שלום אדם יקר,
לי לקח כמעט חצי שנה מהרגע בו נכנסתי לאתר לרגע בו נרשמתי לפורום והתחלתי להודות בבעיה שלי, ולקחת עליה אחריות.
חצי שנה של סבל, בו חסמתי את עצמי לדעת, ניסיתי ללא הצלחה לחסום כל פעם את הדרך בה נפלתי בפעם הקודמת.
הכל כדי לא להודות, לתת לזה משמעות, לתת לזה מקום. דמיינתי שאם אהיה עסוק, אם אהיה מלא משמעות, זה לא יופיע.
ואט לאט זה התחיל לכרסם. שעתיים משם, שעתיים מכאן. מצאתי את עצמי נלחץ, מתאמץ, מפחד, מתפלל, ועושה הכל חוץ מדבר אחד - להודות בכך שזה מה שאני צריך להתמודד איתו עכשיו. לתת לזה מקום. לא בגלל שאז זה יגדל, אלא בגלל שזה פשוט כבר גדול. אין לי ברירה. זה כבר כאן.
כשהתחלתי את התוכנית הבנתי לעומק את המשמעות של העובדה הזו. את עומק הבעיה שלי.
ורק אז, הרשיתי לעצמי להתמודד באמת. אני קורא לזה לקחת אחריות משום שרק מאז התחלתי לבקש עזרה באמת, להיתמך, ולהתחיל את תהליך הריפוי.
מקווה שתמצא כאן את מה שאני מצאתי כאן
נתן במתנה