כמה הבטחתי בתפילות שהנה אני חוזר לתלם.. קילבתי על עצמי קבלות שבאו מהלב.. לפתע מרגיש שהנה, פעם הבאה אני אשחק אותה! פיו.. זהו, אני בחוץ! ואז לאט לאט בלי לשים לב מגיע הפעם הבאה.. ופתאום הכל מתבלבל.. כללי המשחק מתבלבלים ובלי לשים לב אני עמוק בפנים.. דיי! מול מי אני משחק? יצר הרע עוד עדכני כאן או שאני מתמודד אם משהו גדול עלי?? איך תראה השנה שלי אם בימי המבחן שלי נפלתי?

harel78 כתב on 27 ספט' 2014 23:19:


נקודה למחשבה.

אוהבים אותך חבר

שלום לך!
אני פחות או יותר במקרה שלך! התעלות ביום כיפור ואחרי חודש נפילה קשה ושוב קם ושוב נופל עד ליום כיפור הבא!
לגבי יום כיפור הזה,אני שואל אותך וגם שאר חברי הפורום, איך אני כמכור לפורנו קשה צריך להתייחס לעצמי כאשר אני מכה על חטא: כחולה או כחוטא?
אם אני מבין נכון , החוטא בוחר לחטוא בעוד לחולה אין שיקול דעת. אז אם ההתמכרות לפורנו היא מחלה, על מה אני צריך לבקש סליחה? על עצם הגלישה בפורנו או על זה שלא הודיתי לעצמי שאני חולה ולא נקטתי בצעדים הנכונים כדי להתגבר על הנטיה שלי?

השאלה איך להתייחס ליום כיפור היא שאלה חשובה.
אבל נראה שיש שאלה חשובה יותר:
האם יש דרך החוצה? ואם כן, מהי, למען ה'?

אני מצאתי דרך שהוציאה אותי החוצה,
אחרי כעשרים שנות סבל.
מעולם לא דמיינתי שאהיה נקי (כמעט) שמונה חודשים.
אבל הנס הזה קרה לי באמצעות חסד אלוקים המתגלה בתוכנית הצעדים.
אם זה עבד לי, אין שום סיבה שזה לא יעבוד גם לך.
(זה עבד למקרים קשים בהרבה משל שנינו,
ואני אומר זאת בביטחון מבלי להכיר את המקרה שלך).

אשמח לספר לך על הדרך ככל שתרצה,
ויותר מכך, אשמח שתצטרף אלינו ותצעד עמנו בדרך.

המקרה שלי הוא לא קל אפילו קשה מאוד. עשרות שנים של אוננות והתמכרות לפורנוגרפיה השאירו עלי פצעים שלא יגלידו במהרה. לדעתי, ההתמכרות הינה סימפטום של משהו יותר עמוק שלדעתי קשור לבעיה קשה בנושא יחסים בין-אישיים. השאלה היא האם ההחלמה שלי כרוכה בניתוח עמוק של הבעיה הבין-אישית שלי. אני מקווה לא.
אתמול התקשרתי לפורום הטלפוני. לא השתתפתי בשיחות כי אני עדיין לא בשל לחשוף את עצמי, אבל שמעתי את המשתתפים. הייתה לי פה הזדמנות לשמוע עוד אנשים שסובלים כמוני. אם כי לא חושב שהיה משהו שהאיר את עיני וגרם לי להתחבר לפורום.

אני חושב שהאבחנה שלך קולעת. לפחות כך זה היה אצלי, התאווה הייתה רק קצה. לא האמנתי שאני יכול. גם לא הצלחתי. אבל, אסירות תודה הודות לתוכנית, חברים, קבוצות, ספונסר, וכמובן אלוקים, אפשר אחרת. לא רק נקיות, גם חיים, ממש חיים.
באופן אישי, אני זוכר מתקופות הימים הנוראים ובכלל בחגים שהייתי מצליח למתוח את הקפיץ למשך כל הזמן שהייתי יכול, בין אם זה ראש השנה או כיפור, אבל אחר כך, הקפיץ השתחרר, והו הו השתחרר, הייתי נגעל מעצמי פי כמה, ושוכח מאוד מהר מכל ההבטחות, כל הדמעות, וכל השמונהעשרים של השעה. גיליתי שאפשר אחרת, ראש בראש לא עבד לי. ולכל שבת יש מוצש היה משפט שתקף בשבילי בכל רגע נתון.

אשמח להיות לעזר
אור

david_maur כתב on 28 ספט' 2014 11:08:

אענה לפי מקורות של היהדות,
קודם "סור מרע" להפסיק, לא משנה אייך, (לי עזר הקבוצות ו 12 צעדים)\
אחרי זה "עשה טוב", לבקש סליחה,
לבקש סליחה אתה יכול כשאתה חושב לפחות שיש לך פתרון שפעם הבאה זה לא יקרה לך,
הובטחתי אלפי פעמים בחיים שזהו זה, ושיקרתי לעצמי.