שלום לכל הנוכחים,
אז... רציתי לכתוב משהו כבר כמה פעמים אבל ...למה???יותר קל להגיע לאתרים אסורים ולהינות זמני.
אז ככה.אני מכור כבד מאוד.מגיל לפני מצוות ועד כמעט גיל שמקבלים בינה.כלומר מגיל 11-12 ועד היום שאני כמעט בן ארבעים.
אז נכון.היו תקופות של חסד אך לאחריהם היה "בינוי פיצוי".השלמתי את החסר.תמיד הרגשתי רע אחרי אך לא מספיק בשביל למנוע את הפעם הבאה.
נתתי לעצמי זמנים ועיתים להפסיק.מהיום הולדת שלי-לא עזר.ועברתי כמה וכמה.
מהחג הזה אני מפסיק-לא עזר.
מחודש אלול-הרי איך אפשר בחודש הרחמים והסליחות???-אבל ראיתי שהיצר חזק ואפשר,הוא מצליח להפיל שוב.
מראש השנה-שנה חדשה אדם חדש חיים חדשים-אבל היה קשה ואני "רק" בשר ודם.ולכן גם זה לא עזר.
טוב...אז בעשרת ימי תשובה אני מפסיק-אבל...אני חלש ועייף והוא חזק-אז שוב נפלתי.
אז מיום כיפור-אז עבר כיפור וחזרתי לשגרה.לא של החיים אלא של חוסר החיות-ושוב נפלתי.
אז בחול המועד סוכות...לא,בעצם עד שמחת תורה.הרי אז מועבר ה"פיתקא טובה".אבל...שוב נפלתי.
בינתיים אני נקי כבר יום שלם כמעט והיום כשנכנסתי לטבלה ראיתי שאם לא הייתי נופל אלא ממשיך לעדכן אז הייתי כבר על 54 ימים.(שזה הזמן כמעט הכי ארוך שהצלחתי להחזיק.למה כמעט ?כי פשוט לא היה לי את החשק והרצון לסמן עוד כישלון של נפילה אבל נפלתי כמה פעמים בימים האלה של חוסר הדיווח).
כן.כל הנפילות האלה היו רק השנה אבל זה כבר לא מעט שנים שהדפוס הזה חוזר בחיי.
יום הולדת של קרוביי,ילדיי,שלי,אפילו של המדינה.
חגים-שברוך השם יש הרבה-לא עזר הגבול התאריכי.
מעבר דירה,מעבר עבודה,קשרים זוגיים-גם בהיותי צעיר,גם בהיותי חילוני,גם בהיותי רווק,גם בהיותי מבוגר,גם בהיותי מסורתי,גם בהיותי חרדי,גם בהיותי נשוי,גם בהיותי גרוש-מצבי העכשווי הוא גרוש בוגר(שנתונית לא שכלית).וחרדי.-בכל השלבים האלה נפלתי.
ניסיתי פלאפון "כשר"אך הצלחתי לעקוף.ואחר שהיה חסום מצויין לא הצלחתי לשלם ולכן נותק אז אמרתי אם כבר אז...
אינטרנט חסום???הצלחתי לעבור את המחסומים .כשהיצר רוצה הוא יהפוך אותך לגאון מחשבים.
מקומות שנפלתי בהם???
שירותים ומקלחת בבית ,חדר שינה,מקומות עבודה,צבא,סלון,אבל השיא של הירידה היה לפני לא הרבה זמן שלא היה לי את הכלים-קו אינטרנט פעיל ומחשב-אז פשוט הלכתי ברחוב בשעה 1:30 בלילה וחיפשתי אינטרנט אלחוטי.לכל הדואגים-מצאתי. ונפלתי ברחוב.בלבוש חרדי.ומשום שהצלחתי יום אחד אז הפלתי את עצמי שוב למחרת.ואחרי יומיים כמעט שהפלתי את עצמי שוב באוטובוס עם אינטרנט אלחוטי.בחסדי השם יתברך הייתי סחוט מעייפות מהיומיים ה"פעילים"שלי וחוסר השינה שפשוט נרדמתי ופספסתי.

