אבא!!!
האצבעות שלי רק נוגעות במקלדת וכבר העיניים מתרטבות.
אבא אני כל כך אוהד אותך. כל כך רוצה להתקרב אלייך. כל כך הרבה גורמים בראש מפריעים לי בדרך.
אבא איך הגעתי למצב הזה? למה אני כל כך חלש. הרי אני אדם מאוד חזק. יש לי כוח רצון מאוד חזק, אז איך לעזאזל אני פה?!?!
כנראה שאני לא באמת רוצה להפסיק.
לא. לא "כנראה". בטוח!
אני לא מעוניין להפסיק. מה זה עוזר שיש לי אינטרנט רימון בבית? מה זה עוזר שאני לא קונה סמארטפון בשביל לא להיכשל אם בכל הזדמנות שיש אינטרנט פרוץ אני נכנס?!
יופי, אז בבית אין. בכיס אין. אבל תכלס, בכל חודש אני שורף שעות באתרים האלו.

ר' אני אוהב אותך! אני כל כך אוהב אותך! אני רואה בחוש איך שאת מתאימה לי. באמת! הלוואי שכל גבר היה יודע שאשתו מתאימה לו כמו שאני יודע שאת מתאימה לי!
את האישה הכי מושלמת בעולם! יש לנו זוגיות מדהימה! שלושת הילדים שלנו מושלמים! לא יכולתי לבקש ילדים יותר טובים מהילדים שיש לנו.
אני ממש רואה ומרגיש שכל פעם שאני נופל - באותו יום תהיה לנו מריבה. באותו יום אהיה חסר סבלנות כלפייך. באותו יום לא אוכל להתפנות ולתת לך את כול כולי - כמו שמגיע לך.
כשאני חוזר הביתה אחרי יום של נפילה, אני יודע מראש שהיום נריב ולא משנה מה שאעשה, אני לא מצליח לעצור את המריבה.

איזה היגיון יש בזה??
הרי לא חסר לי כלום. אני רואה בו במקום את ההשלכות של הנפילות האלה. אז למה אני ממשיך להפיל את עצמי? באיפה המזוכיסטיות הזאת?
החיים שלי כל כך יפים! אז למה אני באתרים האלה? מה חסר לי?!?!?

אאאאאאאבבבבבבבבבבאאאאאאאאאאא אני זועק אלייך אנא תעזור לי! אני מסוגל להכול אני אדם חזק! אבל להיגמל מהאתרים אני לא מצליח לבד!!!
בבקשה אבא, באמת שאני פונה אלייך עכשיו מעל במה זו. בבקשה אבא תעזור לי להיגמל.
בהתחלה ביקשתי ממך שלא תשים אותי במקום שיש בו אינטרנט פרוץ - אבל גיליתי שזה נותן לי תירוץ להיכנס לאתרים האלה כי הנה מצאתי אינטרנט פרוץ.
אבא עכשיו אני מבקש ממך שתהפוך אותי לאדם חזק. אני מבקש ממך את הכוחות לעצור את עצמי שגם אם יהיה לי אינטרנט פרוץ, לא אתפתה ולא אפול.

אבא, באמת שאני מודה לך על החיים המושלמים שנתת לי. נכון יש הרבה על מה להתלונן אבל באמת אבא, אם נשים לרגע את כל השטויות בצד ונתמקד בדברים החשובים, החיים שנתת לי הם חיים מדהימים. אשה, ילדים, בריאות, משפחה אוהבת.

אבא, אנחנו בעידן חדש. עד לפני עשרים שנה הפיתויים האלה לא היו קיימים ככה. היה צריך להתאמץ בשביל לראות טיפה ממה שרואה כל ילד היום בעשר דקות.
גדולי הדור הנוכחיים לא הרגישו על בשרם את הפיתויים האלה.
אנא אבא, הכנסת אותנו לעידן חדש שלא היה קיים בעבר. אנא תן לכולנו את הוראות המשחק ותן לנו את הכלים שנדע, נבין, והכי חשוב: נרצה(!) להצליח ולא להיכשל.

"ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון"

בס"ד
מרגש. מזדהה איתך בכל מילה
בהצלחה לכולנו
יום טוב ונקי
שלמה

שלום חבר יקר ואהוב,
כל כך מזדהה עם הכאב שבמילים שלך.
המחלה שלנו כל כך קשה וכואבת.
אבל,
עכשיו כשפתחת פתח חבל שתסגור אותו. יש כאן תוכנית נפלאה ומצילת חיים. 12 הצעדים לפכחון ולחיים.
מאז שגיליתי את התוכנית הזאת התחלתי לראות אור בחיי. אם מתאים לך רוץ על זה.
בהצלחה.

