שלום חבר יקר וברוך הבא,
מה שאתה מתאר מוכר לכולנו כל כך טוב, הרצון לא ליפול, ביחד עם הצורך הנואש ליפול, ובעיקר הרצון להיעלם, לישון בלי סוף, לשכוח הכל.
אבל לאן כל זה מוביל אותנו? זה יכול להוביל אותנו לייאוש ויכול להוביל אותנו לכניעה. ייאוש וכניעה נשמעים כמו שתי מילים נרדפות, אבל הן לא. למעשה ייאוש וכניעה הם שני הופכים. אם אני מתייאש, אני חוזר בדיוק למקום ממנו באתי וממשיך את אותה שרשרת של נפילות ונסיון חסר סיכוי להמשיך הלאה. זוהי התוצאה של הייאוש.
כניעה היא ההיפך מכך. כניעה היא ההבנה שאין טעם במלחמה כיון שההפסד מובטח לי עוד לפני שיצאתי אליה, ולכן אני נכנע. לא נכנע ונופל אלא נכנע ולא נכנס למלחמה. במקום מלחמה אני בוחר בדרך אחרת, דרך של בקשת עזרה ממי שיש לו את הכח.
את הצעד הראשון לכך עשית כאשר ביקשת כאן את העזרה מחברים נוספים, וזהו צעד מבורך ונחוץ, בלעדיו אנחנו לא יכולים להתקדם הלאה באמת. אבל האם החברים כאן באמת יכולים להשאיר אותי נקי מול גל התאווה האדיר שמגיע לשטוף אותי? לא ממש. הם יכולים לתמוך, להבין וגם לעזור, אבל בסופו של דבר אני צריך כח הרבה יותר גדול ממני כדי שאוכל לחזור לשפיות.
הכח הזה נמצא בידי אלוקים, והוא מוכן לעזור לנו, כל עוד אנחנו מוכנים לעשות את מה שנדרש מאיתנו. למרבה ההפתעה למדתי כאן שלא מדובר על קיום של 613 מצוות, וגם לא משהו אחר בסגנון. כדי להישאר נקי אני צריך לעבור התעוררות רוחנית. איך אני מגיע לכך? מה שעבד עבורי זאת תכנית 12 הצעדים, שמציעה דרך פשוטה כדי לעבור את השינוי הנדרש על מנת להישאר נקי.
