שלום  לכם אחים יקרים
אך לפני שבוע נתקלתי בפרסומת לאתר הנפלא הזה לא רציתי לפתוח וכי מה כבר יציעו לי הרי כבר ניסיתי הבל אבל במקרה הזה הסקרנות הנוראה שלי הייתה נס הצצתי ונפגעתי הייתי לאחר ייאוש וגיליתי אור אמתי בקצה המנהרה ברור לי שהדרך עוד ארוכה וקשה אבל יש סיכוי.
קרה לי דבר מעורר פליאה ואני מעונין לשתף אתכם אני מכור למין מעל עשרים שנה מאז היותי ילד רך בשנים(פושע נאלח שהיה אמון על חינוכי חשף אותי לעולם שלא הייתי אמור להכיר אלא בבגרותי)  כמובן שאם השנים ההתמכרות התגברה אבל עד לפני חודש לא היה לי קשר לאינטרנט אמנם צפיתי בתכנים אסורים ושז"ל  באופן בלתי נשלט אבל לא ברשת. לפני כחדש בערך חציתי את הקו האדום הזה והשגתי גישה כששמתי לב לכך הייתי בטוח שזהו זה כאן זה הסוף אני גמור ואז נתקלתי בחסדו יתברך ויתעלה  בפרסומת ל"שמור עיניך" הסתקרנתי לא האמנתי שמשהו יכול לעזור אבל נכנסתי ואני מוכרח לומר לכם אחי אהובי במשך השבוע הזה הצלחתי להתגבר הרבה בזכותכם וכרגע אני לא בטוח שההתחברות לאינטרנט לא הייתה נס הצלה ואולי על זה נאמר ירידה לצורך עליה.
וכאן אני פונה אליכם בבקשה להתייחסות לפני שש שנים קלטתי שאני בבעיה מפני שכבחור חשבתי שנישואין יסדרו את העניינים אלא שתקופה די ארוכה לאחר נישואי ראיתי שהביעה לא רק שלא נפתרה אלא החמירה לאין שיעור ואז פניתי לפסיכולוג ובלי להכיר ולדעת הרבה טענתי לו שאני מכור כשאני מתבסס על כך שאין לי שליטה על זה ובכלל איבדתי שליטה על חיי והוא התווכח איתי שאם אני נהנה מזה אולי זה לא התמכרות לא האריך בניסיון הטיפול שלו אבל התוצאה היחידה הייתה שהידרדרתי עוד ועוד. כמה שנים אחרי זה לא ניסיתי לפנות לעזרה שוב והאשמתי את עצמי שכנראה אני לא באמת רוצה עזרה באיזה שהוא שלב לא הייתה לי ברירה ופניתי למישהו אחר שבאחד המפגשים שלנו הודה לי שאין לו מושג מה לעשות איתי ובסופו של דבר פתר אותי בלי כלום. אחרי תקופה חזרתי לראשון שכבר עלה לגדולה מאז והסכים להקדיש לי כמה דקות כשהגעתי אליו בקושי שמע אותי ואמר שאני זקוק לכדורים .כשניסיתי אחרי כמה ימים ליצור אתו קשר לא זכר בכלל מי אני.לאחרונה הגעתי ליהודי צדיק שדווקא התייחס בעניין שמע וגם העלה רעיונות אלא שאני מרגיש שבנושא זה אין לו כל כך הבנה .
כאן באתר אני מרגיש שהגעתי למקום הנכון.
ואני מבקש מאד אם מישהו מהחברים עבר משהו דומה ויוכל לחזק אותי ובכלל מי שיוכל לחזק אותי בתחילת דרכי כאן (בעצם עוד לא התחלתי) הרי זה חסד עצום ושנזכה כולנו להחלמה שלמה 
תודה מראש על הכל.

