שלום לכולם.

שמי הוא רוני, וכבר השתתפתי כמה פעמים בפגישות הטלפוניות, כמו כן גם שוחחתי עם כמה מכאן (פשוט נפלאים!)

שלשום, באמצע התפילה, הכתה בי השאלה הבאה - וזו שאלה במתמטיקה בסיסית:
אומרים רבותינו - "על כן באו חשבון" אלו העושיםפ חשבון - שכר מצוה כנגד הפסדה וכו'...

כעת, אני צריך עזרתכם -
במשך היום, אני עובר לפחות מאה פעם על "לא תתורו" שזה לאו מהתורה (ואני עוד עדין עם עצמי כי זה הרבה הרבה יותר, אבל נניח)
בהורדת שבתות וימים טובים (גם לא מדויק, כי עדיין ישנן נשים - אבל בכל זאת) אני עובר בשנה 290,000 על לאו מהתורה.
אני עושה את זה כבר - 25 שנה (פלוס מינוס) ונגיד שזה היה פחות כשלא היה האינטרנט אז 17 שנה.
סה"כ עד עכשיו - 4,930,000! ובמילים: ארבע מיליון ותשע מאות ושלושים אלף עברות!!! וזה רק על איסור תורה אחד.
בהנחה שנותרו לי לחיות עוד 30 שנה (והמצב יימשך) - עוד 8,700,000!! ובמילים:שמונה מיליון ושבע מאות אלף!!!!!
יחד עם מה שעשיתי עד עכשיו: 9,193,000!!! שזה במילים כמעט עשר מיליון עברות בחיי רק על לאו אחד מהתורה!!!!!!!!!

עכשיו, לא הוספתי את השימוש, שזה לבד עוד לפחות מיליון (והעונש על זה חמור הרבה יותר לפי הזוהר)
וכמובן את שאר העבירות - לשון הרע, רכילות, חילול שבת (לפרטיה - על אף שמשתדל ללמוד הלכות שבת) מאכלות אסורות, הלבנת פנים, גזל, הונאה וכו' וכו'.

עד סוף חיי - במתמטיקה פשוטה - אני אעבור על קרוב ל-100,000,000 עבירות!! במילים: מאה מיליון עבירות!!!!!!!! לא נתפס!!!

כעת השאלה -
לא עדיף פשוט להתאבד, לעבור על עבירה אחת (חמורה ביותר, אני יודע) לתת עליה את הדין למעלה ולא להמשיך ככה לחטוא מול ריבונו של עולם ??
אני שואל בכל הרצינות - כי אחרי החשבון הפשוט שעשיתי, זה מתחיל להיראות לי מיום ליום הפתרון הפחות גרוע. אני רוצה לעבוד את השם! ואולי דרך התאבדות, אני אעבוד יותר טוב, מאשר להמשיך כך כל יום ולחטוא מולו.
תעיפו מבט שוב למעלה -  תגידו לי אם זה לא שווה: 1 מול 50,000,000 (הורדתי את מה שעשיתי עד היום - כי גם על זה אקבל את הדין)

אני אודה לכל מי שיעזור לי בצורה הגיונית להסביר לי מדוע למה לא לעשות זאת.


רוני.

ברוך הבא,

אני לא גאון במתמתיקה.
אני רק חושב שמכיון שיש פיתרון, הרי יגיע יום בע"ה, ונקווה שלא רחוק, שבו כן תוכל להימנע ממה שקראת לזה 'חטא', (אני לא קורא לזה חטא, אלא מחלה,) ופעם אחת של הימנעות שוקל יותר מכל החטאים.
הטוב הוא נצחי, והרע הוא זמני - גם אם הרבה...

אבל ה' רוצה שתחיה, ושתחיה טוב. ואם היה עדיף לו שתמות הוא היה עושה את זה בלי שתצטרך לחטוא פעם אחת בשביל להתאבד... כנראה שיש לו תקווה בשבילך, ושמצפויים לך חיים ששוים חיים.

בהצלחה בהחלמה

ברוך הבא, יהי רצון שיהא לך לתועלת. התשובה פשוטה, אני חולה מאוד, לא יעזור לי לחשבן את כל טריליוני הנשמות האבודות ששיזלת"י במחלתי , ההפך, זה רק תוקע אותי עמוק יותר בתוכה. מיום שקיבלתי את מחלתי אני נקי, הנס התרחש לי  - 21 ימים 11 חודשים ושבע שנים.

