הי חברים יקרים.
זאת ההודעה הראשונה שאני כותב פה בפורום הזה.
אני לא מהכותבים כ"כ טוב, ותכלס אין לי כ"כ מושג מה לכתוב, אז אני די אזרום עם הכתיבה. פשוט רציתי לשתף אתכם קצת בסיפור שלי, באיזה מקום אני נמצא בין כולם.
אז ככה, כל החיים שלי נחשבתי לילד מיוחד בין כולם. (אני מרשה לעצמי לכתוב דברים טובים על עצמי רק בגלל שזה אנונימי). כולם אהבו אותי, חיבקו אותי, החברים והמשפחה. וב"ה אני עדיין מרגיש שאני דמות שמשפיעה מאוד על כל הסובב אותי, בישיבה ובסניף בני עקיבא גם. הפעם הראשונה שזכורה לי שראיתי תכנים לא ראויים הייתה עוד בכיתה ב', כשחבר שלי אז הראה לי כמה תמונות של נשים עירומות בצורה חלקית. לא הרגשתי עם זה רע כל שהו. הפעם הבאה שאני זוכר היא כמה שנים מאוחר יתר, כאשר הייתי הולך לשכן שלי בלילה והיינו רואים בטלוויזיה ערוצים לא נאותים בלשון המעטה. פעם נוספת זכורה לי בטיול שנתי בכיתה ו' שישנו באכסניה והייתה טלוויזיה, וחברים גילו את הסיסמא לערוץ של המבוגרים, והחבר'ה בחדר הדליקו את הערוץ ואני ממש זוכר חבר אחד שלי שלא הסכים ושם את השמיכה עליו, ואת ההתלבטות הפנימית שלי אם להסתכל או לא. בסוף הסתכלתי. הדבר החשוב הוא שמאוד דאגתי שהחברים שלי לא יראו שאני מסתכל. כך גם בהמשך, מדי פעם במשך תקופה ארוכה הייתי נכנס לאתרים פורנוגרפיים לעתים די רחוקות ואף פעם לא הרגשתי עם זה רע או משהו כזה. עד שבאמצע כיתה ט' הייתי לבד בבית וראיתי בטלוויזיה סרטים למבוגרים ועשיתי את זה בפעם הראשונה. מאוד נבהלתי. שבועיים לאחר מכן עשיתי את זה עוד פעם בשבת. ככה במשך כמה שנים המשכתי לעשות את זה בתדרים של שבועיים בערך, יחד עם צפייה באינטרנט בסרטים. היו ימים שהייתי עושה את זה אפילו 5 פעמים ביום. לאט לאט התחלתי להרגיש שאני רוצה להפסיק עם זה, שזה רע, זה עושה לי רע ואני צבוע. במהלך כל השנים האלו הייתה לי ירידה רוחנית מאוד גדולה, גם בלימודים וגם הרגשה נפשית קשה. בתקופה הזאת התחלתי להבין שמה שאני עושה הוא רע. רע מאוד. אבל מצד שני במשך כל התקופה הזאת הייתי מאוד פעיל חברתית, בסניף בבני עקיבא שבו הדרכתי, ומצד הסביבה והחברים תמיד השתדלתי להמשיך להיות משפיע, והדמות המיוחדת שהייתה לי בקרב כל הסובבים עדיין נשמרה. מאוד היה לי קשה עם הדו-פרצופיות הזאת. הרגשתי רע מאוד כשמצד אחד אני לוקח חניכים בסניף ומשקיע בהם את הכל, מחנך אותם וכו' ומצד שני כשאני לבד עם עצמי אני חוטא בדבר כ"כ נוראי. אני זוכר פעם אחת שהלכנו ביחד כמה חברים ואחד אמר בצחוק שאני רואה דברים לא טובים (אין לי מושג איך הוא הגיע לזה) והחבר'ה האחרים אמרו "יוסף (לא השם שלי) - אין סיכוי..." וכ"כ כאב לי. אני מסוג האנשים שהיו אומרים עליהם ש"הוא האחרון שיעשה דבר כזה". וככה זה המשיך והמשיך, עד שבתחילת י"ב גם נהייתה לי חברה, והמשכתי בעוון שז"ל למרות שכן היה לי מצפון בעקבות זה. עד שהמצב איתה נהיה לא טוב ואז כבר הייתי מדמיין אותה כשעשיתי זאת לצערי הרב. זה המשיך והמשיך וכשנפרדנו נהיה גרוע עוד יותר. תמיד זוכר לי שכשעוד הייתי יחסית בהתחלה, אבל כבר ניסיתי להפסיק אמרתי שעד גיל 18 זה יעבוד. זה לא עבר.