סיפורך סיפורי.
את הצעד החשוב עשית כבר כאשר התחלת לכתוב פה.
תישאר אתנו, קורים פה ניסים.
בהחלמה,
ירוחם

תודה ירוחם זה מאד מחזק .אולי אצור קשר בהמשך (כרגע עוד לא בשל)

בס"ד
ברוך הבא חבר יקר
זכית שהגעת להכרה שאתה מכור לבד, יש כאן הרבה אנשים שמתכחשים לזה (ויש גם כאלה שבאמת לא מכורים)


בנוגע לפסיכולוג הראשון שהלכת אליו
אכן אחד ממאפייני ההתמכרות הוא 'סבילות' הנטייה של המכור לעשות את אותה פעולה למרות שהוא סובל ממנה
זה ציטוט של 'אסירותודה' בנושא הזה







אני יכול להגיד לך שאני סבלתי בשימוש ולמרות זאת המשכתי, אמנם מהשימוש הנאה רגעית, אבל אחר כך שנאתי את עצמי
בחן את עצמך.. האם אתה סובל מהמעשים האלה?


בכל מקרה אתה מוזמן להישאר איתנו
יש כאן המון תקווה כפי שראית
אני נעזר בתכנית 12 הצעדים, זה מאוד עוזר לי, בזכות זה אני נקי כבר 62 ימים
יש אנשים שאני מכיר שנקיים 10,8 שנים
בהצלחה

שלום שבענו.
ברון בואך...
ממה שאני התנסיתי אני יכול לומר לך שהלכתי לכל מיני, הכי מומחים בתחום דתיים חרדיים חילונים אף אחד לא הסכים בטובו לתייג אותי כמכור, נראה שאם הם היו עושים זאת חשבון הבנק שלהם היה מצטמק ורע לו.


לי אישית מהיום שהגעתי פה ונודע לי שאיני היחיד שמתמודד עם "סוד אפל" זה הצלחתי להשאר נקי בס"ד.
האנשים פה באים מכל המגזרים וממה שאני התרשמתי החברים פה הם מעל רמת הבינוניות, אנשים שמצליחים בכל תחומי החיים האחרים, בקיצער איכותיים.


כמו בכל דבר תלוי בהשקעה שלנו כמה נצליח אבל בינתיים נראה לי שמירב הסיכויים (להתנקות) להחלים הוא פה בתכנית.


מברך ומאחל לך הרבה הצלחה


בהחלמה
יגל לבי

שלום חבר יקר וברוך הבא,

כואב לקרוא את הסיפור של כולנו, אבל משמח לקרוא שאתה רואה את האור בקצה המנהרה. התחושה שאתה מתאר של הייאוש וחוסר אמונה שיש בכלל סיכוי לשינוי - היא אותה תחושה שכולנו מכירים טוב כל כך. גם כאשר אני עשיתי את צעדיי הראשונים הייתי במצב הזה בדיוק.

(אגב, התהליך עצמו היה אצלי מעט שונה כי הפסיכולוג שהלכתי אליו דוקא כן אמר לי שאני מכור, והוא זה ששלח אותי לקבוצות של 12 הצעדים - מה שהציל את חיי, ולכן אני חב לו כל כך הרבה.)

יש אימרה שמסתובבת בין המחלימים שאומרת שכדי להגיע להחמלמה צריך נס, אבל כדי להישאר בהחלמה צריך נס גדול יותר. אתה בטח לא מבין מה אני רוצה ממך, אז אנסה להסביר. בתחתית הפורום מופיע מספרם של החברים שהגיעו לכאן ונרשמו. זה כמובן לא כולל המון כאלו שהגיעו ולא עשו אפילו את הצעד הזה. המספר הזה הוא גבוה באלפי אחוזים מהמספר האמיתי של החברים שנמצאים בתהליך כזה או אחר של החלמה. חלק גדול מאוד מתוכם היו כאן תקופה, הציגו את עצמם, גילו שיש דרך אחרת, אבל בשלב כזה או אחר הם נעלמו.

אז נכון, חלק מהם זה חברים שכנראה לא מכורים ולא היו צריכים את הכלים המוצעים כאן, חלק אחר אולי קיבלו מכאן זריקת מרץ חזקה שהספיקה עבורם כדי להפסיק להשתמש, אבל אם אני מצליח להעריך נכון - מדובר באחוזים בודדים. לאן נעלמו רוב החברים? הם פשוט התאדו. למה? אין לי תשובה ברורה. יש כאלו שטוענים שזה פשוט בגלל שלא כאב להם מספיק, יש שאומרים שזה בגלל שהם לא היו מוכנים לוותר על התאווה, ואולי יש עוד סיבות. לאלוקים פתרונים.

