לא יודע מאיפה להתחיל.
ואת מה להוציא.
מרגיש שהכל כלוא אצלי בפנים כבר שנים.
לא יכול להכיל את זה כבר.
עליות ומורדות.
אור וחושך.

קושי ומכאובים.
שתיקה ודומייה.
הכחשה והתעלמות.

שנים שאני עדיין עובד על עצמי שאני יכול ומסוגל להתגבר עליו.
שנים שאני עובד על עצמי.

שנים שאני חושב, הנה עוד קצת וגברתי על עליו.
שנים של אשליות.

שנים של ניסיונות ונפילות ניסיונות ונפילות.
שנים של שקר.

שנים של פחד.
שנים של איבוד ההערכה העצמית.

אלו המילים הראשונות שיצאו לי כשהתחלתי לכתוב.
אז ככה, שלום לכם,
הסיפור שלי בטח יישמע מוכר.
מגיל צעיר אוננות, שהפכה לרדיפה כפייתית אחר פורנוגרפיה-סרטים, תמונות וכו'

רווק, בשנות העשרים לחיי,
זיכרון הראשון שלי סביב המין היה סביבות כיתה ו' - אז נחשפתי לראשונה לתמונות עירום. בחטיבת הביניים ובתיכון עברתי התמודדויות קשות סביב האוננות. לא הצלחתי להתגבר עליה.
ברבות השנים הסקרנות הלכה וגברה וכך נחשפתי לעולם הפורנוגרפיה.
התשוקה לפורנוגרפיה לא פסחה על תקופת הלימוד בישיבה ולא על השירות הצבאי.

בהתחלה באמת חשבתי שזה עניין אמוני-הלכתי, ושאני אצליח להתגבר עליו תוך קריאה בספרים והתחזקות.
התבדיתי.
הבנתי שזה חזק מכל מה שאני מכיר.
אני כבר מתהלך מיואש במשך שנים. מת מהלך.
איבדתי את חיוניות החיים. שמחת החיים כבר נגוזה ואני אנה אני בא.

את האתר פגשתי כבר לפני שנים מספר. אבל שוב היצר היתל בי. חשבתי שאני לא באמת צריך לכתוב ולהשתתף. חשבתי שאני חזק ממנו.

וכך הלכו להם עוד שנתיים של סבל וכאב. לי ולסובבים אותי.

לא יודע להסביר מה אירע לי היום, אבל משהו בלתי מוסבר דחף אותי לשבת ולכתוב. ולהוציא. ולשתף.

אני לא יודע מה יקרה מחר ואפילו ברגע שאשלח את ההודעה. לא חשבתי על שום תהליך ולא קיבלתי על עצמי שום דבר.

בסך הכל החלטתי לכתוב את זה. כדי שלא אהיה עם זה לבד. כי זה גדול עליי. גדול מדיי.

שבוע טוב, בשורות טובות

שלום חבר.

מזדהה מאוד עם הכאב שלך, עם חוסר היכולת להתמודד עם זה לבד. עם זה שאני יודע שאין מי שיבין אותי או שיוכל לעור לי. בסופו של דבר הגעתי לפה, וגיליתי שיש פה עוד אנשים שיכולים להבין אותי. שיש מקום שאני יכול לכתוב על מה שאני עובד. זה היה מדהים. אבל בחלומות הכי פרועים שלי לא האמנתי שהמקום הזה יחזיר לי את החיים שלי, יתן לי נקיות של כמעט חצי שנה כבר בתחילת התוכנית, ועוד הרבה מתנות...

אתה לא צריך לחשוב על התליך ולא צריך לקבל על עצמך. רק צריך רצון להיות נקי, להפסיק להרוס לך את החיים. ונראה שאת זה כבר יש לך...

ברוך הבא. יש פה פתרון, ומתרחשים פה ניסים. מאחל לך שתזכה להשאר איתנו...

שלום וברוך הבא!

מזדהה מאד עם כל מילה שכתבת, עברתי גם אני תהליך מאד דומה.
גם אני הייתי בטוח שברגע שבו אתחזק ואהיה עובד ד' באמת אתגבר על המחלה הזאת לתמיד, 18 שנה חשבתי כך, עד שהבנתי שאני לא מסוגל לבד, לא יכול לנצח את זה ואני חייב עזרה מבחוץ.

