מני שלום
שמחתי מאוד לפגוש אותך כאן אחרי שלושה ימים בטלפון. מה שאתה עושה כאן זה דבר אדיר. אתה מוכן להתעמת עם מי שאתה ולא להמשיך להישאר בבדידות המדהימה והנוחה שהיתה לך. ממש כל הכבוד.
הסיפור שלך כואב כמו כל הסיפורים כאן. אני לא יודע האם יש מכסה של כאב בעולם, אבל אם יש דבר כזה - נראה לי שהפורום כאן גורם לה להיעלב כי היא מזמן כבר סיימה את תפקידה ומשום מה יש עדיין המון כאב.
מה שאני למדתי מהסיפור שלך הוא שאי אפשר להמשיך לברוח. אפשר להיסגר בכולל כל היום וכל הלילה, אבל פעם אחת שתבוא לי בחורה לא צנועה - אני אפול באותו רגע. אז אין לי לאן לברוח יותר. מה נותר? לפנות להקב"ה שהוא יעשה את העבודה. זה לא פשוט כי הוא מוכן לעשות את זה רק בתנאי שנפנה לו את המקום ליד ההגה, אבל זאת הברירה היחידה שלנו.
שוב כל הכבוד על הפתיחות, ואני מקווה לקרוא עוד דברים שלך כאן בפורום.
