אז זהו שאני לא הולך לכתוב כאן את ההיסטוריה של ההתמכרות שלי, אולי בפעם אחרת.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי מלפני שבוע וחצי.
מקווה שהסיפור הזה, מלבד המעלה העצומה בלשתף, יתן תקווה לאנשים אחרים שסובלים כמוני, ובמיוחד לחדשים.
ובכן, חברים יקרים, אני בנאדם מכור למין ברמ״ח ושס״ה. מוכן לאבד את כל החיים שלי בשביל תאווה, מוכן לעשות הכל כולל הכל בשביל לקבל עוד טיפה דלק של תאווה.
כך חייתי הרבה שנים, היו פה ושם עליות, אבל הרבה יותר ירידות.
בשבוע וחצי האחרונים אני נמצא באחד מהמקומות הבעייתיים ביותר בארץ, תאווה בשפע מכל הסוגים, ממש מונחת על כף יד.
איך שאני מכיר את עצמי במצבים דומים (והדגש הוא במצבים דומים, ולא ממש כאלו, בכ״כ הרבה תאווה לא הייתי אף פעם) במצבים הטובים אני שותה תאווה כל היום ו(אם אני מצליח להחזיק מעמד עד ה)לילה אני יאונן את עצמי לדעת על כל מה שראיתי, ובמצבים היותר קשים אני ירים טלפון וד״ל.
אבל לא!
רבותי, הנס קורה, אני נמצא כאן במעמקי התאווה ו(חוץ ממעידה קטלנית אחת ביום הראשון)אני נקי וזך!
אני קורא את מה שכתבתי ולא מאמין, אבל זהו שזה האמת. בחסד אלוקים לא מובן מאליו אני נקי.
הפלא הוא שזה בלי מלחמות מתישות שהיו לי כל החיים, ובלי רגשי אשמה, ממש בלי כלום, אני נצמד לכח העליון, מדבר איתו, מוסר את חיי ורצוני להשגחתו, ופשוט לא מתאווה.
חברים, אני אסיר תודה לאבאל׳ה שכ״כ אוהב אותי ושולח לי תזכורות בלי סוף על זה.
אבא, תודה על הכל.
בבקשה, תן לי שכל להבין שאם אני חפץ בחיים - להצמד אליך, אבל לחלוטין!
יום טוב ומחלים לכולנו!