ולכן כשבחרתי את מי שיעזור לי שיש לו את הנסיון ואת התוצאות בשטח להציל אותי מהמחלה שלי אעשה את כל מה שידרש ממני,

מאחל לך ומתפלל בשבילך שתשאר איתנו, ותגלה חיים חדשים!

אוהבים

היי,

תודה רבה לכם,
באמת זה תחושה אחרת שאתה מרגיש שיש מי שמבין על מה אתה מדבר.
עד היום כלאתי הכל אצלי בפנים. חוסר השיתוף הזה רק הגדיל אצלי את הדיסוננס העצום בין השאיפה להיות עבד ה' חופשי ופשוט, לבין הרדיפה אחרי עולם התענוגות וההבלים.

ברוך ה' אני נקי כבר יומיים שלמים, ואני מניח שעוד צפויים לי ימים לא קלים,

אשמח לשמוע עוד מכם

אחי היקר!
מאוד מזדהה עם התיאור שלך על עצמך! ממש נראה שכתבת על עצמי..
כמוני כמוך הכרתי את האתר (אמנם לפני כשלוש שנים) בתור רווק בשנות העשרים לחייו.. הרגשתי כמת מהלך.. הדבר הכמעט יחידי שהרוותי בו את צמאוני הייתה התאווה.. נפילות אין קץ.. מכיתה ז עד שהכרתי את שמור עיניך לא זוכר את עצמי נקי יותר משבוע!
בשלוש שנים האחרונות קרו לי הרבה דברים טובים.. נקיות של למעלה משנה בתור רווק.. ה' זיכני להתחתן ולשמור על נקיות מכובדת!

ממה שאני שומע ממך יש לך הרבה מה לקבל כאן!
מאחל לך הצלחה גדולה!!
נושא תגובה: תשובה: ואני אנה אני בא - כבר לא לבד

שלום חבר יקר וברוך הבא (השב).

אצטרף לדברים שכתבו החברים לפניי, כיון שכולנו עברנו כאן תהליך דומה, כולנו מזדהים עם הכאב אבל גם עם התקווה שישנה כאן עבור מי שבאמת מוכן לעשות פעולות כדי להפסיק לסבול. ברשותך אני רוצה להאיר נקודה אחת שעבורי היתה (ועדיין) מאוד קריטית כדי להחלים. הנקודה הזאת היא השאלה מה אני מוכן לעשות אחרי שהבנתי והפנמתי שאני מתמודד עם בעיה שלא תיעלם מעצמה.

כמוני כמוך, במשך הרבה שנים הייתי משוכנע שהפיתרון מעבר לפינה, ושהוא לא דורש שום מאמץ אלא רק להגיע אליו. בהתחלה זה היה הבר מצוה, אחר כך הישיבה, אחר כך החתונה וכן הלאה - תמיד זה היה ברור לי שיבוא יום ופתאום פוףףףף הבעיה תיעלם ואני אהיה חופשי ומאושר. בסוף הגעתי לכאן והבנתי שזה לא הולך לקרות. כאן למדתי בפעם הראשונה על כך שיש לי בעיה אמיתית ובעיקר הפנמתי שהפיתרון לזה לא יתרחש מעצמו, והוא ידרוש ממנה עשיה של פעולות. ברגע זה השאלות שעולות בדרך כלל הן כמובן איזה פעולות ולמה צריך לבצע אותן? אבל לדעתי אלו הן שאלות שגויות. השאלות הנכונות הן "איך" ולא "למה".

במילים אחרות, אם כואב לי באמת ואני מבין שיש לי בעיה - אני מוכן גם לנקוט בפעולות כדי להגיע אל הפיתרון. במקרה שלנו יש צורך בהרבה פעולות, חלק קשות, ולכך יש צורך במוכנות לעשות הכל.

