גם אני חולה

מהרגע שבו הבנתי את זה ב-ר-ו-ר, אני מרגיש ממש שלם וטוב עם עצמי לתחילת הדרך החדשה בעזי"ת

אז ככה אני חולה במחלת התאווה מזה מספר שנים והיום הצטרפתי לקבוצות הטלפוניות ולמסע ה90 יום, בתקווה להצליח להיות נקי לפחות עד סוף היום. 

שמתי לב שכשאני מנסה לכתוב את סיפורי האישי, זה מגיע לתוצאה שיותר דומה ל "הרגעה מצפונית" (אז באותה תקופה בגלל ש.... נפלתי שוב, ואז קרה .... ונפלתי שוב), ולכן בכוונה אני לא מעוניין להתעסק בזה.

החלטתי שאני מתעסק רק בהווה, יום נקי, שעה נקיה, דקה נקיה.

אני אסיר תודה לאסירותודה שהיה שליח טוב להביא אותי להיכרות (מזערית) עם עצמי.

מקווה להכנס כאן ל"בדיקות שגרתיות" כל בוקר בל"נ, והעיקר להתרפאותתתתתת.

תודה לך השם.

איזה חידוש מרענן, אדם שמגיע מתוך גישה אופטימית

צריך ללמוד ממך

שלום וברכה. אני שם לב שיש לך פתיח די טוב. בהכרה במחלה. דבר שלרובינו לוקח המון זמן. וכבר התחלת במסעך האישי דבר חשוב כשלעצמו.

שיהיה לך בהחלמה

תודה רבה על התמיכה של כולכם

ממש כיף לי להיות חלק מכם, מרגיש לי כמו מין חממה כזו לאנשים שכמוני.

שום דבר לא מובן מאילו הכל מתנה, גם ההכרה בבעיה היא מתנה, כל יום שעובר נקי זה מתנה.

ויש לי עוד הרבה מה ללמוד מכולכם.

לא תאמינו אבל אני מתחיל להרגיש מכור לפורום הזה.

אני מקווה שיש 12 צעדים להגמל מזה 

הרגשה מאד מוכרת. אוהבים אותך אח.

באופן אישי, את ההיכרות שלי לפורום ולחברים כאן עשיתי לפני יותר משנה שקראתי את הסיפור של אחד החברים.
הזדהיתי שם מאד מאד עם כל מה שהוא תיאר שם, אבל ההברקה הייתה שהוא הבין שהוא מכור וזה לא קשור לטוב ורע.

כ"כ שמחתי להבין סוף סוף שיש שם לבעיה הזאת, זה לא צביעות, אני לא אדם רע וכו' וכו' אלא פשוט מכור שצריך טיפול.

בשבילי זה מאד משחרר לדעת את זה.

אני שמח שמצאת את האור בקצה המנהרה והצטרפת אלינו!
שיהיה המון הצלחה

תודה רבה מאוד לכל המגיבים

כל תגובה ממלאת אותי באושר, סיפוק, ושמחה.

לא מובן מאילו.


אני קורא וכאילו לא יודע מי כתב את זה.


כאילו עברו מאה שנות החלמה בין אז להיום.


היה חשוב לי היום להכנס פה ולקרוא ןלהיזכר מאיפה באתי ואיפה אני היום, ולאן אני לא רוצה לשוב.


לאותם רגעים חמוצים, ממורמרים, כואבים, מכאיבים.


על ניסיך שבכל יום רק להיום עמנו, ועל נפלאותיך שבכל דקה.


תודה לך אבאלה אהוב

אוהבים אותך אור!
הרבה אופטימיות
תודה