בס"ד
גם אני כמו כולכם התחברתי לפורום מהסיבות של הנפילות הקשות
החלטתי היום לאחר נפילה מרגיזה להתחבר לפורום ולספר כמה שאוכל את סיפורי
אני בן 28 תורני עדיין רווק ועדיין נלחם עם תאוות המין
אני זוכר את עצמי כבר מגיל צעיר מאוד 12-13 נהנה מפנטזיות ומאוננות, בהתחלה לא הבנתי שמדובר בבעיה ובהמשך שכבר כן ידעתי לא הצלחתי להפסיק, בגיל התיכון עדיין לא היה את הפתיחות של האינטרנט, אז הייתי יושב 99% מהערבים אחרי הלימודים מול הטלוויזיה משוטט בין הערוצים כדי למצוא איזה סיצנה מנסה להגיע לסיפוק וכשהסיפוק היה מגיע ... כך כל ערב לפעמים זה היה פעם אחת ביום ולפעמים יותר
בכל התקופה הזו תחושת הכישלון והאכזבה מעצמי הייתה חלק בלתי נפרד ממני, הייתי מסתובב מדוכה חסר כל ערך עצמי
לאחר התיכון כשהגעתי לישיבה בחסדי ה' המצב קצת השתנה לטובה
בזמן שהותי בישיבה לא חיפשתי את הראיות האסורות והסיפוק מהאוננות ירד לממוצע פעם פעמיים בשבוע 
וכמו הרבה רק כשהגעתי לבית בבין הזמנים ולפעמים שבתות, שאז כבר כן נכנס האינטרנט לביתנו הנפילות היו גדולות, הרגשתי באותה תקופה חי בין 2 עולמות הרגשתי חצוי ושקרן, פשוט פחדתי מהבית רציתי רק לברוח לעולם הישיבה..
אם אני ממצה את המחשבות שלי בזמן השנים בישיבה אני יכול לומר ש90 אחוזים מהם קשורים לנושא הזה.. אוף גם היום נפלתי... מתי כבר נצא מזה... אני מרגיש רחוק מכולם... לבד.. ה' רחוק ממני.. אולי ה' שונא אותי.. אני שונא את עצמי... אין לי כוח להתמודדויות האלו.. אלו ועוד המחשבות שרצו לי במוח(ולצערי בזמני הנפילות עדיין רצים..) 
בתקופת הצבא הנפילות בבית עוד הלכו וגדלו, בכל יציאה לשבת הייתי ממלא את הרצון להתמלא בחיות, בצפייה באתרי הפורנו ובעקבות זה לנפילות של האוננות
כיום אני עובד בעבודה עם תלמידים, מוערך בעיני אנשים, משתדל למלא את זמני בלימוד תורה ועשייה חיובית, אולם בתוך תוכי אני מרגיש עדיין חסר ועדיין רחוק איזה מקום של שפיות ויישוב דעת
יש לי סינון גבוה במחשב ובזמני תאווה אני מנסה גם שם למצוא איזה תמונה או סרטון שימלאו לי את התאווה
כיום אני יכול לומר שעם הרצון לצפות במחשב ובאינטרנט עוד אפשר להתמודד ב"ה אני נמצא ביום ה25 של הנקיות מגלישה האסורה ומתפלל לה' שזה יימשךעוד הרבה
אבל.. עניין האוננות לא מניח לי.. הפנטזיות של "המעשה" משתלטים עלי ואני משחרר את כל הלחץ שאגור בי.. לא יודע איך להיגמל מזה.. אם בכלל אפשר.. אני מרגיש ממש שבור וזקוק לעזרה
אשמח לקבל מכם רעיונות, טיפים, התחזקויות שלכם..

כל הטוב 

בהצלחה תכף יגיע הרבה תגובות אחריי של החברים הטובים
רק מס' שאלות הבהרה(אולי לא ממש משנות אבל להבנת הכתוב)
א' אתה היית חילוני וניכנסת לישיבה? או מה?
ב' אז היום נפלת באוננות?(אני נפלתי)

לא פשוט. כל הכבוד על זה שאתה לא מנסה לרמות את עצמך, ומביט למצב בעיניים בלי לנסות ליפות את התמונה ולהיראות טוב יותר. לי לקח הרבה זמן להפנים שאני לא סתם בחור רע אלא בחור עם מחלה.

