אנא עזרתכם,
לבי חלל בקרבי על בני יחידי,
כבר כמה שנים שהוא מיוסר עם נטיות הומוסקסואליות, כל הזמן הזה תליתי תקווה בתפילותי ובחינוכי שהוא ימצא תעצומות הנפש לגבור על גורלו,בזכות אבות, בזכות ההתייסרות שלו בצער שנגרם לנו,
לפני כמה ימים,בשעת מיון חומר במחשב,התגלו לי תמונות,שאני רק רגיד שאין אמא בעולם שלא היתה מבקשת מבורא עולם להיות עיוורת כדי לא להיתקל בהן.
מחקתי אותן,אבל מאז אני לא מוצאת נחמה בלבי ולא כוחות לעצמי להתגבר על הצער הגדול, על בני יחידי.
אני חייבת להיות מאד זהירה,מספיק שהוא ירגיש דחייה מהכיוון שלי והוא יחשוד במשהו כדי שזה ידחוף אותו לתהום.הוא כבר פעם דיבר שהיה מבקש להתאבד לולא הידיעה של הצער שהיה גורם לי.
בעלי בתמונה והוא הרבה יותר חזק ורוצה להיכנס לתמונה לעזור לבן,אני בספק אם הוא יצליח, אם הבן (שהוא בחור עם לב זהב ומוצלח משאר הבחינות) יוכל לקיים פעם בית בישראל.
אני מבקשת מכם הדרכה איך למצוא כוחות לחיות עם ידיעותי,
והאם יש בין הקוראים אנשים, שבאמת ובתמים, הצליחו לחיות חיי זוגיות טובים גם תוך כדי ידיעה על נטיות כאלה? הייתי רוצה להתמלא בתקווה אמיתית שיש כאלו שמעידים על עצמם ושזו לא רק תקווה ואמונה של בני משפחותיהם.
אני מודה לכל אחד שקורא את השורות האלו שנכתבות בדמע וצער שאני לא מצליחה מספיק לתאר בכתב.
ומודה לכל מי שימצא לנכון לענות לי.