עד שהגעתי לישיבה. כל כיתה י"ב אמרתי לעצמי שבטוח כשאגיע לישיבה אני אפסיק עם זה, אין סיכוי שאמשיך עם זה. עד שבפעם הראשונה זה קרה כשהייתי בישיבה. שוב, אותו הדבר, צמחתי בישיבה ואני נחשב לאחד הבחורים הכי רציניים בישיבה, חברים מאוד אוהבים אותי, רבנים מעריכים מאוד ומטילים עלי כל מיני משימות של החבר'ה הרציניים. ועדיין, מרגיש רע. לאט לאט לומד דברים על בניין הנפש, לימוד תורה ועד תורה ומתחיל להתחזק. כשאני חוזר הביתה אחרי שבועיים בישיבה זה מדהים אותי כמה שאני רחוק מהמצב שהייתי בו פעם. לא מעיז לראות בחורה בחולצה קצרה אפילו. לאט לאט מפסיק את הדיבור עם הבנות של הסניף ומבין שזה לא טוב. ואז נפילה. עוד שלושה שבועות של התחזקות בישיבה, שבת טובה מאוד בבית, הצלחה בשמירת העיניים ובמוצ"ש, 1 בילה ושוב נפילה. חוזר שבור לישיבה, ומאחה את הפצעים מחדש. לא מצליח להבין איך אפשר להיות כ"כ דו-פרצופי, שבועיים מדהימים בישיבה ואז עוד נפילה בבית. חושב איך אפשר לשנות את זה, ומגיע למסקנה שאולי ללמוד על בניין הבית זה טוב. זמן קיץ מוגדר ללימוד בניין הבית, הולך טוב ב"ה ואז שוב נפילה בבית. זהו, אני אומר לעצמי. הפסקת ברגע זה. אבל אז עוד נפילה. כ"כ הרבה "פעם אחרונה" כבר היו לי, זה לא ייאמן. אומר לעצמי שברגע שאני אחשוב על אשתי לעתיד, ילדיי וחינוכם אצליח. ואז שוב נפילה. זה לא עובד. בין הזמנים של הקיץ והולך טוב, אולי יהיה לי בין הזמנים אחד נקי - ואז יומיים אחרי ט' באב שוב נפילה. זהו, בשיעור ב' זה כבר לא יקרה, מה הקשר? ואז, י"ב אלול, הגעה חטופה למוצ"ש בבית וניפלה. לא מאמין על עצמי, בחור בשיעור ב' עושה את זה. אז שיעור ב' לא ישאר נקי, אבל אולי קצת אצליח? ימים נוראים עוצמתיים במיוחד,הרגשה של קדושה ושזה באמת בחיים לא יקרה לי עוד פעם. בין הזמנים של סוכות יהיה מדהים! עד שמגיע ט"ז בתשרי הארור, שמוכיח לי אחרת. עוד כמה ימים של בדידות בבית ונפילות על גבי נפילות, השבוע האחרון היה קשה. אז גם בין הזמנים של סוכות בשיעור ב' לא נקי.
והשבוע, יום חמישי, קישור אחד לאתר שאומר "נפלת באינטרנט? כלים ליציאה לחופשי" ואני נכנס. משוטט באתר gye ולא מבין איך לעזאזל המלאך הזה לא הגיע לפני כן. אז הנה אני, מנסה לסכם קצת לעצמי מאיפה הכל מתחיל, אומר לעצמי "אוקי. הפעם זה משהו אחר. באמת. סוף סוף מתכון אמיתי, לסיום עם הצרה הצרורה הזאת". מי יודע, כ"ט תשרי היה היום האחרון? בע"ה, בעזרתכם ובעיקר בעזרת כוח הרצון שלי, אצליח. אני בטוח בזה. זה לא אני, זה לא קשור אלי. בהצלחה לכולם!
*סליחה על המגילה שכתבתי, ממש לא חשבתי שזה יצא כזה ארוך. פשוט זרמתי..