נראה גם שאתה מבין שחסימה על המחשב לא תעשה את העבודה כי בסופו של דבר התאווה היא בראש שלי ולא במחשב שלי. אז נשאר רק לשאול: מה כן?

הלוואי והיתה לי תשובה קלה ובטוחה. הלוואי והיתה לי איזה שורת קסם שיכולתי לתת לך והכל היה נראה אחרת. למרבה הצער לא ידוע לי על דבר כזה.

לכן, הצעתי לך היא שתתחיל מהמקום שבו כולם התחילו, ותיעזר בידע של רבים רבים כמוני וכמוך, שכתבו ביחד את המדריך המופיע באתר הנפלא שלנו. תעבור על הכלים ותראה מה יכול לעזור לך, ואז תחזור אלינו וביחד כולם נראה איך אנחנו מתקדמים.

בהצלחה!

די דיינו היקר. דבריך נכנסו בכאב בליבי. הם מזכירים לי מאוד את עצמי. אני בן 26 נשוי ועדיין בתוך הבעיה (35 ימים נקיים, נכון להיום, אמן).
היאוש בדבריך מהדהד את רגעי הכאב שלי. בתור התחלה אני רוצה לבקש ממך לקרוא קצת כאן בפורום, להרגיש את הכאב המשותף של כולנו.
אתה יודע, העובדה שאתה מגלה שאתה לא לבד, שהסיפור שלך דומה לשל אחרים, ואפילו שיש אנשים (כמו זלמן ידידנו, שכבר הגיב לך) שהיו במצב הרבה הרבה יותר גרוע והם נמצאים עכשיו בתהליך תיקון עמוק ומלאים בתובנות כנות ו'בדוקות' במובן הכי חזק שיש, זה עצמו כבר פתח להבנה מחדש של המצב שלך.
זהו לכרגע.
אשמח אם תכתוב לנו טיפים, איך אתה עוזר לעצמך, כיצד אתה מגיב כשאתה 'בתקופה טובה', כולנו באותה סירה.
כואב אתך
נתן

בס"ד
אני מבית דתי מסורתי, למדתי בישיבה תיכונית.. וב. לצערי כן..
זלמן..אשרך על החיזוקים ועל סיפורך האישי ..
אני במקום שלא כמו הגלישה האסורה שעוד מאמין שאפשר להיגמל.. לעניין האוננות קצת פחות.. חשוב לי לשמוע מכם אם נראה לכם בכלל שאפשר אי פעם להפסיק? או להמעיט לזמנים ארוכים? אם יש כאן או מכירים אנשים שכן נגמלו מזה?

תודה רבה

אוקיי, מי שיכול להנצח את ההתמכרות - אשריו ואשרי חלקו. אצלי ואצל רבים מהחברים כאן, גילינו שזה לא בדיוק המצב, וזה חלק מההכחשה בה אנחנו חיים כדי שנוכל להמשיך להשתמש בסם שלנו.

לצערי, אין כאן בפורום עדיין אף אחד שיכול להעיד עליו שהוא נגמל (אם יש מישהו ואני לא יודע ממנו - איתו הסליחה, ואנא שיכתוב כדי שכולנו נדע ללמוד ממנו).

מה שכן, ישנם כאלו בתהליכי גמילה (בהם אני הקטן), וישנם כאלו שמצליחים לשמור נקיות לתקופות ארוכות.

בשונה מחלק חשוב של ידידיי היקרים כאן, אני לא מחפש תקופות של נקיות, כי תקופות כאלו הם הרסניות עבורי. אני מחפש משהו אחר לגמרי: להישאר נקי רק להיום.

אבל ר' זלמן אצלי אם אני יגיד רק להיום ואני יחשוב שמחר אני יכול לחטוא אז יאבד לי הטעם בלשמור "היום" ואז אני ירצה כבר היום לספק את התאווה.ואת היצר.

לא אמרתי שזה מה שעושים וניצחנו. נראה לי שכתבתי שאין שום נוסחת קסמים לנצח את ההתמכרות. מה שכתבתי היה פרט אחד מתוך המכלול של העבודה מול עצמי.

