שלום לכולכם.
אני רוצה לספר לכם את סיפור חיי (התמכרות) בקצרה.
אני בן 35 נשוי+ חיי חיים רגילים למדי. סה"כ החיים מאירים לי פנים תודה לאל.
מלבד אותה תאווה ארורה שלא עוזבת אותי ולא נותנת לי מנוח.
את הכרותי עם עולם הפורנו גיליתי (תחזיקו חזק ) לצערי בגיל 5 .אני זוכר את אותו היום שבו התחיל המוח שלי להשתבש .הורי יצאו לבלות ואני ואחי נשארנו בבית לבד
היה לנו כבלים פירטיים ואני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול מה שראיתי פשוט לא ניתפס לי בראש(אני לא אכנס לפרטים).
זה היה ההכרות הראשונה שלי , שלצערי זה המשיך בתקופת החטיבה והתיכון שהיינו קונים סרטים התחנה המרכזית ומעבירים אחד לשני.
עד אחרי הצבא הייתי חילוני כך שזה לא כל כך הפריע ,לא ידעתי את האיסור של העברות(למרות שבתוך תוכי תמיד הייתי מרגיש רע ומלוכלך לאחר כל מעשה)
השם זיכה אותי לחזור בתשובה ולהכיר ולדעת את האמת בגיל 28 התחתנתי וחשתי לעצמי שהתאווה תעבור מאליה כי אני נשוי עכשיו.
למעשה זה לא עבר אלה רק התגבר,כמה שאני מתפלל והולך לשיעורי תורה המחשבות וההירהורים לא פוסקים לי מהראש .תקופה מסויימת היה לי אינטרנט בבית והמשכתי ליפול.עד שבשלב מסויים הוצאתי אותו.אך עדיין אני נופל ואני מתבייש להגיד איפה אני רואה את כל הלכלוך שיש.
אני רואה בעבודה ואם לא בעבודה אז אצל הוריי .
בממוצע אני מחזי מעמד 2-3 חודשים נקי, ואז אני שוב נופל (בבית הורי או בעבודה).
מה אני אמור לעשות ניסיתי כמעט הכל אשתי רוצה אינטרנט ,ואני לא רוצה.
הציעו לי אייפון מהעבודה וסירבתי ואפילו הסברתי לבוס שלי למה אני מוותר עליו(הוא בטח חושב איזה צדיק יש לו) אילו רק היה יודע שאצלו במשרד אני שורף את העיניים ,מה היה חושב ?
דרך אגב אישתי מודעת למצבי אני משתף אותה בחולשה שלי ובתאוותי .היא כמובן ניגעלת ממני ואומרת לי שאני חולה וזה מצער אותה מאוד.
אנא ממכם תעזרו לי . אשמח לקבל עידוד ועזרה.

שלום,
אני צעיר ממך, נשוי + שלושה.
חי חיים "רגילים".

ממליץ לך בחום לעבור לאינטרנט רימון או אתרוג. אשתי שונאת את האינטרנט הזה כי הוא איטי ומנסה כל כמה ימים לשכנע אותי לעבור לספק אחר. אצלכם המצב שונה, אשתך יודעת שאתה צופה אז היא בטח תבין למה זה הכרחי.

תפילות ושיעורי תורה לא יעזרו. הכיוון הוא שאנחנו חולים ולא חוטאים. עוד תיפגש עם זה המון פה באתר. אחרים מסבירים את הנקודה הזאת הרבה יותר טוב ממני. יש פה חרדים, דתיים, חילונים, הומואים וכו' וכו'. המחלה הזאת לא גיזענית.

לגבי העבודה - לא יודע מה טוב בשבילך יש פה המון המלצות. אם הייתי במצב שאתה מתאר, אולי היה עוזר להתקין תוכנה ששולחת פירוט של האתרים בהם ביקרת לצד שלישי (אולי לאשתך? אולי לחבר שאתה מתבייש ממנו?)

לגבי ההורים - יש פה אנשים שהסבירו להורים שלהם על הבעיה שלהם וההורים החליפו לאינטרנט עם חסימה. אני לא במצב הזה. גם אני נפלתי בבית של ההורים שלי ובעיקר אצל חמי וחמתי. שוב, לא יודע מה יעזור לך, זה בירור שאתה צריך לעשות עם עצמך, יש באתר רשימת כלים שאתה יכול להשתמש בהם.

אסיים בנקודה הכי כואבת לדעתי במה שכתבת.
אשתך יודעת אבל נגעלת.
אני עושה שמיניות באוויר בשביל שאשתי לא תגלה. במהלך ההחלמה אמורים לשתף את האישה כי אין החלמה אמיתית בלי שהאישה תדע. ממה שאני רואה פה אצל החברים, כל מי שסיפר לאשתו (אחרי תקופה מסויימת של פיצוץ), ההחלמה זינקה בכמה רמות.
יש כאן אנשים שהולכים עם נשותיהם לקבוצות חיות.
אם אשתך כבר יודעת, אתה יכול לתעל זאת לעזרה בצורה שלא תיאמן.
אתה "רק" צריך להפנים שזאת מחלה ושממילא אין לך דרך לנצח אותה (סוכרת היית מצליח לנצח?)

מומלץ מאוד לקרוא את "תכנית 12 המקלחות"
[ftp=ftp://www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3503.0]www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3503.0[/ftp]

נ.ב לגבי הכותרת שלך, מסוכרת היית בכלל מנסה להיגמל?!?

בהחלמה

שלום וברוך וברוך הבא.

אין לי הרבה מה להוסיף על קודמי. רק אומר לך שאני חולה ואשתי יודעת את זה ו(כבר) לא נגעלת... טוב, בשלב כלשהוא היא כן נגעלה אבל לאחר תקופה היא קלטה שזה ס"ה מחלה. ואף אשה לא היתה בורחת מבעל שגילו אצלו סכרת... (כך היא סיפרה לי!)

לא ממליץ כלום לגבך כי המצב מורכב. אספר על עצמי. אני הולך עם אשתי לקבוצה חיה של זוגות. לאחר שעה הקוצה הזאת מסתיימת ומתחילים שני קבוצות אחרות בשני חדרים נפרדים. א' שלי וא' שלה.

מה שכן מומלץ מאוד זה לפנות למייל שלנו ולבקש ספרים. בהמשך תוכל גם למצא מדריך (ספונסור) שילווה אותך

prozdor1@gmail.com