אוהבים אותך!
אל תבקש מאבא להיות חזק להצליח להתמודד
תהיה חסר אונים
תבין שאין לך ולא יהיה לך כח להתמודד פשוט תהיה חסר אונים
ואז תמסור לו את התאווה הוא יעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר.

ברוך הבא חבר,

אז אתה בטוח שאתה לא רוצה להפסיק? אוקיי, אני קורא ומבין אותך. אבל מההמשך נראה שאתה דווקא מאוד רוצה להפסיק, ושאין לך שום סיבה לעשות את מה שאתה עושה. אתה קורא לעצמך "בוגד", אבל באותה נשימה מבהיר שבעצם אתה אוהב את אישתך ואין לך שום רצון או צורך לבגוד בה. אז למה אתה בכל זאת עושה את זה?

ועוד נקודה אחת. אתה כותב הרבה על כח הרצון. על זה שאתה חזק ועל זה שאתה חלש, ואני שואל אותך: האם אי פעם ראית שיש קשר בין כח הרצון שלך לבין הנפילות שלך? ואתה גם כותב שזה לא הגיוני, אבל אתה מחפש את ההגיון במזוכיסטיות הזאת.

אני מתכוון לומר שממה שאני רואה בדברים שלך אתה גם חזק וגם חלש, גם רוצה ליפול וגם לא רוצה ליפול, גם בוגד וגם אוהב את אשתך, גם מבין את הנפילות וגם לא מבין אותם וכן הלאה. אז מה נסגר איתך?

שלא תבין לא נכון, אני לא מדבר עליך. אני מדבר על עצמי. כי במה שונה הסיפור שלי מהסיפור שלך? בכלום. טוב אולי במספר הילדים שיש לנו. אבל חוץ מהפרט הזה, כל השאר אותו דבר. כי כשהגעתי לכאן חשבתי שאני בוגד ואוהב את אשתי, חלש וחזק, רוצה תאווה ושונא תאווה, וכן הלאה. מבולבל כפי שרק מכור לתאווה מסוגל להיות.

אם לא אכפת לך, אתחיל מהסוף. אתה מבקש מאלוקים לרצות לא ליפול. אז בנקודה הזאת נראה לי שאלוקים כבר ענה לבקשתך כי אתה כבר מזמן מזמן רוצה לא ליפול, מה שאומר שהנקודה הזאת כבר לא תעזור לך. אתה מבין, אם אתה במילא רוצה לא ליפול ובכל זאת אתה נופל, מה יעזור אם אלוקים יתן לך עוד קצת רצון לא ליפול? אתה הרי לא באמת חושב שזה מה שישנה.

אז אתה מבקש מאלוקים הוראות ברורות כיון שכללי המשחק השתנו. אז אלוקים אני לא וגם לא הסגן שלו, אבל ממה שאני מבין אחרי שאני כאן איזה שנה וחצי - אלוקים לא הולך לכתוב הוראות חדשות, בדיוק כפי שהוא לא כתב הוראות חדשות עבור חולי סרטן אלא נתן לנו ללמוד בניסוי וטעיה (וגם הרבה סבל). לא יודע למה אבל זאת הדרך שלו.

ובכל זאת, למרות שהסיפור שלנו חופף לגמרי, יש לי סוד לספר לך. הסוד הוא שלסיפור שלי יש המשך והוא לא מסתיים היכן שהסיפור שלך נעצר. אבל הסוד הזה הוא כפול. אתה מבין, גם אתה יכול להמשיך לכתוב את סוף הסיפור שלך, משהו כמו: אחר כך הגעתי לשמור עיניך וגיליתי שיש דרך לצאת מכך, הבנתי שזה לא קשור לכח רצון ולא לכמות הרצון שאגייס אלא דווקא לעובדה שאכנע ואבין שאני חסר אונים מול התאווה. זה בגדול המשך הסיפור שלי, כי מאז שהגעתי לכאן בכ"ו כסלו תשע"ב - אלוקים שומר עליי נקי, נגד כל הסיכויים. וזה נס מדהים שאין לו שום הסבר, אבל אם נמשיך עם הדוגמא מהסרטן, אז גם מי שהחלים מסרטן זה רק נס מדהים של אלוקים, ולא בגלל שהוא חכם או מוצלח.

