שלום לכולם,

מזה זמן שאני מתמודד עם התאווה, לעיתים אני מצליח לשלוט עליה, ולעיתים נופל. מתוך ייאושי הגעתי הנה, אני חייב לדעת אם אני מכור או לא. אני חייב לדעת האם אני מסוגל לגבור על התאווה ולהכווין אותה לכוחות של יצירה ואהבה.התייעצתי עם פסיכולוג חילוני- שאלתי אותו האם אני מכור? הוא שאל אותי על המינון של השימוש. אמרתי לו שבשבוע שיש לי חופש ומשעמם אז אני נופל כ3-4 פעמים בשבוע. אם יש שבועות יותר עמוסים, אז 1-2. הוא צחק ואמר לי זה דבר טבעי אתה לא מכור.
הבעיה שאני לא מצליח לדמיין מצב של חודש למשל בלי זה. או אפילו שבועיים בלי זה קשה לדמיין. מצד שני לפי ההגדרה הקלאסית אני אולי לא מכור.

אני חושב שכדי להבין מה לעשות ואיך להתקדם, אני קודם צריך לדעת לאן לשייך את עצמי.

אנא עזרו לי! מתחננן לתשובתכם

תודה!

אני ממליץ לך להוריד את המדריך של האתר להתמודדות עם התאווה. תנסה שם את הכלים שמציעים ואם תראה שזה לא עובד לאורך זמן, הייתי ממליץ לך להתחיל לבוא לקבוצות של 12 הצעדים.
בכל מקרה נראה לי שכדאי לך ליצור קשר פה עם חברים באתר ולראות את יומני המסע שלהם, ותחליט אם אתה מזדהה עם הדברים שלהם, יש פה הרבה תקווה.
אם תרצה להיות איתי בקשר - הודעות/מייל/טלפון צור איתי קשר בפרטי.
בהצלחה!

תודה! איך אפשר לדבר איתך בהודעות פרטיות או באימייל? אני לא מוצא איך לעשות את זה..

מתחת למספר ההודעות יש בועת דיבור - תלחץ עליה ותוכל לשלוח הודעה בפרטי.
אני גם שולח לך עכשיו את המייל שלי בפרטי.

אני ממליץ לך לנסות להפסיק לאונן,
לפי זה תדע עם אתה מכור או לא.
אתה מוזמן גם לדבר איתי בפרטי.

חסר אונים- תודה!
אני מבין מה שאתה אומר, אבל מה שהפסיכולוג אמר לי - אי אפשר ממש להפסיק זה דבר טבעי זה הגיל שלך אתה בחור צעיר עם חשק, וככה הגוף שלנו עובד. הוא אמר לי שהתמכרות זה רק אם אני כל היום וכל הלילה חושב על זה ועושה את זה.
ברור לי שמדובר בעבירה , אבל אולי זה רק הרגל ממש קשה לשינוי.. שנבקתי בו.. ולא התמכרות

באסירות תודה כבר 309 יום שאני לא עושה את זה (בעבר הייתי עושה את זה 20 פעמים בשבוע אולי).
אז כנראה שזה כן אפשרי. (בחסד אלוקים)

גם אני הייתי אצל מטפלים ואפילו דתיים שאמרו לי שבכמות שאני משתמש אין סיכוי שאני מכור ואני לא הבנתי מה קורה לי, אם אני נורמלי אז למה אני כ"כ סובל?! עד שהגעתי לתוכנית והבנתי שהתמכרות לא קשורה לכמות שימוש, לך אני מציע להמשיך להיות פה ולקרוא חומר בעיקר במדור " קולות של החלמה" ותראה אם אתה מזדהה עם מה שכתוב, אם כן אז יש פיתרון.

שלום חבר יקר.
קשה לקבוע למישהו מבחוץ אם אדם מכור או לא. וודאי כאשר מדובר בתחום הזה של התאווה. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך בכנות היא האם מה שאתה עושה עושה לך טוב. כשאדם נורמלי מעשן, שותה, או מאונן הוא לא אמור להרגיש אשמה רעילה בכל פעם. אם זה בשליטתו הוא אמור לחיות עם זה בטוב ובנעימים בדיוק כמו שאדם רגיל מתנהל מול אוכל, שינה ועוד אלף ואחד צרכים והנאות.

אם לדבריך אתה מרגיש רע עם מה שאתה עושה לא אמורה להיות לך סיבה להמשיך ולעשות את זה. אנשים לא עושים בדרך כלל דברים שאינם נוחים להם. אם בכל זאת אתה לא יכול להפסיק עם זה למרות התחושות, כאן מתחיל לו חוסר האונים. עכשיו זה כבר תלוי בעצימות של הסבל והקושי שלך. ככל שזה מנהל אותך ומשפיע על חייך בכלל, כמו מחשבות על הנושא מעבר לזמנים נקודתיים, אתה יכול להבין שאתה חסר אונים מול התאווה. כשדבר יוצא מפרופורציות ומשפיע על כל תחומי חייך הוא הופך למשהו שמקשה עליך להתנהל.

רק אתה בלבד יכול להחליט האם אתה חסר אונים מול התאווה וכפועל יוצא מכך לקבוע שאתה אכן מכור לתאווה. אם זו אכן החוויה שלך אתה מוזמן למקום בו מצאו אנשים רבים ואני בתוכם פתרון שלא היה להם עד שבאו הנה.

שה' ינחה אותך בעצה נכונה.
בהצלחה.

הגדרה קולעת... תודה