שומעים את הכאב.
אוהבים.
אני לומד שהדבר הכי חשוב הוא היום הזה. לא מחר, לא אתמול. היום. היום לעשות את כל הפעולות של ההחלמה, היום להכניס כוח גדול לחיי. היום להיות מחובר לאלוהים. בכנות נוקבת חסרת פחד. כל היתר - בידיים שלו.

הרבה פעמים אנחנו לגמרי מודעים לרמת החומרה של החטאים הללו, אבל יראת השמיים לבד לא תמיד מספיקה בשביל לעצור אותנו כשתוקפת אותנו התאווה.

זה לא שאיננו יראים מפני השם, אבל כוח הרצון לבדו הרבה פעמים אינו מספיק כשמדובר בהתמכרות ובהתנהגויות הנובעות ממנה. ולא רק זה, אלא שהתאווה היא כל כך חזקה, שאפילו צדיקים גמורים, היראים את השם בכל לבבם, לעתים חשים חסרי אונים כשעליהם להתמודד עם התאווה. ראו מה קרה למתיא בן חרש ורב עמרם רבן של חסידים.
בשני המקרים, היה על שני הצדיקים האלה להתאמץ עד מאוד על מנת שלא למעוד.

תקפיד לעדכן את הטבלה של ה90 יום אונליין. ולשתף בפורום.

חבר, אני אוהב אותך

מוכר, מוכר, מוכר.
אוהבים.

מדהים איך שאותו סיפור ממש מאפיין כמעט את כולנו כאן. מה שמראה יותר מאלף עדים על אופי ההתמכרות לתאווה.

באופן אישי, עברתי ממש את החוויה הזו המון שנים (כמעט חצי יובל!) באורח נס ממש משהו השתנה בגישה שלי ובתוצאות. יש כאן המון סיכוי לשינוי, לך על זה ומן הסתם גם אתה תראה את זה.

בהצלחה.

טוב.או ש...
כן !!!ברוך השם טוב.היום הזה אני עדיין נקי.בחסדי השם יתברך אני עובד קשה בעבודה ומגיע גמור הביתה .כמו שנאמר"מצאת החמה(שאין לי כי אני גרוש זמני) עד צאת הנשמה(הטהורה שנתת בי .מודה אני לפניך.)אני מגיע באפיסת כוחות ופשוט נשפך למיטה.אני יודע שזה רק זמני ובסוף אתמוטט או אצטרך להתמודד עם היצר אבל עכשיו אני חלש מדי בשביל התמודדות זו.אחרי כל הפעמים שהפיל אותי.במיוחד השנה.אז אין לי כח לקרוא חומר מבטל תאווה-אבל מצד שני גם לא להכנס לאתרים של תאווה גרועה.
אז מודה אני לפניך הקדוש ברוך הוא שנתת לי את היום הזה להיות בו נקי .ת ו ד ה.
תן לי את הכח הזה גם למחר .
וליצר הרע-אני יודע שכמה ימים כבר לא נפגשנו אבל מחר יש לי לחץ בעבודה.אז...בפעם אחרת.טוב???בבקשה?תודה

חשוב להבין: העיסוקים שמסביב לשעון אינם "מבטלים" את התאווה, אלא "דוחים" אותה.
ולכן, גם אנחנו עסוקים ביום-יום, חשוב מאוד לעסוק בפעולות של הריפוי, כדי להגיע למצב של החלמה.
כי אחרת, ברגע של שיעמום יקפוץ לנו שוב התאווה מול העיניים, ולא נדע איך להתמודד איתו, כי עד היום באמת לא התמודדנו איתו.

אוהב אותך, ומזדהה איתך.

כ"כ מזדהה איתך

כל פעם שיש לך הזדמנות תכנס לפורום ותתמכר אליו. תשתף אפילו על בסיס שעתי.
מאחל המון הצלחה באתגר 90 הימים

שיהיה לך עוד יום נקי