אשתדל לא לכתוב הרבה, אני באמת לא מרגיש במייטבי כרגע (צינון)
בגדול התחלתי לאונן מגיל 13 - עד ימינו, בן 26 לפחות פעמיים ביום, זה התחיל מסקרנות וסתם המלצה של חבר לכיתה לנסות לראות מה זה, אז בהתחלה זה היה סקרנות.
כרגע הגעתי למשקל של 120ק"ג, ואני מאוד תשוש וישנוני ולא מצליח לקבל הכרה מלאה על החיים שלי ואני מאוד מבולבל ויושן-קם בשעות שהם לא קבועות. לא מרגיש כי כלו כוחותי.
אני סטודנט ומובטל ובזמן האחרון התחלתי להתקשות בלימודים ופחות להיות פעיל פיזית.
רמת הקרוא וכתוב שלי ממש התדרדרה בגלל שאני לא עושק בזה הרבה, בשנים האחרונות מנסה לחזור בתשובה אבל בגלל הרפיון הזה שאני מרגיש, וגורם לו, אני כל כך תשוש שזה רק מדרדר אותי.
אני כל כך עייף. שעות השינה בערב גם אם אני נרדם לא מספיקות לי ואני חייב ללכת לישון בזמן פנוי כלשהו ולערב למחרת לא יכול להרדם.
המחשבה על הנאה רגעית פשוט הורגת אותי, השעות היחידות ביום שיש לי מתבזבזות על אוננות ורפיון ...
סליחה אם הרחבתי יתר על המידה, אם מישהו מגיב, אבקש לא לכתוב יותר מדי בתגובה, אני באמת מתקשה לקרוא הודעות וטקסטים ארוכים (ובמיוחד להפנים אותם), רמת הריכוז והתעניינות שלי מאוד נמוכות, אז סליחה מראש