וגם לשיטתך שאתה רשע מרושע שעבר בלי סוף על עברות, לדרגתו של רבי אלעזר בן דורדיא הגעת? ההנחת יצאנית בכרכי הים? קח כיס דינרים... וזכור אינך נפיחה שאינה שבה. יש תמיד אפשרות.

בנוסף, אם החשבון שלך היה נכון אינך חושב שההוא מלמעלה היה עושה אותו בעבורך? לא היה אוסר על האדם המתת עצמו?

בוא נחשב כמה עבירות עבר אדם שאין לו ידים ולא הניח תפילין של יד מעולם. כמה עבירות עבר חולה צליאק (שלא יכול לאכול לחם) או כמה עבירות עובר מי ששוכב מחוסר הכרה בבית חולים ואפשר להמשיך. כשחשבתי שאני חוטא לא עשיתי את החשבונות האלו כי הרגשתי שאני סתם אתייאש מהם... היום אני לא עושה אותם כי בעיני הם הבל. אני חולה. לא שייך אצלי המושג חטא בתחום הזה בכלל... זה הכל. אם אתה חדש פה אני מאחל לך שתמצא פה פתרון לבעיה שלך תהיה אשר תהיה. אם תרצה, אציע לך כמו שאני מציע לכל חבר חדש (ואם קורא את זה חבר שלא הצעתי לו ההצעה פתוחה גם עבורו) את מספר הטלפון שלי. שלח לי הודעה פרטית ואשמח לתת לך. אני עברתי תקופת בירורים לא פשוטה (ועדיין עובר) אולי אוכל לעזור לך עם מה שעבד לי.

אענה לך על ראשון ראשון:
אענה לך בעקבות שיעור של ראש ישיבה חשוב ששמעתי בחודש אלול, על התשובה בחסידות.
מקווה שתלך עם המתמטיקה הזו:
1. כתוב בגמ' שאדם שחשב לעשות מצוה ולא עשאה - כאילו עשאה;
2. כתוב בגמ' שאדם שנמנע מלעשות עבירה - כאילו עשה מצווה
3. דרשו חז"ל  (תוספתא סוטה ועוד) 'ועושה חסד לאלפים הוי אומ' מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות'.

על פי חישוב מתמטי פשוט, כל מצווה שאתה עושה+כל רגע שאתה לא עושה עבירה+כל כוונה שאתה עושה = פי חמש מאות מאותו הרגע שבו צפית בפורנוגרפיה.
אז למה הרגע הזה אוכל אותי? למה בגללו אני מרגיש שאני יורש גיהנום?
אנסח את זה מהכיוון ההפוך: למה בעצם כשאני עושה מצווה אני לא מרגיש כיצד אני בורא מלאכים, ושאותיות הלימוד שלי בוראים שמים חדשים וארץ חדשה כפי שכתוב בזוהר, אלא רק שאני ברוך ה' ניצלתי - הייתי בסדר, ואילו כשאני עושה עבירה אני מרגיש את כל כובד המשקל של החטא, כיצד הוא משקיע את כל כולי לתוך הבוץ?
הרי המתמטיקה, כפי שהראית - פשוטה.
ואם במתמטיקה עסקינן, עיין במדרש הבא (פסיקתא רבתי, פיסקא מה')
אתה מוצא ביוה"כ בא שטן לקטרג את ישראל והוא פורט את עונותיהם של ישראל ואמר רבונו של עולם יש באומות העולם מנאפים וכן בישראל, יש באומות העולם גנבים וכן בישראל, והקדוש ברוך הוא פורט את זכיותיהם של ישראל, מהו עושה, נוטל קנה של מאזניים [ושוקל] את העונות כנגד הזכיות, והם נשקלים העונות והזכיות אילו כנגד אילו ושתי הכפות של מאזנים נמצאים מעויינות, והשטן הולך להביא עונות וליתן בכף העונות ולהכריעה, מה הקדוש ברוך הוא עושה, עד שהשטן חוזר ומבקש עונות הקדוש ברוך הוא נוטל את העונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפירה שלו, והשטן בא ואינו מוצא שם עון, שנאמר יבוקש עון ישראל ואיננו (ירמיה נ' כ'), כיון שהשטן רואה כן אומר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם נשאת עון עמך אתמהא, כיון שראה דוד כך אמר היאך נושא עון ומכסה חטאתם התחיל משבחם אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.

