שלום לכולם.
הסיפור שלי בקצרה, אני רווק בן 33, חוזר בתשובה בשנים האחרונות (דתל"ש לשעבר).
מיותר לציין שכחילוני שהייתי שבוי לחלוטין בתוך הרפש והזוהמה.
במהלך ה 3-4 שנים האחרונות לקחתי על עצמי כפרוייקט לצאת מזה.
בהתחלה זה ירד לפעם בשבוע, אחר כך שבועיים, אחר כך חודש, אחר כך חודשיים,
עברו חודשים ארוכים בלי נפילות, אפשר להגיד שבמהלך השנתיים וחצי האחרונות, היו סה"כ 3-5 נפילות.
גם באותן נפילות נדירות (למרות שהרגשתי שעולמי חרב עליי) זכיתי לעשות התחלה חדשה.
(אל תשכחו שאני חוזר בתשובה והייתי בהתלהבות גדולה ויחד עם זאת ההצלחות נתנו לי יותר ויותר כח להתמודד)
בשנה וחצי האחרונות אני גם הולך למקווה כל יום (מאד מאד עוזר בעניין, אגב) וגם מצליח להוריד את העיניים ברחוב ב"ה.
התחלתי ממש להרגיש שמחה מיוחדת בלב, שמחה של טהרה, הרגשה מדהימה של קרבה לה'.
אבל חז"ל אמרו: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".
בחודש האחרון, כבר 4 פעמים, אני נופל. פשוט, מיוטיוב, רואה משהו לא צנוע, נסחף לעוד כמה דברים לא צנועים, וזהו, היצר השתלט עליי.
נכנס לאתרים פורנוגרפיים, במשך שעות רק מסתכל ובסוף נכנע ופוגם.
ופעם אחת פשוט התעוררתי בלילה עם ייצר חזק ולא יכולתי עליו (כמה הרבה פעמים ותמיד הצלחתי להתמודד איתו, הפעם אין כח)
עכשיו, אחרי הפעם האחרונה, כבר אין לי כח להצטער.
הלכה השמחה בלב, מקווה שתחזור, אני לא חושב להתייאש, אני אבל אולי הייאוש קיים עמוק בפנים, לא יודע.
אכן "אם אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו".
אני מקווה שעזרתי לכמה אנשים, מקווה שאמצא כאן עזרה.
בכל אופן, שמח שיש מקום שאפשר לספר.
תודה רבה.