הענין הוא שאחרי שניסיתי כל כך הרבה והיה לי כל כך הרבה מה להפסיד בגלל התאווה הזאת, בסוף סוף הבנתי שמשהו לא בסדר. אף אדם שפוי לא יעשה את מה שעשיתי ולא יסכן את כל החיים שלו (כשיש לו הרבה מה להפסיד) עבור משהו שהוא יודע בוודאות גמור שלא יעשה לו טוב אלא רק יגרום לו כאב עצום. זה היה הצעד הראשון להחלמה. כן, ההודאה הזאת בחוסר שפיות, ההודאה שמשהו חזק ממני מכריח אותי לעשות פעולות כפייתיות. אחרי שהסכמתי להיות כנה עם עצמי ולהודות בכישלון שלי - הסבירו לי שההחלמה שלי תלוי בכך שאאמץ לעצמי דרך חיים רוחנית. לא מדובר במשהו מסובך אלא בתכנית פשוטה, אם כי לא בהכרח קלה. נחשפתי לדרך 12 הצעדים ומאז בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי.

אז אם אתה מעוניין לכתוב סוף אחר לסיפור שלך - אשמח לנסות לעזור לך.

אוהבים אותך אחי!

אחרי המילים של סוד הכניעה אין לי מה להוסיף...

סוד הכניעה היקר,
קראתי את ההודעה ששלחת לי כבר אתמול בלילה. קראתי אותה שוב היום.
דבר ראשון, תודה!

הגדרת את זה נכון. אני באמת מבולבל. אני באמת גם חזק וגם חלש.
לגבי שאלתך, האם אני רואה קשר בין כח הרצון לבין הנפילות?
כן. היה לי כח רצון ליפול! אני רואה את זה בבירור. אין לי בסביבה הקרובה אינטרנט פרוץ, אבל כאשר אני מגיע למקום שיש, שום דבר לא יעצור אותי. גם כשאני רואה שאלוקים מנסה לעצור אותי ע"י אנשים שבדיוק באים. ע"י שיחות טלפון שפתאום נכנסות ועוד ועוד.

מה שכן, עכשיו אחרי שנחשפתי ל"שמור עיניך" אני מבין שיש כתובת. אני מבין שיש עם מי לדבר ועם מי להתייעץ ולמי "לדווח".

אין לי כוונה להתחיל עכשיו את 12 הצעדים או משהו אחר "מאסיבי".
אני מכיר את עצמי, אני באמת אדם שיש לו את היכולת להפסיק לבד.
אני מקבל על עצמי, קבל עם ועדה, לא ליפול יותר.
אתמול נפלתי. אחרי הנפילה נכנסתי לראשונה ל"שמור עיניך" וכתבתי את המכתב לאבא. הייתה לי תקופה ארוכה שדיברתי עם אבא בהתבודדויות ואז נטשתי את זה. אתמול זה יצא ממני דרך המקלדת.
בכל מקרה, אני מסוגל לזה. ובעז"ה ט' באב תשע"ג יהיה יום (קשה לי להגיד שמח) ראוי אצלי לציון להרבה שנים.

אני גם מקבל על עצמי להמשיך ולדווח כאן.
במידה ואפול, אבין שרמיתי את עצמי. אבין שבזה אני לא מספיק חזק.
הרצון שלי להפסיק הוא אדיר. אני זוכר את התקופה (הארוכה יחסית) אחרי החתונה שלא נפלתי. זאת הייתה תקופה משוחררת מעננה כבדה שריחפה מעל הראש.
אני רוצה את ההרגשה הזאת שוב.

ר'. לא שכחתי אותך. באמת שאני עושה את זה בשבילך. אני עושה את זה כי אני אוהב אותך, אני עושה את זה כי אני רוצה להיות רק שלך, אני עושה את זה כי אני יודע שזה רק ילך ויחמיר, ילך ויהרוס אותי, ילך ויהרוס אותנו.

טוב לי לדעת שאתה שם, סוד הכניעה. שתהיה שם במידה ואפול. ואז אקח את המלחמה הזאת לשלב הבא, לפי המלצתך.
תודה גם לכל החברים האחרים שתומכים ושנותנים את ההרגשה שאני לא לבד.

שיהיה צום מועיל לכולם!