תגיד לי, אתה חושב שזה רציני? הקב"ה בצד שלך, הוא מחביא לך את העוונות, הוא אוהב אותך, אכפת לו ממך,
עכשיו השאלה היא רק אחת: למה אתה (ולמה אני, עד לפני שנה וחמישה חודשים) לא מאמינים למה שכתוב בספרים הקדושים?
למה אני לא סופר את כל הפעמים שהנחתי תפילין (חמש מאות מצוות שנשקלות על כל מצווה של חטא, ק"ו לפוסקים דמדובר במצווה קיומית אותה עושים בכל רגע שמניחים תפילין...)

***

מעבר לזה, תראה, אני לא יודע מה אתך, אבל אני כבר מעבר לשלב החישובים האלה.
אסביר לך למה.
הבנתי, שהניסיון שלי לחשב חשבונו של עולם, כמאמרו של המסל"ש, הוא למעשה ניסיון להעצים את תחושת האשמה שלי.
אלוקים לא רוצה שאני ארגיש אשם, הוא רוצה שאני אתקרב אליו.
בשבילי אשמה היא כמו רעל.
**
מעבר לזה, אני מציע לעיין בפוסט 'חוטה? חולה!' בתוך הלשונית 'קולות של החלמה'.

למחשבה
נתן במתנה

מעבר לכל מה שענו לך מעליי, כדאי לחשוב על נקודה אחת פשוטה:
ה' ברא אותי. ה' החליט שאני צריך להיות בעולם. ה' החליט, מסיבותיו שלו, שהדבר הכי טוב עבורי ועבור העולם זה להיות כאן.
הוא לא צריך להתאמץ כדי שלא אחיה. אדרבה, הוא פועל באופן אקטיבי בכל רגע ורגע כדי שאמשיך לחיות, למרות כל הריחוק שלי ממנו.
אם הוא היה רוצה שלא אחיה, הוא פשוט צריך להפסיק ו...פוף! אני נעלם.
אבל למרות זאת הוא בוחר שוב ושוב שאחיה, כמו שאני.

עכשיו, ברור שהייתי רוצה להיות בעל הבית ולהחליט מי יחיה ומי ימות. אני חולה שליטה. אבל האם בכך אני עושה את רצונו, או את רצוני?

נכון, החיים כואבים. קשה לסבול אותם. הם נראים כמו משימה בלתי אפשרית, ולפעמים אני כועס על ה' שתקע אותי בתוך מירוץ העכברים הזה.
אבל הכאב הזה מתחיל ממני. ואת המציאות הפנימית שלי אפשר לשנות, בעזרתו יתברך. יש פה אנשים שעשו ועושים את זה יום-יום, שעה-שעה. תצטרף ותראה נסים.

"ואל תאמר שהשאול בית מנוס הוא לך"
ואידך זיל גמור..

2 דברים לי אליך:

1. ברגע שאתה חוזר בתשובה מלאה (אם אותה אישה, באותו הזמן) ולא חוטא
הרי שהזדונות נהפכים לזכויות, והרי לך 100 מליון זכויות !!! כמו לאברך מתמיד.

2. כפי שאמר לך "נתן במתנה", כמה פעמים ביום אתה מתאפק ולא רואה אפילו משהו קטן, בטח יותר ממאה, כך שאולי יש לך 100 עבירות ביום, אך גם לפחות 100 כנגדם.

בחירה מהעולם ןמהבעיה, אינה רצון הבורא,
הוא יתן לך כח
לא נדרש מהאדם אלא כפי יכולתו.

תתחיל מ-100 פעם ביום, ל-99, ככה לאט לאט.
בהצלחה

מעניין מה כל כך מפריע לי בסיפור הזה. אבל שיהיה ברור - זה לא העבירות. זה סתם תירוץ כדי להרגיש מספיק רע.

כי לא ראיתי אף אחד שחישב כמה עבירות יש לו מביטול תורה או מלשון הרע. ואם כבר הולכים למקורות, אז שם כתוב שביטול תורה יותר גרוע מגילוי עריות, אבל זה לא מזיז לי את הקצה של האצבע הקטנה ברגל. רק כשמדובר על התאווה פתאום זה מפריע.

צריך באמת לזכור שחלק כבד של המחלה זה אשמה, והתיחסות לעבירות ממש תומכת באשמה, שגוררת עוד בריחה לתאווה.
זה באמת לא קל לצאת מהגישה הזאת, זה לוקח זמן, ולפעמים ההחלמה ממש תלויה בזה.