הסיבה שאני כותב את זה היא שהרבה פעמים יש לנו את ההרגשה כאילו עצם זה שהגענו לכאן וכתבנו בפורום זה יהיה הפיתרון ולא נצטרך לעשות כלום מעבר לכך. השחרור הגדול שלפעמים אנחנו מרגישים מעצם העובדה שאנחנו מוכנים להודות בבעיה שלנו, ובעיקר הקבלה שאנחנו זוכים לה מהחברים שמזדהים איתנו - הם צעדים גדולים מאוד והם אבני הבנין שלנו להתקדמות, אבל אסור לנו להתבלבל ולחשוב שהם המטרה בפני עצמה והם כשלעצמם יהוו פיתרון.

מודעות עצמית זה חשוב וחברים מקבלים ומבינים זה מדהים, אבל בסופו של דבר מה שנדרש מאיתנו זה שינוי פנימי אמיתי שהוא הרבה יותר עמוק ומצריך הרבה יותר זמן, התמדה ומוכנות. הפורום והמייל היומי הם כלים מצויינים כדי להתחיל את התהליך (ולכל אחד יש את קצב ההתקדמות שלו מתי להמשיך הלאה), אבל בדרך כלל הם לא מספיקים (בעיקר במקרים בהם כבר ניסינו הכל ותמיד נכשלנו, לעומת חברים שרק זקוקים למעט יותר חיזוק).

אם זה נשמע כאילו משהו מפחיד - אז כנראה לא הצלחתי ליצור את הרושם הנכון, כיון שהתהליך הזה, למרות הקשיים שלו, הוא תהליך נפלא של שחרור והתקדמות. נכון שהוא קשה - אבל אי אפשר להשוות את הקשיים לעומת הרווחים. גם ללכת לעבודה כל בוקר זה קשה, גם לאכול בריא זה ויתור, ואפילו המטרה בהליכה לחדר כושר היא כדי להתאמץ בפעולות קשות - אבל כל הדברים האלו נעשים מתוך רצון לשיפור ולחיים טובים יותר. ההחלמה מהתמכרות היא תהליך לא קל - אבל בשורה התחתונה הוא מהנה ונותן סיפוק והרבה דברים טובים נוספים.

תודה לכם, כל המגיבים ('שלומקה', 'שלמה די דיינו', 'רוצה לקום')
תודה גם לך 'סוד הכניעה'. קראתי שוב ושוב את הודעתך, ונראה לי שהבנתי למה אתה מתכוון בשינוי עמוק שנדרש. אחרת זה יהיה כמו מאות הפעמים האחרות שאמרתי לעצמי - "זהו! זה לא יקרה יותר".

אני מוכן לשינוי, ויש בי הרבה כח רצון והתמדה.
אתחיל לקרוא את המיילים היומיים בעזרת השם, וכבר התקשרתי פעמיים לקבוצות הטלפוניות.

תודה רבה על ההתייחסות המפורטת, לא מובן מאליו בכלל.

תודה לכם שוב,
אשמח לשמוע עוד רעיונות וכיוונים מכם,

שלומות לכולם,

ברוך ה' מאז כתבתי את ההודעה האחרונה לא נפלתי ולו פעם אחת (על אף שהייתי מאוד קרוב),
ואני נקי כבר 8 ימים. לא ייאמן.

אני נכנס לפורום מדי יום וקורא קצת.
מה לדעתכם הצעד הבא שאני אמור לעשות?
(אני מתכוון לכך שאני שואל מה עליית המדרגה הבאה, מאחר וברור לי שללא התקדמות נוספת אני אהיה מאוד קרוב לנפילה. בינתיים אני מצליח להתגבר, אבל אני מרגיש שהיצר שלי לא ייתן להחזיק מעמד עוז זמן רב).

לדעתי כדאי לך להתחיל ליצור קשר עם אנשים באתר - דרך הודעות פרטיות ומיילים. ואם אתה מוכן יהיו גם כאלו שיהיו מוכנים לקשר טלפוני.
לי מאוד עוזר לשתף חברים כשקשה לי.
יש גם את הקבוצות הטלפוניות שמאוד יכולות לעזור וגם לתת קצת כיוון בהחלמה.
אם תרצה להיות בקשר דבר איתי בפרטי.
בהצלחה!!