנו את מתנת הנקיון.
בהחלמה.
אוהב.

צעקתי לא פעם ולא פעמיים... כל פעם שצעקתי האמנתי שמשהו זז שם מישהו שומע אותי, מהצד זה היה נראה כאילו אני שוטה, מי שומע אותך? אל בכלל אתה פונה? מי אמר לך שמה שאתה עושה לא בסדר? ולא הפסקתי לבכות רק בכדי להבהיר כמה אני רוצה להבין מה אני צריך לעשות או להפך לא לעשות בכדי להשתחרר מהתאווה נרשמתי לטבלה 90 יום אחרי שבועיים שאלתי שאלה בשיחה של קבוצת 12 השלבים ושבוע אחרי אני בפורום מחפש חיזוקים משתדל לא ל"התלהב" ולהמשיך בצעדים קטנים כמו להלחם על כל יום בפני עצמו, או כמו שנאמר "רק להיום" ואני מרגיש שכאן זה המקום להשתחרר וללמוד את הצעדים לאט לאט אני מודה לקדוש ברוך הוא שהכרתי את gye ומקווה להשאר כאן תמיד.

ההחלמה לבד היא קשה מאוד...
כל יום שעובר זה נראה כאילו אוטוטו הבועה תתנפץ והכל יחזור לקדמותו...
אני לא יודע איך לשמור על המסגרת! בינתיים זה עובד, לא ב100% אבל שינוי בחשיבה יש...
לא יודע כמה זמן זה יחזיק..

שלום חבר יקר,

כפי שאתה כותב, החלמה לבד היא עסק קשה מאוד, אבל הייתי מוסיף שאצלי החלמה לבד היא בלתי אפשרית. אני לא מכיר אפשרות ריאלית שהייתי מחלים בלי קבוצה. זאת הסיבה לכך שיש לשמור עיניך שלוש קבוצות טלפוניות כל יום וגם קבוצה חיה שבועית, וכמובן בנוסף לכך יש הרבה קבוצות של SA פזורות בכל רחבי הארץ.

אני לא יכול לומר לך מה טוב עבורך, אבל עבורי זה עבד מצויין. הייתי בזבל ולא היה לי שום סיכוי, אבל מאז שהצטרפתי לפגישות אלוקים שומר אותי נקי בחסד מופלא. אם תרצה פרטים בנוגע לקבוצות - אשמח לסייע. (היום, יום שני, מתקיימת הקבוצה החיה השבועית - הפעם באזור המרכז).

קודם כל תודה לך על ההתייחסות...

בעניין החשיפה אני אעדיף לחכות עם זה... לא מהסיבה שאני חושש לחשוף את עצמי, אלא אני פשוט מעדיף לצעוד לאט ובטוח ולנסות דברים אחרים לפני שאני מחליט להחשף, גם בתוכנית זה נכתב בצורה מסויימת, לעשות את הדברים לאט, אם אני ארגיש שאין דרך אחרת אני אשמח לקבל ממך את המידע הנדרש.

האמת, אני מעוניין בספונסר או חבר לשתף ולשאול שאלות, להתייעץ על מקרים מסויימים וכיצד להתנהל, שידריכו אותי ויחזקו מדיי פעם אני מוכן לחזק ולהיות אוזן קשבת כשצריך.. פשוט כמו שכותבים פה רוב החברים כשהם מדברים על השיתוף שהם קיבלו פה.. בין אם זה להקשיב ולחזק ובין אם זה לספר על מה שאני עובר.

אשמח אם תוכל להפנות אותי למקום הנכון...

[/quote]ag-ye כתב on 12 מאי 2013 19:07:

החברים פה אומרים שהמלחמה שלהם הסתיימה בשלב כלשהוא אחרי שהגיעו לכאן. מאז הם עשו שביתת-נשק והניפו דגל-לבן. פשוט נכנעו!




הלואי ואזכה לכך!

אני לא מבין מה זה להרים דגל..
מה? לגור ביער? ללכת עם הראש באדמה בלי להרים תעיניים בכלל אפילו לשניה?

מה אם במקום העבודה שלי יש פריצות בצורה שאני מצליח להזיז את הראש ולחשוב על דברים אחרים...
אבל בסוף היום אני מרגיש לכלוכית של החטא כי אני נגרר מדיבור שנצרך לעבודה לדיבור שלא נצרך לעבודה
ועוד אחד כזה ועוד בדיחה פה ועוד קטנה שם אבל לא בכוונה תחילה, למרות שאני משתדל לתשתש את הראיה ולא להתמקד בעיניים בכדי לא לפגוע בנשים שלא מבינות את האיסור/חומרה..
(ובלא מעט מקרים בזמן האחרון.. שניה אחרי שגלשתי מעבר לדיבור לצורך עבודה אני שואל את עצמי "מה אתה עושה?!" ומנסה להסיח את הדעת מהעניין),

שמעתי שזה נקרא "רק לגימה קטנה"..
אז מה אני אמור לעשות להמשיך במה שאני עושה ולישון טוב עם זה?
או לעשות דברים אחרים ואם כן אז מה הם?

תודה למי שיוכל לעזור אני חוזר לתיסכול הזה של העבר..
אני מעדיף תשובות חותכות, תודה רבה..

ת'אמת, בכל פעם שראיתי את השם של האשכול הרגשתי "בטח להשאר פה - אלא מה?" היום אני הרבה יותר נזהר. אחרי שברחתי מפה לשבועיים אני יודע ששום דבר לא מובן מאליו. אשריך ושיזכך הבורא להשאר.