אח יקר ביותר.
כל כך מזדהה מכל הבחינות.
הכי חשוב שתתמיד בטיפול בפורום וכו' ולא תפרוש לנו פתאום.
יש פה דברים נפלאים, אנשים נפלאים.
תשוטט בפורום ותתחיל ללמוד על דרכי ההחלמה.
אם צריך משהו בהכוונה וכו', בכיף.
שבוע טוב.
תמיד בשמחה.
נ.ב. שלחתי לך משהו בפרטי;)

ידידי היקר,
כל הכבוד שאזרת אומץ לשתף.
הגעת למקום טוב,
כולנו כאן באותה הסירה ומכירים את דרכיו של היצר.
ממליץ לך לקרוא ולעיין בחומרים שבאתר ובמדריך gye.org.il/index.php?option=com_zoo&view=category&Itemid=80

בהצלחה!
אל תפסיק לעדכן.

ברוך הבא חבר יקר
מזדהה כל כך עם כל כך הרבה חלקים בסיפור שלך
הישאר עימנו, חברים רבים ראו פה את האור בקצה המנהרה
נ.ב הדרך שעובדת פה בשביל מרבית החברים, הינה של שנים עשר הצעדים של אס איי. מדהים לראות איך אדם שמגיע באמת נואש, עושה וכותב את הצעד הראשון, בצורה כזו אמיתית וכואבת.
בהצלחה

ברוכים הבאים...
את הצעד הראשון כבר עשית... מקווה לראות אותך כאן הרבה
ושתצליח...
אוהב ומתפלל

מרגישים את הכאב הגדול מתוך דבריך. וזה גם מוכר כל כך. אני שמח בשבילך שגילית את התכנית כבר בשלב זה של חייך. אם תתמיד כאן הם עשויים להשתנות הדרכים שלא דמיינת מעולם. שאלקים יהיה אתך

תודה רבה חברים יקרים, מעריך מאוד!
בנוגע לפעילותי בפורום:
אחת הנק' המרכזיות אצלי, היא שהנסיון אף פעם לא נמצא בזמן שאני בישיבה.
ב"ה בישיבה אני נמצא ביראת שמים גבוהה, ועם כמה שזה נשמע מצחיק (או אולי עצוב), באמת אין לי זמן בשביל זה.
גם אין לי יכולת בישיבה להסתכל באתרים כאלו ב"ה, לכן עיקר הנסיון שלי הוא כשאני חוזר הביתה לשבתות.
לכן ביום יום הפעילות שלי כאן תהיה יחסית מועטה.
ב"ה היום חוזרים לזמן חורף, בטוח שהיה מעולה.
אשמח לכל מיני עצות שלכם איך ניתן בכל זאת להתקדם בבחינה הזאת גם בישיבה כשאין נסיונות (לימוד, עשייה וכו').
בברכת הצלחה רבה לכולנו!
בשם ה' נעשה ונצליח!
שבוע נפלא!

חבל שלא נרשמת עדיין ל"פורום צעירים", שם פתחתי אשכול בנושא איך להתמודד הזמן הלימודים בישיבה, אבל האמת היא שנראה מדבריך שבישיבה אין לך בעייה, רק שאלתך היא איך אתה מתקדם עם המלחמה הזו, אז כדאי שתדפיס לך את המדריך של "שמור עיניך" ותקרא אותו לאט לאט.

