בעלי נופל באינטרנט.
את זה כבר גיליתי לפני שנה. הגילוי היה לי קשה כואב אבל הוביל לחיבור יותר חזק ביננו.
מוסרת הכאב הגדול שלי שראיתי בטעות עכשיו כמה תכנים שראה במחשב.
את הפחד שאם הוא נופל, אז אולי הוא יפול בדברים גדולים יותר..אולי הוא לא יכול לעצור. את הפחד (והמחלה..) שאני לא טובה מספיק שאני לא ראויה..שזה קרה עכשיו בפרק זמן של ריחוק, שארצה או לא ארצה אני לא יכולה לפעול מתוך ריצוי. לא רוצה לעסוק בחלק שלו.
אבל זה כואב כל כך כואב..
אלוקים, הלוואי וידעתי למה.
מוסרת לכח העליון את הכאב שלי, את התפילה להחלמה שלי, ושל בעלי. את הרצון לטוהר ולקרבה לד'.
ואת הרצון לא לשפוט ולנסות לראות שזה בא מפגם אופי ולא פגם במוסריות.
מוסרת בדמעות.
ש. תלוית יתר

ההודעה ננעלה, כאן רק גברים כותבים יש לנו גם פורום בשביל נשות מכורים את יכולה לשלוח בקשה במייל הבא - help@gye.org.il
בהצלחה