שלום עמרם וברוך הבא,
כפי שציינו קודמיי, הענין של החלמה שלא באמצעות השתתפות בקבוצות הוא סבוך. מצד אחד די ברור שמי שרוצה החלמה אמיתית, לא יכול לצפות לקיצורי דרך, בדיוק כמו בכל מחלה אחרת. אני לא יכול לבקש מהרופא שיבדוק אותי באמצעות המייל אם כואבת לי השן, וכן הלאה. מאידך, רבים מאיתנו התחילו את תהליך ההחלמה בפורום, בקבוצות טלפוניות ובשיחות אנונימיות לחלוטין עם חברים.
נראה שאלוקים נתן לנו את כל הכלים הטכנולוגיים האלו כדי שנשתמש בהם להחלמה, ואין כל פסול בכך שאדם אומר שבשלב זה הוא חושש מפגישה חיה ולכן הוא עדיין עושה את הפעולות באמצעות טלפון. מה שכן, כדאי להבין ולזכור שזה לא יחזיק לאורך זמן, ומדובר בפתרונות טכניים בלבד.
מדוע באמת חייבים להיפגש פנים אל פנים עם מכורים אחרים? זה לא סתם כי אי אפשר ללמוד טיסה בהתכתבות ואי אפשר לבדוק כאבים בשיניים בהתכתבות. זה הרבה יותר מזה. במקרה של רופא השיניים או של הפרח טייס, הלימוד עצמו יכול לעבור בכל מיני דרכים, אלא שהמועדפת והרצינית מביניהם היא כמובן במפגש פנים אל פנים. אצלנו המכורים, חלק מהרפואה עצמה היא המפגש עם האחרים. זה לא רק שאנחנו נפגשים כדי להחלים, אלא שאנחנו מחלימים כשאנחנו נפגשים.
הענין הוא שהתמכרות זאת מחלה שאוהבת חושך. לא לחינם אמרו האלכוהוליסטים המחלימים הראשונים ש"אני חולה כמו הסודות שלי". כאשר אני נשאר בודד, מפוחד ומלא בסודות - המחלה שלי פורחת. כאשר אני חושף את עצמי ואת הסודות שלי לאור עולם - היא מתחילה להיעלם. הקבוצה היא לא רק אמצעי שעוזר לי ללמוד איך להחלים (למרות שזה בודאי המטרה המרכזית שלה), אלא יש לה חלק לא מבוטל בהחלמה עצמה.
אני לא יכול להחלים כאשר אני ממשיך להסתתר מאחרי האנונימיות - אותה אנונימיות בדיוק שבה השתמשתי כל הזמן במחלה. אם כך אעשה, לא אעבור שום שינוי מהותי. במחלה השתמשתי באנונימיות של המחשב כדי ליפול, וכעת אני מנצל אותה כדי לנסות להיפטר מהנפילות? זה לא עובד. שימוש בניק בפורום או בכינוי בטלפון תוך הסתתרות של מי שאני באמת, יכולים להיות שלב ראשון בלבד בדרך להחלמה. אם אני רוצה באמת להתחיל חיים חדשים, אני חייב להיות כנה, וכנות פירושה קודם כל להיות מי שאני ומה שאני, מבלי להחליף מסכות בכל מקום בו אני נמצא.
נכון, זה לא אומר שמחר אני עושה קעקוע שכתוב עליו שאני מכור למין, אבל זה כן אומר שאני חייב לפחות בהחלמה להיות כנה. במקום אחד, באותו מקום בו אני מגיע ורוצה להשתנות, אני מוכרח להיות מוכן לחשוף את עצמי, ולא משנה עד כמה הצעד הזה הוא קשה. רק כאשר אני נחשף באמת, אני מקבל את ההזדמנות להפסיק להיות בודד, וזאת אחת המתנות הנפלאות ביותר שקיבלתי בהחלמה. הבדידות הרגה אותי, ואילו החיבור עם חברים אחרים הוא מרפה. אין יותר צורך לברוח מעצמי, אין צורך להמשיך לסבול בלי סוף מהפיצול אישיות שלי, אני יכול להסתכל במראה ולומר לעצמי: שלום, אני מכור למין ולתאווה, ואני עושה הכל כדי להחלים.
