שלום לחברי הפורום,

אני מעל גיל 30, רווק. הייתי כבר רשום לפורום פעם אבל התנתקתי להרבה זמן ואני לא זוכר את הסיסמא, והאמת היא שגם לא הייתי רוצה לחזור לחשבון הישן.

אני מכיר את הפורום שנים והיו תקופות שנכנסתי לתוכו על בסיס יומי.
חשבתי שזה יעזור לי ואצליח לבד, אבל הגעתי למסקנה שלבד אני פשוט לא יכול.

הייתי מגדיר את עצמי בנאדם עם קשיים חברתיים, אין לי הרבה חברים ואני לא מתבלט יותר מידי.
יש אנשים שאם תשימו אותם בחברת אנשים אחרים הם יתחילו תוך כמה שניות לדבר ולצחוק עם כולם.
אני בדיוק ההפך, אהיה בצד בפינה שלי וכנראה שאף אחד לא ישים לב אלי עד שכולם ילכו הביתה.

בכל המסגרות שהייתי בהם (לימודים, עבודה), בדרך כלל הייתי מוצא בנאדם אחד, אולי שניים, שאני מצליח להיות בחברתם. למרות זאת היו מצבים מסויימים שבהם הצלחתי לפרוח, אני לא יודע בדיוק מה הגורמים אבל אני תמיד חושב שבמצבים הנכונים עם האנשים הנכונים הייתי יכול להיות אחרת.

איך כל זה קשור? כמה סיבות.
לאחרונה עשיתי שינוי גדול בחיים והתחלתי עבודה חדשה. אני בעבודה הזו כבר זמן מה וכל הקשיים והפחדים החברתיים שלי השתחררו שוב.
יש בי הרבה מתחים והרבה ימים, אולי לא כל יום אבל רוב הימים, אני חוזר הביתה ומתיישב מול המחשב, ואתם יודעים בשביל מה.
ברוב הפעמים זה לא נגמר באוננות אלא סתם שריפת זמן ומתחים, ופעם פעמיים בשבוע זה נגמר באוננות.

חשבתי שאחרי השינוי הגדול שעשיתי דברים ישתנו לטובה, ובאמת זו עבודה שמאפשרת לי לשמור על סדר יום נורמלי יחסית (קודם זה לא היה ככה) , אבל כל הקשיים והמתחים שאני נמצא בהם תוקעים אותי לגמרי.
העובדה שאני רווק לא עוזרת לי בנושא הזה. אני יודע שיש כאן הרבה נשואים וזה לא בהכרח קל יותר, אולי אפילו קשה יותר, ויש מצב שאתם צודקים (והשינוי הגדול שעשיתי וחשבתי שיעזור לי כנראה מוכיח זאת), אבל עדיין בתוך הראש מתרוצצות לי מחשבות שאולי יכול להיות אחרת.

הקשיים החברתיים שיש לי גרמו לי לחשוש לחשוף את עצמי בפני אנשים כאן, בעבר וגם עכשיו. אני לא יודע איך יקבלו אותי, אולי לא אצליח להתחבר לאף אחד וארגיש דחוי.מהצד השני, אני גם לא רוצה להרגיש שכדי שלא ארגיש דחוי עושים לי טובה שמתייחסים אלי.

אני חושב שמעבר לאוננות יש הרבה דברים מסביב שמתלווים אליה והם מפריעים לי אפילו יותר.
אז הגעתי למסקנה שאני לא יכול לבד, אבל אני לא יודע איך להמשיך ואשמח לעזרה.

הגעת למקום הנכון! תתחיל ליצור קשר עם חברים באתר והם ישמחו להציע לך את הפתרון שעבד להם.
בשבילי מה שעובד זה פתרון 12 הצעדים.
אם תרצה אשמח לדבר איתך!

פעם שנייה חייבת להיות שונה מהראשונה כמו שאמרת. מה שמסביבנו משפיע עלינו ומניע אותנו למעשה אוננות. להבין את המקור המניע הוא בסיסי להבנת יצר התאווה הפרטי שלנו.

ברוכים השבים!!
מאד התחברתי לשיתוף שלך במובן של הקשיים החברתיים! אין ספק שהרדיפה אחרי האוננות והתאווה קשורה לכך!
אוהבים אותך אחי ושמחים שחזרת!
רק ד"א איך קראו לך?

אותי מעניין למה התחברת בשם חדש. הרי כולם פה אנונימיים ולך תזכור איזה ניק הבליח פה לפני כמה חודשים.

אני מניח שהדברים קשורים.