אבל אתה חבר חדש, והגעת עכשיו, ואתה מרגיש את הכאב ורואה את האור בקצה המנהרה. אז מה הלאה? הנה אתה מסתובב בפורום ורואה שיש כאן חברים שהחיים שלה חזרו לשפיות, שהם נקיים תקופות ארוכות, שהם לא עבדים נרצעים לתאווה. ברור שאתה רוצה את אותו דבר, אבל כשהגעתי לשלב הזה הייתי צריך לשאול את עצמי מה אני מוכן לעשות כדי לקבל את מה שיש להם?

בנס הראשון של להגיע להחלמה כבר זכיתי, כעת אני רוצה את הנס השני שהוא החשוב. אני רוצה להישאר בהחלמה ולא להפוך לעוד מספר סטטיסטי של נוטשים. מה אני מכון לעשות עבור כך? אם התשובה היא "הכל" - אז יש איפה להתחיל לעבוד. אם התשובה היא "הכל חוץ מ... (השלם את החסר)", אז הסיכויים שלי רבים יותר שלא אשאר כאן לאורך זמן.

יש כאן הרבה חברים (ואני בתוכם) שמוכנים להושיט יד לחבר חדש שרוצה להחלים. אם זה לענות לטלפון, אם זה להסביר ואם זה לתמוך. היד מושטת - אל תפספס את ההזדמנות.

תודה לכם חברים יקרים תגובתכם מחממת את הלב ונותנת כוח!
אין לי ספק מה אני מרגיש ואלו שהתווכחו איתי לא ממש שכנעו ועובדה פשוטה היא שמאז התחלתי לבקר בפורום ניצלתי כמה פעמים בחסד עליון ובזכות החברים.
בהתייחס לדבריך סוד הכניעה משום מה חשבתי שכל מי שנתקל באתר לא מסוגל לעזוב ואני חושש שהתמכרתי ל"שמור עיניך"עכשיו אני מבין שהתהליך קשה ואזדקק לכל עזרה אפשרית ואני נכון לקבל אותה בשמחה.
שוב תודה לכם .

האמן לי שהיו כאן כל כך הרבה שאמרו בדיוק את הדברים שלך - ונעלמו. אבל לא, המסקנה שלך לדעתי שגויה - ותסלח לי עם אני מתערב בענינים שלא שלי.

לכתוב "אני מבין שהתהליך קשה ואזדקק לכל עזרה אפשרית ואני נכון לקבל אותה בשמחה", פירושו שוב - אני לא לוקח אחריות על עצמי אלא ממתין שאחרים יעשו עבורי את העבודה. במקום זה, הגישה של החברים בהחלמה היא הפוכה, והיא אומרת "אני מבין שהתהליך קשה ואני מוכן לעשות הכל כדי להצליח".

אם אתה מוכן לעבוד - כאן תמצא את מי שמוכן להושיט יד.

אתה צודק התרגלתי לברוח וזה נמצא בשרש הבעיה!
בבקשה ממך תן לי עוד קצת על הראש ,אפילו שנבהלתי ממה שכתבת אבל נדמה לי שזה עזר, אני במצב של אין אונים אינני יודע אם זה מספיק לצעד הראשון אבל טובע מוכן לאחוז בכל קרש הצלה ויהי מה.
והנה כבר קיבלתי ממך עזרה, מקווה שזה תוכחת מגולה מאהבה מוסתרת (זקוק לזה).
ושוב תודה.

אם לא הייתי רוצה לעזור - לא הייתי פונה אליך.

ברור שכל אחד צריך להתקדם לפי הקצב שלו, ואי אפשר לומר לכולם לקפוץ ביום הראשון לשיא ההחלמה, אבל הרעיון הוא לשים דגש על פעולות. לא משנה כעת איפה להתחיל - העיקר להתחיל. האם אתה מוכן להשאיר מספר טלפון שלך בהודעה אישית? האם תתקשר אם אשאיר לך את המספר טלפון שלי?

שלחתי לך בפרטי

ברוך הבא חבר יקר !
יש דרך לצאת מזה...

אני מצאתי פה הרבה אושר שלא האמנתי שיהיה לי אי פעם...
ה' שומר לי נקי ונותן לי הרבה מתנות טובות.