ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
|
|
וקיפאון |
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
|
|
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם... |
|
|
|
חשבתי שאני יכול לעשות הכל לבד - מסתבר שלא.
|
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
כח רצון יכול לגבור בקלות על התאווה, הבעיה שכשמגיעה התאווה - כח הרצון לא נמצא שם...
לא תנצחו אותי כל כך מהר. התאווה המיותרת ימ"ש, התאווה הצריכה הי"ו. |
|
|
|
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָ ם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
|
|
בלנ"ד לעולם לא אחזור יותר ליפול מרצוני. אבא, גם אם ארגיש שאתה דוחה אותי אמשיך לנסות לחזור אליך בכל יום, רק להיום. עד שאמצא את הדרך.
|
|
אני תמיד הרגשתי שחסר לי החיבוק הגדול שיקרב אותי אליך.
לכן החלטתי שאת החיבוק הזה אני רוצה להעניק לכל מי שרק יבקש בחיבוק גדול ואוהב שרק אח יכול לתת. |
|
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָ ם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי."
|
|