אהלן,
מה נשמע?
מוזר לכתוב פה, בפורום כזה.
האמת, שאני אפילו לא לגמרי בטוח שזה המקום בשבילי.
כן, מסתבר שאני מכור. כן, אני מנסה לצאת מזה כבר זמן ארוך מאד (התחלתי ליפול לפני כעשר שנים, ולנסות באמת לצאת התחלתי לפני כ7 שנים). רק לאחרונה נכנסתי לאתר, ובהחלט קיבלתי הרבה מהתבוננות בחומרים השונים שיש כאן, אבל......
אני בכלל לא בטוח שזה המקום בשבילי.
[כל מה שנכתב מכאן והלאה הוא תהיה, אני לא סגור על שום דבר מאלו עד הסוף]
הדיבורים כאן לא מצליחים להתיישב לי על הלב. אני מרגיש המון זיוף ב"אוהבים אותך", לא מסוגל להאמין באמת ב12 הצעדים (בעיקר בקטע של היחס אל האדם כמכור לכל החיים, תמיד בניסיון, תמיד עלול ליפול), ואני לא ממש רואה את עצמי הופך את התהליך ל100% מחיי. להיפך. אני מרגיש שאם הנפש שלי תהיה עסוקה רק בזה, אם אקדיש כוחות אך ורק להתמודדות - אשאב יותר. אהיה כבוי. אמות מבפנים. אני אדם של רוחב, של סקרנות, אדם שלא מסוגל להישאר במקום אחד ולהשתהות בו. תמיד הלאה, תמיד עוד (זו נקודה שהחריפה מאד את הקושי בהתמודדות), תמיד לזוז.
קשה לי גם עם המחשבה על חבורה. דיבורים כמו "גיליתי שלבד אני לא מסוגל" הם קשים לי (כשמדובר בעזרת אדם, ולא בעזרת אלוקים). אני לא מאמין בזה, אלא חושב שבאדם יש הכוחות להתמודד, רק צריך לדעת איך. אם אהיה תלוי בעזרת אחרים אני חושב שאתמוטט.
בקיצור, מוזר להציג את עצמי כך, כשאני מטיל ספק בכל העניין, אבל משהו בכל-זאת מושך אותי, מכריח אותי לכתוב. אולי כי בסופו של דבר ההתחושה שלי שיש פה הרבה טוב, הרבה חיפוש אחרי הטוב, הרבה רצון לעשות טוב ולהיות טובים, ואלו הדברים שאני משתדל שיניעו אותי בחיים.
אשמח לתשובות על הספקנות, להזדהות עימה ובעצם, אני מניח שאשמח לשמוע קצת מה יש לכם לומר, אחרי שאני בלבלתי את השכל כ"כ הרבה...
שיהיה לילה טוב לכל מי שער.
נ.ב
במחשבה נוספת, אולי הכל נובע מהיעדר היכרות? אולי זו ספקנות וחשש של התחלה? אולי חלק... בטח לא הכל.

אף אחד לא אמר שזה קל

הברירה היא להתאמץ כדי לחזור לשפיות או להמשיך לחיות בבוץ עוד כמה שנים ןלשקר לעצמך כל בוקר שאפשר להפטר מהטרדה הזו ולהמשיך הלאה

מי שמתמכר, נשבר לו משהו בפנים באופן סופי. מעכשיו תצטרך עבודה יומיומית כדי לשמור על השפיות, אחרת תיפול חזרה לבוץ

שלום איש יקר וברוך בואך.

מתחבר מאד לדברים שאתה כותב ולתחושות שאתה מתאר. בתחילת הדרך כשבאתי לכאן חוויתי התרגשות גדולה ושמחה על מציאת דרך שעובדת אחרי שנים רבות של סבל. אך יחד עם זאת היו לי המון תהיות והתנגדויות לאלמנטים רבים הכרוכים בה. זה טבעי לחלוטין היות וזה משהו שונה מכל מה שהכרת עד היום וזה גם טבעי היות ובאופן אישי זה די התנגד לכל צורת החיים אליה הייתי רגיל עד כה. החיים בצל התאווה גורמים לעיוותים והדחקה בשלל צורות החיים ובשל כך כל כך קשה לנו לעשות פעולות שבמהותם הפוכות לכל מה שהורגלנו אליו.