בכל מקרה, תתחיל מחדש את אתגר 90 הימים ותמצא לעצמך ספונסר, זה כבר יציב אותך על הדרך להחלמה

בהצלחה, ותעדכן

שלום חבר.

קודם כל, מגיע לך שאפו גדול על הכנות העצמית והאומץ (מול עצמך!) להגדיר ולכתוב את הבעיות שאתה מתמודד עמן באופן כנה נטול פחד. לפי מה שחברים וותיקים מתארים (בע"פ ובספרות), זה יסוד חשוב מאוד להחלמה, ונראה לי שזה יסוד חשוב בהחלמה איזו שתהיה.

כמו שהחברים שמעליי ציינו, גם עבורי תכנית 12 הצעדים מתגלה כנס א-לוהי ממש פלאי. כנגד "ההרגל נעשה טבע" שלי בעשרים השנים האחרונות, אני נקי - רק להיום כל יום - משימוש תאוותני 92 ימים (ומבקש מאלוקים יום אחד נוסף: את היום הזה, נקי, מחובר ומפוכח). אני מוצא שהתוכנית באמת מאירה את חיי באור של שפיות, וככל שאני נכנע יותר, כך האובססיות נהרגות, רק להיום, רק להשעה.

אבל - ואני מדגיש שאני חבר מאוד מתחיל בלי הרבה נסיון, וחשוב להבין שאני עם ראש חולה ולכן כדאי לבדוק טוב אחרי דבריי האם יש בהם החלמה או לא - אני חושב שלפי מה שסיפרת על עצמך, כדאי לשים לב לעוד פרט. זהו פרט שמופיע בספרות, ויצא לי אישית להיתקל איתו עם עוד חברים. אני מרגיש שאני כותב את הדברים הבאים מתוך מקום אוהב ומתוך רצון לתת. אבל תמיד חשוב לבחון עם חברים וותיקים נוספים האם מה שכתבתי נשמע הגיוני אובייקטיבית, או שהוא נכתב ממקום לא בריא.


ובכן, לפי מה שאני מבין, התוכנית היא דרך להתמודד עם ההתמכרות לתאווה ועם הבעיות הרוחניות שמובילות אותנו להתמכרות. אבל הרבה פעמים אנו סבולים לא רק מריקנות רוחנית ומהתמכרות. הרבה פעמים משולבים בעסק גם בעיות אחרות אמיתיות, שמצריכות טיפול מקצועי באותו היבט. לכאורה, וכך אכן שמעתי מחברים וותיקים על מקרים ממשיים כאלה, יכול להיות מצב שאדם מתמקד בעשיית הפעולות והוא באמת ובתמים עושה כל אשר לאל ידו לעלות על הדרך והוא לא מצליח; וזאת משום שבעיות אחרות שמצריכות טיפול מקצועי - ושלהם תכנית 12 הצעדים אינה מיועדת - נזנחו.

ממקום אוהב וכנה ודורש טוב, הייתי ממליץ לך להתייעץ עם כמה אנשים אובייקטיביים שאתה יכול לשוחח אתם בכנות גלויה ולנסות להבין מה באמת גורם לך להרגיש כמו שאתה מתאר.

אוהבים המון ובהצלחה.

חברים, תודה רבה על התגובות. לא הגבתי כמה ימים כי לא רציתי להכנס לפורום מהמחשב הנייד של העבודה.

קודם כל, אני הייתי ממש רוצה ליצור קשר עם אנשים בתכנית, למרות שאני כמובן חושש מאוד.
הייתי מעדיף שהם יהיו אנשים ותיקים, שבאים ממקום ברור ומבוסס. זה כמובן לא בא ממקום של חלילה לפגוע במישהו.
בפרטי אשמח לדבר עם כל מי שמעוניין.

אני מעדיף לא להתייחס למשתמש הקודם שלי, מעדיף לנסות לפתוח דף חדש (בפעם המי יודע כמה).
בכל מקרה לא הייתי ממש משתמש פעיל ומוכר.

'מנסה להבריא', אני מודע לכך שיש לי בעיות וקשיים נוספים, ואחת הסיבות שתמיד חששתי להכנס לעומק העניינים בתכנית או ליצור קשר עם מישהו, זה החשש שבאמת אני אשלם בחשיפה ובתמורה לכך לא ארויח כלום, ואשאר עם כל הבעיות כי התכנית לא מסוגלת ולא מתיימרת לתת מענה לבעיות האלה.
כמובן שאני גם לא מצפה שהתכנית הזו (או תכנית אחרת) תפתור לי את כל הבעיות, אבל אני קורא כאן סיפורים של אנשים ונראה שזה עשה להם שינוי גדול ומשמעותי.