חבר יקר,
מאחלים לך הצלחה רבה
אם תרצה לנוחיותך יש טבלה של 90 יום שתוכל להצטרף אליה, ולעקוב אחרי ימי הנקיות שלך.
אכן 9 באב נותן לנו כח..
אוהבים

תודה חבר, אני שמח שאתה כאן, איתנו.

תראה, השאלה שלי היתה הפוכה לגמרי. לא שאלתי האם היה לך כח רצון ליפול, אלא האם אי פעם כח הרצון שלא ליפול הצליח לעצור אותך? הרי אתה כותב שיש לך אישה מקסימה וילדים נפלאים, יש לך כל כך הרבה מה להפסיד, אז אני בטוח שאתה מאוד רוצה לא ליפול, אבל בכל זאת אתה נופל. ולכן השאלה שלי היא האם אתה חושב שתוספת של כח הרצון תעזור לך כדי שתוכל לא ליפול.

אני האחרון בעולם שירצה לייאש מישהו שהחליט לא ליפול יותר, אבל בכל זאת, משום מה אני מרשה לעצמי להאמין (ותקן אותי אם אני טועה) שכבר החלטת את ההחלטה הזאת הרבה יותר מפעם אחת, ובכל זאת זה לא עבד. אה, כן, הפעם זה שונה כי אפשר לדווח לכמה ניקים וירטואליים על הנפילה. אוקיי, ואז מה? תיכנס ללוח של המסע לתשעים יום ותראה חברים שלא מפסיקים לדווח על נפילות, אבל זה לא בדיוק עצר אותם. גם החלטות מקסימות כאלו (לפעמים לצד שבועות מפחידות) לא עשו את העבודה.

אתה בטוח חושב שסתם נפלתי עליך, ובמקום לחזק אותך אני מחליש אותך. אז זהו, שלא. אני דווקא מאוד בעד המהלך שאתה עושה ונראה לי שזה הדבר הנכון ביותר. אסביר לך גם מדוע. אכן, יש אנשים (ואגב, הם הרוב) שיש להם יצר הרע, וכל מה שהם צריכים זה החלטה חזקה שלא להקשיב ליצר הרע, בתוספת כמה כלי עזר. נניח לדוגמא שאני מחליט מחר להפסיק לדבר לשון הרע, שזה דבר שדי קשה לי כי אני אוהב רכילות, אז מה אני צריך כדי להפסיק? אני צריך קודם כל סיבה מאוד טובה (נניח שאדע שאשתי תעזוב אותי אם עוד פעם תגלה שדיברתי לשון הרע), ואז אצטרך כמובן ללמוד את ההלכות ולמצוא איזה חברותא שביחד נתחזק בענין הזה ונדווח אחד לשני. אני מאמין באמת שזה יעבוד עבורי. הסיבה היא פשוטה, אני יכול להפסיק. זה לא יהיה קל, אבל זה אפשרי.

אבל אם אחליט מחר שאני רוצה להפסיק לאכול. אז כן, זה יחזיק מעמד ליום, אולי יומיים, אבל בסוף הרעב יכניע אותי ואחזור לאכול. אז בפעם הבאה אנסה לעשות לעצמי גדרים ואפנה מהבית את כל האוכל. אתה יודע מה יהיה השלב הבא? נכון, אני אלך לחנות לקנות שוב אוכל. בשלב השלישי אפקיד בידי אשתי את כל הכסף כדי שלא אוכל ללכת לחנות לקנות, אבל כמובן הפעולה הבאה (אחרי ארבעה ימי צום) תהיה לגנוב כסף או אוכל. זהו מאבק שנידון מראש לכישלון. אתה יודע למה? כי אני חייב לאכול, זה חלק ממני. יש לי דרישה בסיסית לאוכל ולא משנה איזה טריק אעשה כדי לעקוף את זה.

וכעת שאלת המליון דולר היא כמובן: כיצד אדע האם התאווה היא עבורי לשון הרע (מותרות) או אוכל (מצרך חובה)?

לכן בדיוק ההחלטה שלך חשובה. לך על זה בכל הכח. אם תצליח - כולנו נשמח. נגלה שבסך הכל היה לך זמן קשה ואתה צריך קצת עזרה להפסיק הרגל מגונה. יהיה לך כיף ולנו יהיה כיף לקרוא את הדיווחים שלך על הימים הנקיים והשפויים. אבל אם למרות הכל תיפול שוב, יתכן שיהיה לך כדאי להתחיל לבדוק עם עצמך למה לעזאזל אתה נופל כשיש לך כל כך מעט להרוויח מכך, וכל כך הרבה להפסיד.

