כואב לי מאד, אני יושב וכותב את ההודעה הזו כשכל הסמיילים שמעל ההודעה מרצדים לי בעיניים, ואני חושב לעצמי ואווו איזה סרט של החיים שלי, מי הסריט אותי כל כך טוב?
יש שם, בחיים שלי- שמחה, עצבות, גיחוך, פחד, ליצנות, לעג, חוסר סיפוק, ומה לא?!
אלו החיים שלי, ולכן אני כאן, זה לא התאווה, זו המחלה, אני עמוק בתאווה שלא תבינו לא נכון, אבל בגלל התאווה לא הייתי בא לכאן, התקופה הארוכה שהאזנתי לקבוצות הטלפוניות [חצי שנה] ועוד... גרמה לי לקבל את המחלה שלי, וממש לא איכפת לי כבר לחיות עם זה ככה, מילא זו לא עבירה אצלי אלא מחלה, אז מה אלוקים ברא אותי ככה, וככה אני!! אבל אני כן כאן, כי המחלה הזו כואבת לי!!! אני ממש לא מוצא את עצמי כבר!! אני משתגע!!פשוט נע ונד!! כמו ספינה מטורפת המיטרפת בלב ים, כמו הסיבוב של המטוס המלאזי, שסובב את עצמו ואת כל העולם איתו יחד אני סובל, אשתי סובלת, הילדים שלי סובלים, ואני סובל וסובל וסובל, אני מלא מחשבות שעומדות לפוצץ אותי! לא מחשבות של תאווה דוקא, אלא מחשבות של למה אני שונה, למה אני לא יכול בלי זה, למה אני סובל, וכל זה מקשה עלי וגומר לי את החיים! גומר ממש הורג אותי, הורס אותי, וכאן הסמיילי שלי משתנה אני פתאום נהפך למדוכא, פתאום אני מתפרץ, ואני לא כזה! אני אדם עדין בעקרון, אבל אני סובל, והכי רע לי שאין לי עם מי לחלוק את כל המחשבות האלו, אין לי!!!! אני בודד!! בודד בעולם גם את הקשר עם אלוקים אבדתי מזמן, אין לי טעם לדבר אליו, על אף שאין לי טענות אליו, כי רצונו לברא אותי ככה, אבל זה שאני לא יכול לפרוק את זה על משהו, כי עליו אני לא יכול לפרוק, דוקא זה מתסכל אותי, ועומד לפוצץ אותי מבפנים.
די חברים אני לא מסוגל, כואב לי, רע לי, מר לי, אני רוצה חופש!! דרור, אור, טוב, אבל כל התכניות שלי נגוזות פעם אחר פעם, תעזרו לי! אני יהיה פה בכל מחיר על אף שקשה לי מאד מאד מבחינה טכנית להיות כאן!!
תודה רבה חברים יקרים לילה טוב!!