ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
חוסר אונים איננו חולשה, זו המציאות.
|
|
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!! |
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
|
|
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי |
|
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
|
|
"וירדו חיים שאולה" - שגם בשאול חושבים שהם חיים.
הברכה ב"וירדו חיים שאולה", כמו [שאמרו חז"ל] "בני קרח לא מתו - מקום נתבצר להם ועשו תשובה", כי התשובה מועלת רק כל עוד שהוא חי, וזוהי הברכה, שגם בשאול יהיו חיים ויוכלו לעשות תשובה (היום יום כ'ו סיון, אדמו"ר מליובאוויטש). |
|
את רוב הדברים העברתי,
נשאר רק עוד ארגז אחד, כדי להרים אותו, אני צריך עזרה. שמימית. (אביתר בנאי) |
|
|
|
|
|