אם אתה מעוניין שאשלח לך את מה שכתוב באשכול ההוא שב"פורום צעירים", תשלח לי מייל לכתובת הנמצאית בחתימה שלי מתחת להודעה.

בהצלחה רבה רבה.

חבר יקר, חוץ משש-שבע שנים, הסיפור שלי הוא העתק כמעט גמור של הסיפור שלך.
אשמח מאוד להתכתב אתך בפרטי, ולשמור על קשר.
מכיר כל כך מקרוב את הדברים, את הפער בין החוץ לפנים, את התחושה שהפעם זהו, את ההדרכה בבני עקיבא אל מול הנפילות, את הפער בין הקשר עם בנות אמיתיות למה שאני עושה כשאני מול המחשב, את הפער בין הישיבה לבית, מוכר עד אימה.
פעם חשבתי שהסיפור שלי הוא רק שלי, גיליתי שיש עוד נשמות שסובלות, ויותר חשוב - גיליתי שאני יכול להיעזר בהם ואף לעזור להם.
אשמח להיות בקשר.

נתן במתנה

בשם ה'
בהמשך למה שכתבתי לך למעלה, אם אתה רוצה להיכנס ל"פורום צעירים", היכנס לקישור הזה: www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2282.0, ותראה מה בדיוק אתה צריך לעשות בשביל זה.

שלום לך חבר, ברוך הבא.
כל כך מזדהה עם הסיפור שלך, שאפשר לתמצת אותו לשני מילים ״הפעם האחרונה״. גם אני הייתי עושה בדיוק כמוך, אולי כיתה ח׳ אני יהי נקי, ואולי לפחות בחודש הזה, ואולי לפחות מאז השיחה של הרב זה.. וכו׳
עד שהבנתי בעזרת החברים פה בפורום, שכל יום נקי הוא מתנה, ולא משנה באיזה שיעור או חודש או יום. העיקר להיות נקי.
כמו שכתבו לפני ממליץ לך גם מאד לבוא לפורום צעירים, ברוך ה׳ רמת הפעילות שם עכשיו ממש גבוה, ונשמח אם תבוא ותשתף אותנו,
בהצלחה בהמשך חבר, יום טוב ונקי.

תודה רבה לכם תורת השם, נתן במתנה ואלף בית. חיזקתם אותי מאוד.
אשמח מאוד לשתף אתכם עוד בסיפור שלי, ולהתייעץ.
כרגע זה קצת קשה כיוון שאני נמצא בישיבה אז ב"ה אין לי כ"כ זמן (כמו שהסברתי בפוסט, כמה שזה אירוני...)
תודה רבה!
המשיכו לחזק ולהתחזק כולנו ביחד, מאמין שנצא מזה.. בטוח בכך!
בשם ה' נעשה ונצליח!

שלום חבר יקר. ברוך הבא - בשם השם!

מוכר וכואב!

בספר הגדול (ספר היסוד לגמילה מהתמכרויות) נאמר כי אנחנו לא לומדים פה איך להפסיק. אנחנו יודעים זאת טוב מאוד! עובדה! הפסקנו כבר כ"כ הרבה פעמים! אנחנו לומדים איך לא להתחיל שוב! איך להשאר בהפסקה!

מזדהה. לא עם הקטע של חזק בישיבה, כי זה הולך ודועך. אבל כל הנתק. בין לבין. הרצון להפסיק. החיפוש.

בהחלמה. בהצלחה.
אשמח להיות בקשר.

גם אני מזדהה עם המון חלקים מהסיפור.
על אחי הגדול שאמר להורים שלי "רוצה להצליח" הוא צדיק, אתם לא חייבים אינטרנט מוגן
על הצביעות שהרגשתי בהדרכה
על המחשבה שבשיעור א זה ייעצר.
חשוב לא להתייאש, ולא להגיד זו הפעם האחרונה, אלא להגיד הפעם הקודמת הייתה האחרונה. אך, כמה פעמים נפלתי ברשת היצר שאמר לי פעם אחרונה וזהו!
בהצלחה, מקווה להמשיך לראות אותך איתנו