שלום חברים זה לי לראשונה בפורום המחבר והמחזק הזה ובא לי לשתף אותכם במקצת מהתחושות שלי בעניין הצעד הראשון כתיבתו ומחיקתו מאז שהספונסר הורה לי להתחיל בכתיבת צעד ראשון אני מוצא את עצמי שוב ושוב כותב ומוחק "כי כך לא כותבים צעד ראשון" מועיל בטובו לתת מניסיונו חבר ותיק "צריך יותר לרדת לשורש עניין המחלה" אוקיי אני אומר לעצמי אולי הוא צודק ואז מגיע חבר אחר "רגשות יותר רגשות מה הרגשת מה חשת" אני מנסה את מזלי "הרבה פנים לתורה" חינכו אותי ואז הספונסר "מאפס" לי את הכתיבה "אתה צריך לכתוב על עצמך" "זה נראה בין השורות שאת הסיפור שלך אתה מספר על מישהו שלישי" גם כן דברים של טעם. אני מהרהר לעצמי אולי כן אולי זהו חלק מתפקידו של הצעד הראשון לגרום לך להבין שכן אתה לא הכי חכם מבין פיקח בעולם אתה גם בן אדם שקורה שלא הבנת שטעית ממ... סוג של כניעה יהיו שיאמרו..

אוהבים!

שלום חבר,

מאוד התחברתי והזדהתי.
למרות שאצלי היתה כתיבה אחת רצופה של צעד ראשון שעברה אישור מיידי של הספונסר וללא שום הערה של החברים וגנבתי לפגישה שלנו 40 דקות בשהיל למסור אותה,,,
אבל,
אני מאוד מזדהה עם חוסר האונים הזה בו כל חבר אומר לך משהוא אחר ואתה אמור להיות ממושמע-כנוע-לשים צמר גפן בפה-להקשיב-לקבל וכו' כיד הדמיון הטובה עליך [או שאצליך זה במציאות,,;) ]. עברתי את זה באופנים אחרים ובצעדים אחרים [צעד 4 למשל,,] ועזר לי ששמעתי מחבר ותיק כלל אחד ברור: כמספר החברים כך מספר ההוראות והשיטות ואיך שתעשה את זה בסופו של דבר זהו הטוב ביותר, ואם ה' ירצה ותראה בהמשך הדרך שעדיף לך לחזור עליו אז תעשה אותו שנית .

בהצלחה

הוי אריאל,,,

תודה לך אריאל חיזקת אותי מאוד חיכיתי לתגובה ממך כי למרות שאני חדש באתר הזה ראיתי הרבה תגובות שבהם הגבת והרבה החלמה יש בין השורות אז שוב תודה

שלום חבר יקר וברוך הבא!
לכתוב זה טוב מאד. למחוק, לא כל כך. אנחנו לא מחשבים מתוכנתים. כל אחד וצורת המחלה שלו, כל אחד וצורת ההחלמה שלו. לפעמים צריך "לזרום" עם זה בלי הלקאה עצמית. לך על זה בצורה משוחררת.
בהצלחה.