שלום חבר יקר!
אוהבים אותך!
כולנו פה באותו המצב ואנחנו זקוקים לך!
תשאר איתנו, יש פה פיתרון אמיתי ואפשרות לגמילה!
כולנו מכירים טוב מאוד את הרגשות האלו, את הפחד, את התשוקה העצומה, את המתח.
בעניין המחיקה- הגבתי לך בפוסט נפרד.
חבר יקר, אין לך מושג כמה התביישתי ללכת לטיפול.
מתתי מבושה. אני? אני מושלם! למה אני צריך טיפול? סבבה, יש לי בעיה קטנה, כמו ל99% מהגברים בעולם... למה לעשות מזה כזה עסק גדול? למה ללכת לטיפול?
אני באמת כ"כ מוצלח בכל מה שאני עושה- בלימודים, עם חברים, בתנועת נוער, במשפחה ובכל דבר אחר... אז למה שאני אבזה את עצמי ואשפיל את עצמי ללכת לטיפול?
מהר מאוד גיליתי כמה החיים החיצוניים (ואפילו מה שפעם החשבתי פנימי כמו לימוד תורה) חסרי חשיבות יחסית לחיים הפנימיים. זה לא משנה כמה למדתי תורה ועשיתי מצוות וכמה הייתי מוצלח מבחוץ, משנה איך הרגשתי מבפנים.
ואני הרגשתי נורא. פשוט זוועה. הייתי ואני עדיין חייב ללכת לטיפול, כי אחרת אין לו שום תקווה.
הבושה הרגה אותי.
בהתחלה טלפונים לחברים ואז קבוצות טלפוניות ואז לדבר גם בקבוצה... כל שלב היה לי מאוד קשה, מלא בבושה ובפחדים. כולנו היינו שם.
לחלק זה הלך יותר בקלות ולחלק פחות, אבל כולם היו שם.
אני זוכר גם את הקבוצה הראשונה- בקשי הצלחתי להוציא מילה מרוב פחד.
אבל זה עובר. הפחד נעלם ולאט לאט מגלים עולם נפלא וטוב, עולם אמיתי לשם שינוי!
הטיפול הוא לא בתשלום, לפחות לא כאן באתר ובקבוצות של SA.
לא חובה לספר להורים כשהולכים לטיפול. אני התחלתי ללכת לקבוצות בחנוכה והוריי עדיין לא יודעים דבר.
יש הרבה שממליצים דווקא שלא כדאי לספר, בטח שלא בלי ייעוץ מוקדם עם חברים וותיקים.
בהצלחה לנו!
לילה טוב, נקי ומלא החלמה!