בהצלחה חבר

לחבר עם המכתב לאבא
הזכרת לי את המצב בו עמדתי לפני כחצי שנה, בטוח שאני רוצה להפסיק ובטוח שהפעם אתחיל מחדש ובאמת הייתי חזק, שברתי את דרכי הגישה שלי לאינטרנט, קראתי (כמעט) את כל ספרי החיזוק הקיימים עשיתי תיקונים רבים (מקלחות קרות בחורף וכו'), והתחלתי מחדש.
זה החזיק לי שבועיים, אבל הנפילה היותר קשה אחר כך גרמה לי להבין שלי אין פתרון.
חוץ מה12 צעדים שנשמע לי קצת מוזר ומאיים, עבודה קשה עם פגישות קבוצות טלפוניות וחיות וכו', זהו הדבר היחיד שעדיין לא ניסיתי, אבל הייתי בטוח שכמו כל הדברים זה לא יעזור.
החלטתי לתת לזה צ'אנס אחד אחרון, ומאז עד היום אני נקי 160 יום ן7 שעות.
המטרה של כולנו היא אחת להיות נקי ומפוכח, אם תצליח בדרכך אשרך.
לי שום דבר לא עבד, רק ברגע שנכנעתי והבנתי שאני לא מסוגל לבד, אלוקים התחיל לעשות לי את העבודה.

בהצלחה

לסוד הכניעה ולצועד לשחרור היקרים,
תודה רבה. בתור חדש כאן, זה באמת נותן תמיכה שיש אנשים כמוכם פה.
כמו שאומרים: "אין חכם כבעל הניסיון" ונראה שלכם י-ש ניסיון.

תראו. בלי לקבל את ההחלטה הסופית שאני רוצה להפסיק ובלי לנסות בעצמי בכל בכוח להפסיק - לא אוכל להתקדם גם אם יצמידו לי שלושה שומרי ראש שיצוטטו לכל פעולה שאעשה.

סוד הכניעה, אני מאמין שהיצר אצלי הוא יותר מהרגל מגונה אבל לדעתי הוא עדיין לא מצרך חובה, הוא משהו באמצע, בדרך להיות מצרך חובה. עם זאת, עד עכשיו, מעולם לא הייתי נחוש יותר וכנה עם עצמי שאני באמת ובתמים רוצה להפסיק.
עכשיו אני יודע סופית שאני רוצה.
הגדרת את זה כל כך נכון: יש לי כל כך הרבה מה להפסיד וכל כך מעט מה להרוויח (מה גם ש"הרווח" מחזיק מעמד 30 שניות בדיוק ואז חוזרת תחושת הריקנות...).
ודווקא בגלל המשפחה שאני מפחד להפסיד, יש לי תמריץ מטורף לסיים עם זה כאן ועכשיו.

למה אני שונה מכל האחרים? הרי יש פה עוד אנשים נשואים, יש פה עוד אנשים עם ילדים?
לזה אין לי תשובה. אני יודע על עצמי שעכשיו אני מוכן למלחמה. גייסתי את כל האיברים בשביל זה.
בעז"ה גם אצליח.

לגבי מה שאמרת, צועד לשחרור. אתה צודק. כל חיי מלאים בהחלטות רציניות שקיבלתי, שהתמדתי וקיימתי עד הקצה. ואז זהו. נגמרו הכוחות ויצא החשק.
היום אני כבר מכיר את עצמי ואני יודע למפות את כל הפעמים שכן הצלחתי. מה משותף להם?

אש קטנה.

בכל הפעמים שהגעתי עם מבערים פתוחים על מקסימום, עם "בומבה" של מוטיבציה, עם דירבונים עצמיים - נפלתי.
אבל, בכל הפעמים שאמרתי לעצמי בשקט ובעדינות שאני צריך לשנות משהו, כשקיבלתי את ההחלטה בלב שלם ובהכרה מלאה, בלי דרמות ובלי התרגשויות, לאט לאט ובהתמדה - הצלחתי.

שאלת מיליון הדולר עכשיו היא: האם אני מפוצץ באנדרנלין ומתרגש רק מעצם המחשבה שהנה אני יוצא לקרב או שמדובר על עוד החלטה נחושה וסופית? האם מדובר על הצגה שהיצר מארגן כדי שאני אחשוב שמדובר על החלטה נחושה וסופית?

