שלום אני צניעות!

אני בשיחות הטלפוניות כשבועיים אך רק מאתמול בחרתי לא רק להאזין אלא גם לדבר. גם לשתף ואפילו לחכות ליום שני הקרוב להפגש במפגש קבוצתי באזור המרכז.

מה יהייה? אני לא יודע

מי יזהה אותי מפרסומיי הרבים ברחבי האינטרנט אני גם לא יודע.

אני בעצמי נקי 11 ימים בחסד אלוקים ממש!

היום שיתפתי בקבוצה בטלפונית שאני ממש מקפיד במצוות והכל אך מה עם קימה בבוקר? מה עם להתעורר בבוקר וללכת לתפילה? בזה היצר מפיל אותי שוב ושוב...

אני לא יודע מה לעשות אני חולה תאוות שינה (וכידוע גם תאוות חוסר שמירת הברית).

כן... אני רווק. וכן אני לא במסגרת עכשיו כך שאין כמו השינה של הבוקר והחלומות של הבוקר...

אני כל כך אוהב את זה. זה הסיפוק היחידי שלי כיום אולי.

מי יתן שבתוכנית ובמפגש הקרוב שאני מאמין שאגיע אליו באזור המרכז אוכל גם לטפל בתאווה הזו של השינה.

ועוד דבר. איך מקבלים את שאר הצעדים 6-12 ?

תודה לכולם ולכל מי שזכיתי להכיר בשיחות הטלפוניות בימים הבודדים שאני שם מקשיב ומדבר. במיוחד ל"שיר לשלמה" שעוד לא זכיתי לשמוע את סיפורו (אולי אזכה שהוא יצור קשר ויתן לי את הטלפון שלו בהודעה) ול "מאשפות ירים אביון".

שלכם צניעות

שמעתי אותך הלילה.
ניפגש ביום שני בע"ה.

אשמח לראותך...

שלום חבר יקר.
אני אכלתי את הלשון, הסמקתי, נבוכתי, והרגשתי ממש רע כשהתחלתי לשתף.
כשהגעתי לקבוצה הראשונה, וראיתי אל מול אדם חרדי נשוא פנים, התביישתי. מה הוא יחשוב עלי?
להפתעתי, הוא קיבל אותי בחיבוק חם. עם הזמן, התחלתי להאמין לחיבוק הזה ולאהוב את עצמי. להסכים לקבל את עצמי.
עד היום אני קצת מתבייש; כאשר אשתי צוחקת עלי בחיבה על כך שבשבילה שוקולד זה כמו שבשבילי YNET, אני מרגיש נבוך...
אבל זה שהיא יכולה לצחוק עלי, שהיא יודעת, ואני יודע שהיא יודעת, ושזה בסדר, זה עצמו נס גלוי.
הצעד לא קל, אבל לי הוא מאוד עזר

נתן במתנה