כחלק מכך, אני לא עסוק בלחשב את הימים הנקיים וגם לא לנצח את ההתמכרות, ולא להבטיח לעצמי שמעולם זה לא יקרה, ולא לעשות תשובה ולחכות שה' יעיד עליי שאני נקי לכל החיים. כל זה לא רלוונטי אצלי. מה שרלוונטי זה שאצליח להיות נקי היום. אם אני מצליח (בעזרתו של אבא שבשמים ובעזרת העבודה על חיים רוחניים אחרים, ובעזרת התמיכה של החברים בקבוצה) - זה כל מה שאני מבקש.

נכון, שכחלק מהמלחמה הפסיכולוגית מול עצמי, לעיתים אני מסביר לעצמי שאני רוצה להיות נקי "רק היום" ומה שיהיה מחר - אני לא יודע. אבל כל זה הוא רק נקודה אחת, ובודאי שהשיטה הזאת לבדה לא היתה מביאה אותי לשום מקום טוב.

ממה שאני למדתי על עצמי, אני צריך הרבה יותר מזה, מה שאומר שאני צריך לשנות את כל החיים שלי כדי להצליח להישאר שפוי, ולא להסתפק בכל מיני כלים וטריקים שעובדים לתקופה ואז מחזירים אותי לאותו מקום שבו הייתי מליון פעם.

אשמח לקבל הבהרה קטנה...
כל פעם שאני שומר על עצמי נניח שבוע שבועיים אני מרגיש נקי וטהור בהרגשה. אך יודע שהמחלה מקננת בי ורק מחכה לפרוץ.
אבל המחשבה בעצם נותנת לי הרגשה של נצחון ועליונות על ההתמכרות בלי שאני אצליח להוריד אותה ממני..

אם כן, כיצד אפשר להגיד לעצמך אני מכור ואני חולה. אם כל פעם הדבר הזה לא נכנס לתת ההכרה ומשנה את התפיסה בלא יודעין?
אני כבר הבנתי שאני חולה, אך תת ההכרה שלי ממשיך לתת לי חלומות טובים אחרים...
זה פלונטר לא כך?

זה נקרא הכחשה. מכיון שזה עלה היום בעוד מקום כאן בפורום - אשתדל לכתוב על זה היום פוסט נפרד.

בהצלחה אחי היקר.

בס"ד
תודה רבה על התגובות והאמפתיה, הפורום כאן ממש קדוש

ביקשתם שגם אספר איך אני מתמודד והתמודדתי עם התאווה.. אז ככה..
כשהגעתי לישיבה בשנים הראשונות בעיקר הספרים משיבת נפש ואורות התשובה החזירו אותי בתשובה לחיים.. בהמשך ה' זיכה אותי לספר אשיב ממצולות של הרב יהושוע שפירא.. ספרי חסידות ודברי התחזקות
דרך התשובה ביחד עם לימוד תורה באהבה עושים את שלהם לניתוק מהתאווה (ואפילו באופן זמני..) שכשאנחנו מבינים שאפילו צעד חיובי קטן יש לו ערך עצום גם אישי וגם כללי..
הרבה הרבה חשיבה חיובית.. לא להיתקע במקום של הנפילה, ואפילו לפעמים להתעלם ממה שהיה ופשוט להמשיך הלאה..
ואיך אפשר שלא התפילה לה'!! שיעזור וייתן את הכוחות להמשיך להיות קרוב אליו וגם אם יוצא שנופלים.. אע"פ כן לא נשכח שאנו בדרך, במלחמה, וה' אוהב אותנו עם הכל..
משתדל לחיות עם ההבנה שה' שם אותנו בתוך המציאות המורכבת הזו גוף ונשמה מעורבים כל אחד מושך לכיוונו לאינטרסים שלו.. פשוט מטורף!!! אז מה נראה לי שאני מלאך??
טבילה במקווה מסייעת מאוד ונותנת תחושת טהרה ונקיות..

בעז"ה נשתמע בהמשך
אוהב אתכם

רציתי לשאול מי יודע איפה אפשר להשיג את החומר ל12 הצעדים?
האם זה רק במסגרת של סדנא?

בעיקרון (ממה שאני יודע) ניתן להשיג את זה רק דרך הקבוצות עצמן. הענין הוא שהקריאה עצמה לא עוזרת (ויכולה להפריע) ולכן נותנים את זה לאלו שעובדים בפועל על הצעדים. ידע הוא לא כח, רק עבודה בפועל.