שלום לך וברוך הבא. תתחדש. חלק לא מבוטל מהמגיעים לכאן עוברים דרך יסורי התחלה לא קלים. מבין לאותיות שכתבת ניתן להבחין בהשלמה וקבלה הכרחיים, נראה שאתה מעבר למשוכה לא פשוטה זו, כך שחסכת מעצמך לא מעט צער וכאב, זו מתנה. כדאי לעשות למענה עוד.
הגם שרבים מאיתנו נעזרו ונעזרים באנשי מקצוע, יש לנו - המכורים - יתרון שאי אפשר לבטל, גם אנשי המקצוע מודים בו - אנחנו מכירים את העסק הזה מבפנים, רובנו יכולים להשלים כמעט כל משפט שלך. מבלי להכיר אותך לתאר במקומך מה עשית... לא בגלל שאנחנו חכמים גדולים (אני לפחות, כן...) יש לנו פשוט נסיון (אז אולי בעצם כן - אין חכם כבעל...) היינו שם.
לא רק העובדות. רק מי שחווה את המלה הזו יכול לשוחח כך, הוא זה שיכול לדבר את השפה הזו. שפת הלב. אלו הם נימים שמטפל מקצועי נמנע מה בכוונת מכוון. הוא פשוט לא בנוי לסוג הכלה שכזה. בתחילת דרכי הייתי מוקסם מהאנרגיות, שאלתי את הספונסר שלי מה יוצר את הקשר הכל כך מועיל ומיוחד שבין שני אנשים לא מקצועיים, כדרכו סיפר לי סיפור:
אלכוהוליסט שיכור הלך בכביש לצד תלולית עפר, לא שעה לשלט המתריע על עבודות בכביש, נתקל באבן שפה, עיקם את הקרסול וצנח לתוך בור אגירת מי גשמים מעופשים... זעקותיו משכו את תשומת הלב של עו"ד נמרץ שעבר למעלה, בטוב ליבו הוא השליך לעברו את כרטיס הביקור שלו והפטיר, אל דאגה ידידי אנחנו נעשה הון מהרשלנים הללו... השיכור צווח תודה, אך אני תקוע כאן, העו"ד לא נשאר כדי לשמוע אותו...
הפסיאטר המחוזי כן, הוא נתן לו מרשם לתרופות נגד קלאסטרופוביה (תחושת מחנק במקומות סגורים) ואמר לו שיקח 2 מליגרם ביום... הפחד מהמילה הארוכה הזו (קלאסטרופוביה) הוציא מהשיכור צווחה נוספת שהביאה לשם את המשגיח שלו מהישיבה, הוא הסביר לו שאם היה לומד מסילת ישרים בסדר מוסר הוא לא היה מוצא את עצמו ברחוב בשעה הזו שיכור...
לזכר סדרי המוסר המוחמצים פרצה זעקה נוספת (איך לא?!) מפי השיכור והפסיכולוג המקומי (רק 280 $ ל 40 דקות...) הופיע יש מאין כדי להסביר לשיכור שלנו שהסיבה שהוא לא ראה את הבור נעוצה בחינוך הנוקשה שקיבל, זו תוצאה ישירה של פינוק מוגזם ואפליה לא מתקנת מצד הוריו... והוא מוזמן לפגישה הבאה שתערך במשרדו ו... בחצי מחיר (לב טוב) רגע לפני שהשיכור קורס אל תוך עצמו, כשכבר אין לו כח לזעוק ורק נהמות קלושות בוקעות מגרונו, הוא חש בצל חולף מעל הבור, בקושי רב הצליח לגייס יבבה מרוסקת ה-צ-י-ל-ו-!
הוא שומע נהמה אחת ויחידה: זוז! מה לזוז, לאן הוא גונח, אני לא מסוגל, אין ל יכולת, אתה רואה את הקביים שהביא לי לכאן ההוא מאגודת החסד (שכחתי לכתוב את זה מקודם, כן גם הוא ביקר ליד הבור) אתה לא רואה את מרשם הרופא? יש לי שבועיים לפיזיוטרפיה.. כל מה ששמע היה שוב ושוב - זוז. כשלא היתה לו ברירה הוא זז, ולתדהמתו הצל קופץ לו לבור..
מ ש ו ג ע - מ ה - ע ש י ת - נאנח באין קול השיכור, עכשיו שנינו תקועים כאן. הצל עונה לו בחיוך, אחי, את הבור הזה אני מכיר מקרוב, זה הבור שלי! שים כאן את היד, אל תפחד. כן כאן, תמשוך, תרים את עצמך, לא? מה לא? כן! אתה יכול! ככה אני עשיתי, זה יחזיק, הנה תראה כך...
וביחד הם עולים מהבור...
ידידי, אמר לי הספונסר וזה מה שאכתוב גם לך, תצמד לותיקים, לא רק למי שמכיר את 'הבור', במיוחד למי שיצא ממנו. תדבר עם מי שעושה את מה שהוא אומר ואומר את מה שהוא עושה. לכולם כואב, אין כאן חברים שלא ידעו צער, תדבק לאלו שהיו מוכנים לעשות הכל כדי לשמוח.
זה מה שעבד לי. מה שעדיין עובד לי. מה שב"ה יעבוד גם לך.
בהחלמה.