שלום וברכה.

אני בן 22 אם עליות וירידות במשך שנים מאז כיתה ו'
בא נחשפתי בפעם הראשונה לתכנים פוגעניים. אני חש
שאני עובד על עצמי מצד אחד מנסה לעבוד את ה' ומצד השני
ביודעין לעבור ברגל גסה בשביל תאווה כה חומרית, וההרגשה
אחרי היא כ"כ שוברת כאילו יצה"ר צוחק עלי ואומר לי הצלחתי
אתה כזה אפס.

תודה על ההקשבה
בעז

ברוך הבא. יש כאן חברים רבים שעברו 'ביודעין וברגל גסה' על כל מיני דברים והם יכולים לספר לך על התהליך האישי שסייע להם שלא לעבור עוד על הנ"ל. יש פה לא מעט מידע חיוני כתוב, במיוחד בלשונית 'קולות של החלמה'. אני מאחל לך שתישאר כאן מספיק זמן בכדי שמשהו מכל זה יגע גם בך ובחייך. שיהא לך בהחלמה.

שלום בעז.

אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת. מכיר מקרוב את מערבולת הרגשות, השנאה העצמית והמתח הנורא בין שני הפיצולים של האישיות שלי.
המקום הזה מציל לי את החיים. אני עדיין בהתחלה, פה רק מספר חודשים, ועדיין השינוי הוא עצום. אני יכול לעמוד מול עצמי ולקבל את החלק השבור, את החלק שבו אני אפס. זה מי שאני, זה מה שהקב"ה רצה שאהיה בשלב זה של חיי. אולם יש בי גם את הידיעה שאפשר אחרת. תקווה כשאני שומע סיפורי ניסים של חבירם פה  שמאפס הגיעו למאה.
ככל שמספר האפסים מעחורי גדול יותר, הכח של האחד יהיה חזק יותר.

הלואי שתשאר, שתזכה לטעום פה מהנס הזה...