היי

אני מכור, קשה להודות, הרי אני לא פוגע באף אחד...האמנם?

השם מלווה אותי ליווי צמוד, מאז שהייתי קטן, אני גדלתי בבית רחוק מתומ"צ כרחוק מזרח ממערב.
קצת אחרי גיל 13 אימי מורתי שתחיה חיים טובים וארוכים, רצתה שאהייה מודע לעניין שבינו לבינה,
אבל היא ביישנית, ואבי לעולם לא ישוחח איתי על העניין.  אז היא לקחה יוזמה והביאה לי חבילת חוברות, אלו לא להיו חוברות פורנוגרפיות.
היה בהן מאמרים על תכנון המשפחה ועל מחלות שונות ומשונות וגם מה קורה בצד השני(אצל הבנות),
ובכל חוברת מהסדרה הייתה הדרכה מאוד גרפית על איך הדברים נראים.
למה בעצם אני מספר לכם את זה? כי זו הייתה יריית הפתיחה שירתה אותי עמוק לעולם שכולו יצרים, 15 שנה מאוחר יותר וכבר אין תחתית מספיק עמוקה בשבילי.

עוד לפני ששמתי כיפה על הראש, ידעתי שהיצר שולט בי שלטון יחיד ללא עוררין, אז ניסיתי להתחכם לו,
הלכתי לחדר הכושר נכנסתי לשיעור שרובו בנות ואמרתי לו עכשיו תתעורר יש לך מקום, ועם האנדרנלין ששטף את גופי התאמנתי יותר חזק יותר מהר.
אבל היצר לא טמבל, אחרי שהוא התאמן בחדר הכוש הוא חזק יותר, והוביל אותי למחוזות רחוקים יותר.

באיזה תקופה התמכרתי לאלכוהול, היה לי רע, שנאתי את עצמי את החיים ואת כולם.
כלי הרכב שלי היה אופנוע, ולא חלש במיוחד, כשנסעתי, שיכור כלוט רק מחשבה אחת עברה בראשי, אם השם רוצה לקחת אותי,
אם הוא כל כל לא אוהב אותי אז הנה אני כאן תלוי על שני גלגלים במהירות סופנית, ב180 כל נפילה פירושה זר פרחים.
כשאני אומר מכור לאלכוהול אני מתכוון שלא היה יום בשבוע שלא הייתי שותה ויוצא מהבית.

אחרי תקופת מה של שנתיים החלתטי שכנרה אני כל כך מאוס, שאפילו השם לא רוצה אותי שם, רק אז נפתח הכלי והייתי יכול לקבל תשובה לשאלת המשמעות.
אחרי תקרית לא נעימהשבה כמעט ושברו לי את היד
הפסקתי לשתות כליל, את האופנוע החליף קטנוע ולאחריו טרנטה שבקושי נוסעת, הם לימדו אותי ענווה.

כיום אני רוצה להשתחרר, אבל לא בשבילי, אני פשוט רואה בחוש איך הכוחות השליליים שיוצאים מהעבירות האלו פוגעים ביחסי עם אשתי ובילדים שלי.

וזו הסיבה שחיפשתי עזרה
וזו הסיבה שאני פה


ערכתי

וואו...

שלום חבר יקר

אוהבים אותך! ברוך הבא למקום הנפלא הזה שהציל אותי מרדת שחת.
במקום אובססיות וכפייתיות בתאווה מצאתי פיתרון שלווה וגרך.

אחי, יש תקווה. יש כאן חברים נקיים שלא נפלו שנה, שנתיים, או שמונה שנים.

ויש עוד הרבה הרבה מתנות נוספות מעבר לנקיות עצמה. בראשם חיבור חדש לאלוקים לעצמי למציאות שסביבי לאשתי לילדיי...

רק זאת אמליץ לך, להחזיק חזק בכיסא ולהישאר כאן איתנו. גם כשקשה גם אם לא בא לך, כל זמן שתהיה בקשר תכתוב תשאל תשתף כך יהיה לך את הפלטפורמה להחלמה.

אוהב
הושיעה

בס"ד
ברוך הבא חבר יקר
אני מצאתי כאן הרבה תקווה
מקווה שגם אתה תמצא
אוהב אותך
העברי

תודה לכל המגיבים


מעולם לא חשבתי שאזדקק לאחרים בנושאים כל כך פרטיים
תמיד חשבתי שאלו נושאים שהשליטה היחידה עליהם היא שלי


להודות בפני עצמי שיש פה משהו גדול ממני היה קשה
לאתר הזה הגעתי כשחיפשתי מאמרים על שמירת העיניים כי הבנתי שזו תחילת שרשרת התאווה
הרב זמיר כהן אומר באחת (או יותר) מההרצאות שלו העיניים רואות, הלב חומד, וכלי המעשה גומרים
אז הבנתי שאם אני רוצה למנוע את החומדים עלי להגיע לשורש השרשרת


בכל מקרה אני מקווה שהחומר (הכתוב והאנושי) יוכל לעזור לי להגיע למצב שאני לא כלי שרת בידיו של היצר שלי

אם כתבת עליך "אני מכור"
עשית צעד קטן להחלמה הגדולה בעז"ה

מאחל לך המון הצלחה

תודה על האיחולים

אני לא יודע אם זה ההרשמה לאתר או העיסוק האינסופי בעניין או ההתלהבות מזה שאני מרגיש שאני סופסוף עושה משהו בנידון שאני בימים האחרונים לא מרגיש את הגירוי או הרצון לעשות מעשים שאינם שייכים.

מקווה שימשך כך

התחלת, עכשיו תמשיך

תתחיל עם 90 הנקיים ואנו נשתדל ללוות אותך.

תעדכן אותנו בכל יום במצבך.

כפי שבעצמך העדת, עצם הכתיבה והשיתוף מנקה ומשחררת

טוב אז נפתח שרשור חדש שם

השבוע שכבר עבר נחשב ל-90 יום?

אשריך...
כשאני נחשפתי לראשונה לתכנית בכיתי המון, למרות שאני בן 27. הרגשתי שהגעתי הביתה לאחר הרבה שנות גלות.
בכל אופן, מאחל לכולנו הצלחה.

היי.
אתה לא סתם אחד
ואתה ממש מיוחד !!!
מי שמכור הוא מיוחד, לא ?
ברוך הבא חבר יקר...
אוהבים אותך !

היי אור

אני לא נוהג לבכות, גם כשרע לי, אבא שלי פעם חשב שאין לי רגשות :-/

ואני תמיד איפשהו ברקע לא רואים אותי בדרך כלל אפילו שאני גדול מימדים

כמוני כמוך
אני לא זוכר את עצמי בוכה עד לאותו רגע שנחשפתי לשמור עיניך.
תחת החופה למשל, עמדתי עם עיניים פתוחות לרווחה ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק, עד שרמזו לי מרחוק שצריך לעצום עיניים למען הטקס.
בכל אופן כולנו בני איש אחד נחנו. נחזיק ביחד בסירת ההצלה... ונראה פלאות בע"ה.