ראיתי את השיטה של לחשוב רק על היום הקרוב וזה באמת עוזר עד לרגע שאתה נזכר שגם מחר יהיה אותו הדבר ואז זה נהיה קשה.
ויותר קשה מזה זו העובדה שכשהיצר עובד אני שוכח את הרצון להישאר נקי ולא רק מתמודד עם הקושי (כלומר - זה לא כמו מעשן שמנסה להפסיק, שקשה לא אך הוא מבין שהוא בריא יותר וכו' אלא כשבאמת מתחשק לחטוא אני שוכח בכלל שיש סיבות להפסיק עם זה)
יש למישהו רעיון מה אפשר לעשות??
יום אחד אני יודע שאני יכול להחזיק (ואפילו יומיים) אבל בינתיים לא באמת מצליח להאמין שאחזיק שבוע או שבועיים וגם אם כן אז בטוח שלא חודש וכן הלאה..
אודה לעצות!

ברוך הבא מאיר
תודה על השאלה
למיטב ידיעתי, ההמלצה על ההתמקדות בהיום אינה המלצה בחלל ריק, אלא חלק מדרך חיים שונה, שאחד המרכיבים שלה היא ההתמקדות ביום שלפני ולא במה יהיה עוד שעה, או עוד יום.
ולכן אני לא יודע כמה היא ישימה ללא שאר הכלים של שנים עשר הצעדים.
הייתי ממליץ לעבור על החומר המובא במדור קולות של החלמה כדי להבין יותר על מה מדובר, בהצלחה.

מכור מתכנן את העבר ובוכה על העתיד. ככה שמעתי פעם מחבר.
העתיד לא בשליטתנו, לא משנה כמה ננסה לתכנן, לכתוב, או לחלופין לבכות עליו.
העבר גם לא בשליטתנו, לא משנה כמה נכחיש, נעוות, נלעס, ונכניס לבוידעמים שחורים ואפלים.
הכל בידיים שלו. של אלוקים.
והוא זה שנתן לי בידיים את ההווה. וזה מה שמתבקש ממני. להיות נוכח ביום הזה. לעשות את מה שמבוקש ממני היום. העבר נמצא בקורות חיים שלי ולא ישנה כמה פרטים ומגרסות יעברו עליו, והעתיד נמצא בעתיד שלי, וככל שאני לא מנסה לקשור אותו במושכות ברזל ולכוון שאני חושב ולאלץ את הכל להתכפף אלו, אני מגלה חיים שלמים, ועושר גדול שלא חלמתי עליו, מתחת לתנור או גם מתחת לגשר, פתיחות היא הסוד.

אני זוכר שנתקלתי הרבה פעמים ברעיון הזה של רק להיום, תורות חסידיות כאלה ואחרות, אבל כל עוד התייחסתי לזה כפלוקלור והמלצה חביבה שגם עובדת, הוא לא הועיל בגרוש. מהרגע שהבנתי שהחיים שלי תלויים בזה. שאם אני כל פעם יעשה יענתו מבט גדול יותר ורחב יותר זה יפיל אותי מהעץ הגדול למדרכה הקרובה, אני מתייחס לזה ברצינות, אני משחרר את העתיד, נותן לו להוביל, אני אומר את זה בנונשלנטיות כאילו זה קל וכאילו אני עושה את זה על מלא, אז לא, אבל זה עובד, אני מנסה להיות ממוקם איפה שאלוהים מניח אותי, זאת השליחות שלי, לא לנסות לקפוץ מעל הפופיק ולגלות שאי אפשר ודברים אחרים.

אני לא מבין מה הבעיה להפסיק ?
עשיתי את זה אלפי פעמים... 

לא בטוח שהצלחתי להפנים אבל תודה למי שהגיב.
אשמח לעצות לגבי איך שומרים על הרצון גם כשאתה כמעט (או לגמרי..) שוכח למה בכלל רצית להפסיק.
תודה!

פעם שמעתי פירוש יפה על המשפט 'אין דבר העומד בפני הרצון', ש'לרצות' תמיד אפשר. לרצות לא עולה כסף. הבעיה מתחילה כשרוצים ליישם את הרצון.
בעיקרון התוכנית כאן בנויה לכאלה שכוח הרצון לא עמד להם. התוכנית לא בנויה על רק להיום, או למחר, או על נסיונות ושרירים למיניהם.
רק להיום זה כלי של התוכנית כמו שאמר חבר לפני, אבל זה כלי בסך הכל. התוכנית היא משהו שבא על כל החיים. משהו שבא לסדר את הבאגים שלי, שגורמים לי שוב ושוב להגיע לאותו מקום ולחשוב שהפעם אני יגיע לתוצאה שלא הגעתי אליה בפעם הקודמת.
אבל רק כשהבנתי שה'רצון' כבר לא יעזור לי, הסכמתי למסור את ה'רצון' שלי לאלוהים.
אבל זה כבר בהמשך.
תמשיך לבוא. בסוף תבין הכל. דברים טובים קורים כאן.
בהצלחה.,

מאיר! הרגת אותי עם הקטע של רק היום! גדול..
כיוון שבקשת עצה אז נראה לי שעצה טובה להתמודד מול הנקודה שכאשר אתה בהתקף אז הרצון שלך נפקד.. אולי כדאי לך להתחיל להיות יעיל כן יעיל! תשב עם עצמך ותתחיל לחשבן ראשית תנסה לפתח את הרצון שלך שהזכרת על ידי לימוד תפילה או דיבור עם חבר או על ידי כתיבה של עד כמה אתה רוצה.. לאחר מכן חשבן באיזה מצבי נפש אתה מגיע להתקף באיזה זמנים וכיו"ב ואז תוכל לזהות את ההתקף לפני שהוא נכנס לתוקף. ואמנם מסובך להפסיק בלב התקף אך כאשר אתה דרוך אפשר למנוע הרבה מההתקפים בצורה פשוטה יחסית אל תגיע למקום הזה עוד כשאתה מתלבט. ואם בפעם מן הפעמים לא עזר ואתה בלב התקף אז אם אתה יכול (אני בטוח שלפחות כמה פעמים זה יעזור עד שתוכל לעבוד יותר על התסמינים ולמנוע מלכתחילה יותר טוב) נסה לעזוב את זה ולעשות משהו אחר כמו להרים צלצול לחבר תומך ולדבר על ההתקף. או לזרוק את האייפון ולרדת לכמה סטים של שכיבות סמיכה או לחלופין לקפוץ מהמיטה או מהמחשב לצאת לריצה קצרה.
מקוה שעזרתי מי ייתן ותתקדם עוד צעד ועוד צעד בדרך לנקיון כל עצה עוזרת בזמנה צריך לחדש את המלאי כל הזמן הלוואי שמי הנקיות שלו ייתן לך חלק בה ומתוך כך נזכה כולנו במהרה לאורו עוד אח יותר נקי עוזר לכל עמ"י. אתה לא לבד. בעז"ה תעשה ותצליח!