חשוב לי לציין שאני לא איזה שבר כלי. היתה לי במהלך החיים תקופה לא קלה אבל כמעט תמיד עבדתי, עשיתי תואר ויש לי עבודה נוחה.
מעולם לא בזבזתי כסף על תאווה, לא פגעתי באף אחד וכל מה שעשיתי היה ביני לבין עצמי.

עוד ניסיון כתב:


הצבת רף גבוה...

אני פה שנה וחצי (ובחסד אלוקים נקי מאז). הרבה מהותיקים שהיו כאן, כבר ראשם ורובם בתכנית וכמעט לא נמצאים פה. בע"ה אשלח לך בהודעה פרטית את שמי ומספר הטלפון שלי.

חברים, תודה לכולם.
טהרני, ניסיתי להתקשר אליך אתמול...

טהרני, תודה על הזמן ששוחחת איתי בטלפון.
אני מתנצל, היה לי קשה לדבר ולשתף, וסליחה אם היה נראה שהשיחה לא מתקדמת לשום מקום.
כשאני כותב קל לי יותר, אבל אני עדיין לא מרגיש שאני מסוגל לרדת לפרטים, וזה מרגיש לי כמו מריחה אחת גדולה.

אתמול נפלתי שוב, בזבזתי על זה שעות בערב ואני מצטער על הזמן הזה.

אני מנסה לתאר לי מציאות כזאת:
נניח שלא היתה לי תאווה בכלל אבל שאר ההתנהלות שלי בחיים היתה נשארת אותו הדבר.
האם הייתי מרוצה? אני כמעט בטוח שלא.
אני נוטה להאמין שהתאווה היא לא מקור כל הבעיות שלי בחיים.
סביר להניח שהעיסוק בנפילות הוא אחד מהשניים:
או שהוא שם כבעיה נוספת שמצריכה טיפול בפני עצמה בצורה נקודתית.
או שהוא תוצאה של הבעיות האחרות.

יכול להיות שאני צריך טיפול פסיכולוגי או משהו דומה, אבל זה משהו שאני לא מאמין בו.
הייתי מוכן לעשות את זה אם הייתי יודע בודאות שזה יפתור לי את הבעיות בחיים, אבל יהיה לי קשה לבזבז הרבה כסף כשמה שאני חושב זה שמה שמעניין את הבנאדם שמולי זה בדיוק להוציא ממני כסף.

וכאן לעומת זאת נראה שהכל מתנהל בצורה אחרת, נקייה.
אז בינתיים אני חוזר לפה כל הזמן, מרגיש שאני עומד מול הדלת ומדמיין איך אני נכנס ונפתח לחברים ומסתדר, אבל בסוף נשאר בחוץ בגלל הפחד שאחרי שאכנס כלום לא ישתנה.

תמשיך להכנס

תכתוב על כל כמה שעות כדי להמשיך את החיבור לאתר

שיהיה לך עוד יום נקי

שבוע טוב לכל החברים.
אני עדיין כאן.
בשבוע שעבר נפלתי פעמיים, ביום שלישי וביום שישי.
היום נשארתי בבית כי אני חולה, נמשכתי למחשב ובחסדי השם הפעם החלטתי להכנס לפורום לפני שיהיה מאוחר מידי.
אני מתפלל לשם שישחרר אותי מזה, ומקווה לנצל את היום כדי לסדר כמה דברים בבית.
מקווה להיות מחובר יותר לפורום.

אני שמתי לב שכשאני מחובר לפורום אני ממעיט בצפייה בפורנו. עצם הקריאה של הפוסטים של החברים וכן תגובות ופוסטים שלי שאני כותב וכך אני עסוק בהתמכרות שלי אבל עם שמירת הברית והעין.

השם, תעזור לי להתנתק מהמחשב וללכת להתקלח ולישון.
לילה טוב.

כפי שכתב גורי, תתחבר כל הזמן לאתר הזה.

אם אתה עכשיו חולה בבית אתה בסכנת נפילה לא קטנה. אין לך מה לעשות ושיעמום הוא אחד הטריגרים להתפרצות התאווה

אם אתה לא מצליח להתאפק וכן פותח את המחשב תכנס אך ורק לאתר ותשתף!!! זה מאוד חשוב

אם אתה מסוגל אז גם תעשה כושר. ריצות או אפילו הליכות

תעדכן אותנו