ה"מתמתיקה הפשוטה" היא בכלל לא פשוטה.
מתוך מסילת ישירים פרק ג':
(בבא בתרא עח): על כן יאמרו המושלים בואו חשבון – על כן יאמרו המושלים ביצרם, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה וכו'. וזה, כי העצה האמיתית הזאת, לא יוכלו לתת אותה ולא לראות אמיתה אלא אותם שכבר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו. כי מי שהוא עדין חבוש במאסר יצרו, אין עיניו רואות האמת הזאת ואינו יכול להכירה, כי היצר מסמא את עיניו ממש, והנה הוא כהולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותם...

במלים אחרות: כפי שכתבו אלה שלפני, כתב כבר הרמח"ל - ה"מתמתיקה הפשוטה" היא בכלל לא פשוטה, ואנחנו העוורים לא מסוגלים כלל לראות את הנתונים, וודאי לא את החשבונות שלהם.

ברכה והצלחה!

המשך הדברים:
הזהיר לא יכול לחשב. למי שעדין לא הגיע למידה זו יש את פרק ד', בדרך קנית הזהירות: "הנה מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות, הוא לימוד התורה..." כדי להגיע למידה הראשונה לא צריך לעסוק בה, להתמודד ישירות מולה. הרי אנו עוורים, אז מה נעשה? נראה עמוד ונתרחק? ואם זה באמת אדם? אולי נראה אדם ונבק בו? אולי זה באמת עמוד?
הדבר ראשון הוא להודות בחוסר האונים שלנו, בעיוורון שלנו. בהמשך נוכל לקבל את אלוק' לחיינו:  "...והוא מה שאמר רבי פינחס בתחלת הברייתא, תורה מביאה לידי זהירות..." בכוחותנו אנו אנחנו לא יכולים להיות זהירים, מול היצר אנו חסרי אונים (ראה חתימה שלי למטה..), רק הקב"ה יכול לרוממנו מעליו.

מקווה שדבריי נשמעים בטוב

ברכה והצלחה!

גם אם נגיד שהדברים אולי נכונים.
אחי זה אולי "מתמטיקה פשוטה".
אבל היהדות זה לא מתמטיקה פשוטה, תסביר לי איך זה שאדם חוזר בתשובה העבירות נהפכות לו לזכויות, אני חושב ששום משפט פיתגורס אוקלידס וכו' לא יבינו את העניין.
המחלה המדוברת כבר יצאה מגדר חטא אח יקר תפנים את זה.
את דיני נבכי הנפש של האדם אי אפשר למדוד בשום מתמטיקה ובמיוחד לא פשוטה.
חזק ונתחזק.
לילה טוב ונקי.
(משתדל להיות) תמיד בשמחה.

מתמטיקה פשוטה-
"סה"כ עד עכשיו - 4,930,000! ובמילים: ארבע מיליון ותשע מאות ושלושים אלף עברות!!! וזה רק על איסור תורה אחד.
בהנחה שנותרו לי לחיות עוד 30 שנה (והמצב יימשך) - עוד 8,700,000!! ובמילים:שמונה מיליון ושבע מאות אלף!!!!!
יחד עם מה שעשיתי עד עכשיו: 9,193,000!!! שזה במילים כמעט עשר מיליון עברות בחיי רק על לאו אחד מהתורה!!!!!!!!!"

4930000+8700000=13,630,000 ולא 9193000

מה זה משנה?
א. להראות לך את הסיכון שבחישובים... אם עשית כזו טעות (של בערך 33%) בכזו קלות, האם שווה לך להתאבד ולגלות שם למעלה שטעית בצורה רצינית וכל העסק לא היה משתלם? לא נראה לי...
ב. יש לך שתי אפשרויות, או שאתה חוטא או שאתה מכור וחולה:
אם אתה חוטא, כל הזדונות יהפכו לזוכיות. האם זה ראוי שכך תעלים 4 מיליון זכויות לעצמך?
אם אתה חולה, ייתכן שה' יעשה איתך נס עצום כמו עם הרבה אנשים שנמצאים פה. האם ראוי להקטין את הנס של ה'? להוריד ממנו 4 מיליון נפילות שנחסכו? להפך! יש להאדיר את הנס ולחשב בצורה מדוייקת עד כמה הנס עצום וכמה מיליוני נפילות מתוכננות נמנעו, לא בכוח שלנו, אלא בכוחו.

כל ה"חשבון" הזה עזר לך להתקדם או לנטיות אובדניות ?
וזה בדיוק מה שעושה לנו היצר הרע - הוא המחטיא ואח"כ הוא המקטרג והמוציא לפועל של העונש...
אז אמור לעצמך : "עד כאן דברי היצר הרע".
מעת זכור - אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות. מרגליות!
אתה שומע ? אוהו אוהו...
מרגליות !