אחרי שלוש וחצי שנים כאן ושנת נקיון ב"ה אני יכול לומר שיותר ויותר דברים גם אם נראו לי בתחילה הזויים עושים את העבודה. למדתי שכמו שאין לי מושג איך עובד האקמול ואיך הוא מפסיק את כאבי הראש כך אינני חייב להבין כל דבר כדי לעשות אותו. במבחן התוצאה זה עובד ובגדול.

עצתי לך דבר ראשון לא לשלול שום דבר על הסף. בתחילת הדרך כאן למדו אותי את המשפט never say never "אף פעם אל תאמר אף פעם" גם דברים שנראים לך אולי שונים יכולים להיות אלו שישנו את חייך. קח את הדברים לאט לאט ותזכה להמון הצלחה.

שלום לך חבר חדש,

מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת,עם התהיות שהעלית,אני מבין אותך,פשוט הייתי שם בדיוק.[אתה יכול לבדוק ביומן מסע שלי].

אני חושב שכנראה המילים אותם כתבת בנ.ב. בסוף הם בעצם התשובה למה שאתה שואל.
תישאר כאן כי יש כאן תשובה אמיתית מעל לכל הבילבולים הרבים שיש לכל מי שמתחיל כאן.

בהצלחה רבה רבה !!!

הוי אריאל,,,,

אני אומר לך את האמת, כשקראתי לראשונה את הפוסט שלך רציתי לכתוב תשובה מפורטת לכל שאלה שלך.. אבל זה בא ממקום לא טוב - אני חייב הראות לכולם שאני צודק
אז פשוט אענה לך מהניסיון שלי - היו לי, ועוד יש לי מלא שאלות על התוכנית. אבל כשראיתי ששום דבר לא עובד לי, ולאחרים זה עובד, אמרתי - "על החיים ועל המוות" (אז עוד לא ידעתי כמה המשמעות המילולית של המשפט נכונה).
וזהו. ניסיתי וזה עובד. אני נקי כבר 136 יום.
איך? חלק אני מבין, על חלק עדיין יש לי שאלות, אבל זה עובד. זה באמת עובד.

לא מצליח להבין עדיין, לא מצליח להסכים, והתשובות שלכם רק מרחיקות יותר.
התלות בתכנית נראית לי הזויה, ועל זה לא עניתם. איך ניתן ליצור "אדם חפשי" ע"י תלות במשהו אחר???

התורה בעצמה אומרת שתלות באלוקים תשחרר אותי לחופשי. אין לי כוח לצטט את כל המאמרים.

"עבדי הזמן עבדי עבדים הם. עבד ה' הוא לבדו חופשי".

לא עברתי על כל הדיון אך אנסה להתייחס לנושא מתוך ניסיוני..
הנחת היסוד של התכנית היא שניסינו להפסיק אין ספור פעמים, בכל מיני דרכים ונסיונות ואעפ"כ ראינו שלא הצלחנו! לכן פנינו אל אלוקים ואל אחרים שעזרו לנו לצאת מזה! אם מצאת לך דרכים לצאת מהתאווה, מעולה! בסופו של דבר כל אחד בוחר את הדרך שטובה עבורו..
אך אם לא מצאת ישנו פיתרון לפנות לעזרה! כשאני פונה לעזרה אני משחרר מעלי את מה שצבור בתוכי, אני פועל ההיפך ממה שהתאווה עושה לי. התאווה הכניסה אותי פנימה, הסתתרתי לראות את הפורנו וכו'.. כשיש לי התקף תאווה אני מתקשר.. מוציא מעצמי את הדחפים ואת רצונות התאווה. תיאורטית אפשר להתווכח על זה, אך בפועל זה פשוט עוזר!
כל זה הביא אותי לשחרור עצום לחיות חיים כנים ללא הסתרות ומחבואים.
בקשת העזרה ביהדות גם היא דבר מאוד מקובל! אחת הדוגמאות שראיתי נמצאת בפרשת יתרו כשראה את משה שאינו עומד בעומס שפיטת העם, אמר לו "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ!" לכן משה יוצר שרי אלפים מאות חמישים ועשרות, כי לא הצליח להסתדר לבד לכן פנה לעזרה.
בחסידות עניין החבורה והשיתוף בעבודת ה' גם הוא עניין מאוד מקובל ומרכזי, ראה לדוג' ספר בני מחשבה טובה של האדמור מפיצסנה..
מקווה שהועלתי.