אני מקווה שאני לא טועה, אבל ההרגשה שיש לי עכשיו תואמת את ההרגשה שיש לי תמיד לפני שאני מקבל החלטה אמיתית.
הלוואי שלא אתבדה.

ממה נפשך. במידה ואצליח - אצליח.
במידה ולא אצליח - בפעם הראשונה בחיים אבין שה"מחלה" הזאת שיש לי גדולה עליי. ואז אהיה בשל לעבור לשלב הבא.
ואז אצליח!

באמת תודה לכם.

mrasd כתב on 17 יולי 2013 05:46:


אולי אתה צריך להפעיל חוסר אונים ואז תצליח?

בס"ד

חבר יקר!
תודה לך ששיתפת אותנו בכנות ואומץ.
(ותודה לכל המגיבים בהרחבה, זה עוזר לי)
מאחל לך הרבה הצלחה בעבודתך.

יש לי ניסיון מר עם מה שאתה מתמודד איתו, תודה לאל אני נקי מגלישה באתרים אלו, (לא זוכר כמה זמן, אולי חצי שנה)
מה שעזר לי להפסיק זה לא 12 הצעדים, אלא שנדרתי שעל כל כניסה לאתרי זימה אתן 200 שקל לצדקה. אחרי ששילמתי כמה פעמים פשוט הפסקתי לעבור על הנדר. 
זה נשמע לא מתוחכם כל כך, אך זה עובד. זו עצה שמופיעה בשערי תשובה. ורב אמר לי שלשם כך נועדו הנדרים.
אחר כך הכרתי יותר את הצעדים והבנתי שזו ההתחלה
וברור שצריך עוד עבודה כדי להתרפאות ממחלת ההתמכרות ואין כאן טיפול בשורש, אך בשביל השלב הראשון זה פשוט מעולה.

קראתי את ההודעה האחרונה שלך, וזה נראה שאתה רוצה עוד פעם אחת לנסות להפסיק בעצמך, כדי לגלות האם ועד כמה זה גדול עליך.

תרשה לי לשתף אותך במחשבותי:
ההתמכרות כידוע, היא מחלה ששורשה בריקנות רוחנית, או במילים אחרות ריחוק מה'.
כשאני מאוד מרוכז בעצמי ולוקח על עצמי את כל האחריות על התוצאות בחיי - אני לא נותן מקום לה'. וזו הריקנות.
הריקנות תתבטא בסופו של דבר במעשים מקולקלים.

לכן אני חושב שיפה שעה אחת קודם לשחרר את הריכוז העצמי ולפנות אליו.
הנקודה העיקרית היא בסופו של דבר: החיבור לה'! והפסקת השימוש באופן טוטאלי היא בסיס והכנה לאפשר את זה.
כאנשים מאמינים אנחנו יכולים להבין את הצורך להתחבר אליו עוד לפני שנצטרך תזכורות כואבות לכך.
ובכל דבר שנעשה בחיים בין אם זה להפסיק לדבר לה''ר או להפסיק להתחבר לאתרי זימה או כל דבר אחר - נזכור שהתוצאות בידיו.
גם אם זה דבר שברור לי שברגע שרק אחליט ומיד אצליח בוודאות,
אנחנו מאמינים באלוקים חי וקיים לעד ולא רק באלוקים למצבי חירום.
אני חושב כל אמירה שנאמר אני מצליח אני השגתי וכו' שוב אנו מתרכזים בעצמינו.

אני מזמין אותך לחשוב על הדברים מנקודת המבט הזו, ואולי לחסוך את הנפילה הבאה
או לחסוך כאב אחר. ששניהם נובעים מאותו שורש של ריחוק מה'.

אני כותב את הדברים בעיקר לעצמי, ומקוה שיועילו לי לך ולכל מי שצריך.
"ולאין אונים עצמה ירבה"

mrasd ועדינו היקרים.

אוהבים אותכם.

שיהיה לכם בהצלחה.

תשתפו אותנו בין אם אתם מצליחים ובין אם לא, אנחנו כאן לצידכם בכל עת!

שוב, בהצלחה!

חלק קיבלתי. חלק לא.
החלטתי לעשות עוד צעד בשביל למנוע את הנפילה - קבוצת מסע.
מסע ל-90 יום משותף עם כמה חברים.
כנסו לפורום מסע ל-90 יום וחפשו את "חבורת מבקשי-נקיון" מחזור שני.
ככה נדרבן אחד את השני