שלום חברים, לאחר שיתוף מעניין מאוד בקבוצה, אני פעם ראשונה בפורום.
כן, גם הבוקר עיניי שוטטו תוך הובלת הילדים לגן ובחנו כל אשה שעברה מולי, מתי יגיע היום שאראה באשה אדם בלבד

בימים שאני פחות מצפה לזה ויותר מקבל בפשטות שאני מכור וחסר אונים מול התאווה אני יותר מתקרב למקום שפוי של לראות אישה כבנאדם כמוני כמוך.

תצטרף לאתגר 90 הימים ובעז"ה כשהם יתמשכו ל-180 ו-360 ימים אתה תראה איך השפיות חוזרת אליך

לצערי אני מפריד בין שמור עינך מכל רעות האינטרנט, לבין שמור עינך ברחוב, וההתמודדות קשה הרבה יותר, כי אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה לא הכי נורא, משא"כ האינטרנט אתה מרגיש כמה זה נורא, אם בשעת מעשה ואם חצי שניה לאחמ"כ.

ניקניים!
פגעת בול בהרגשה שלי.
אולי אכתוב על זה היום ביומן מסע שלי.
אחד החלומות הגדולים שלי היא לראות שוב בנשים רק בני אדם כמו שפעם ידעתי.
לחזור לתום ולתמימות שהייתה בי.
לשמחתי בזמן האחרון זה הולך ומתרחש לנגד עיניי.

יש תקווה.
יש אבא.

עוד יום נקי בע"ה.

לחזור לתמימות שפעם הייתה זה נראה לי חלום לא מציאותי.
בהתמכרות נשבר משהו בפנים שלא ניתן לאיחוי. אבל בעבודה מתמשכת ניתן לשמור על שפיות לאורך זמן

שלום אנשים. בהחלמה למדתי, שדווקא כשאני מקבל את זה שיש בי חלק שלא רואה בהן רק בני אדם אני כן יכול לראות בהן יותר בני אדם. זה לא אומר שאפעל מהמקום הזה, זה כן אומר שאפסיק להלחם במשהו מאוד מרכזי בי. וכשאני מפסיק להלחם החלקים הרגועים שיש אצלי יכולים לבוא יותר לידי ביטוי.

בהחלמה.

הלוואי ותרחיב על נושא זה.
איך לראות בהן פחות בני אדם מאפשר לראות בהן יותר בני אדם?

רק להיום.

תודה לכל המגיבים, הייתי עסוק בימים האחרונים ולא נכנסתי לפורום. תודה על כל התגובות, אני מוצא בהן נחמה.

אני נשוי כבר 12 שנה, נפלתי מאיגרא רמה לבירא עמיקתא בתחום הכלכלי והמקצועי והתחלתי לראות את הסובבים אותי בעיניים נקיות יותר, ראיתי שאוהביי שונאיי ושונאיי, טוב זה ברור, גיליתי שאני לבד בעולם ומי שליוו אותי מאז ועד היום היו אשתי היקרה, אלוהים וחברים חדשים שרכשתי בדרך, מוזר היה בעיניי שאנשים זרים יהיו לי לחברים ועוד יותר מוזר ומפחיד שמשפחתי הקרובה תראה בי "מוזר הייתי לאחיי, נוכרי לבני אימי"..
הרבה סבל חוויתי ועדיין חווה אך הקב"ה ברגעים מסויימים בדרך נגלה לי ונתן לי להרגיש את השגחתו.
זה היום הדבר העיקרי שמחזיק אותי בדרכי ואני מייחל לנקות מעצמי עוד טומאה על מנת להתקרב ולהרגיש עוד מאורו.
אשתי סבלה וסובלת מהמצב הקשה שאנו חיים בו ובתווך 4 ילדים קטנים שצריכים נורמליות.
כל יום הקשיים הפיזיים והעומס רבים וקשים (אני איש עבודה ומעשה ויודע להמשיך לרוץ למרות הכאבים הפיזיים והנפשיים) ולעיתים ממש קשים מנשוא!!!
ביני ובין אשתי אין מחיצות והכל פתוח, אבל יש כעס שלה על כל השנים הקשות וההחלטות שקיבלתי בדרך שגרמו בנוסף לכל הקשיים והחזיתות שאנו נלחמים בהם גם על אובדן הבית ולמעבר לבית שכור.
המצב הגיע לחוסר אינטימיות וריחוק מסוים אך עם זאת שיתוף פעולה לשמור על התא המשפחתי ולא להוסיף נזק על מצב קשה ממילא.
כל השנים האחרונות איני מרבה בתפילה בדרך הרגילה אך אני מדבר עם בורא עולם יום יום ומבקש ממנו כמו גם מבקש לתקן את הדרוש תיקון באישיותי.
כבר בינואר השנה הציע לי חבר לנסות את עניין 12 הצעדים, למרות שאיני משתמש כבד והדבר היה נראה לי הגיוני במצב הנפשי הקשה שהייתי בו וקצת מזור מיני לכאב שלי היה נראה הכרחי, מה גם שחשתי שאיני פוגע באף אחד ועושה זאת באינטימיות והדבר אינו גוזל הרבה זמן ממהלך היום שלי.(אשליות)

בסוף פסח השנה, הרגשתי פתאום שקיבלתי משהו מהקב"ה, סוג של כוח מסוים להתקדם בעניין, בתחילה לא הבנתי מה קרה אך לאחר נסיון מסויים בחוויות כאלה החלטתי לא לשאול שאלות ולנסות להפסיק.
זה עבר לחודש וחצי ואח"כ נשברתי, ואז משהו הבשיל והתחלתי ללכת לקבוצה.

מהמפגש הראשון ועד היום כ-4 חודשים אני נקי, אבל לא נקי ממחשבות, איני משוטט באינטרנט באתרי פורנו אבל ברחוב איני מצליח לגרום לעיניי להפסיק לבלוש לצדדים, קשה לי כמעט ולא לקיים יחסים עם אשתי, אמנם יש אינטימיות אך חסר לי המגע, איני מרגיש שובע וחוסר תתחושת השובע היא זוא שקשה לי.

איני בטוח כלל שכמות היחסים תשפיע או שהיא חשובה, נראה לי יותר שחוסר השובע היא בעייה בפני עצמה

כנראה שזה יקח זמן..
תקן אותי אלוהים

כואב לקרוא.

מאחל לך להמשיך בשפיות, לשפר את הזוגיות ולהמריא כלכלית

תמשיך לעדכו אותנו ושיהיה לך עוד יום נקי

יצר הרע, מאבק, להילחם.. מילים קשות, שואבות אנרגיה, גורמות ליאוש - לכאורה לא בשבילי
ה' ברא אותי מרחם אמי, תינוק קטן וחמוד שלא חטא, וואו! היום כשאני אבא לחשוב על המסע שילדי עשוי לעבור בימי חייו בחיפוש..
מה באמת לחפש? מה נכון? מי צודק?

אני חדש בתוכנית ולמעשה עדיין לא ברור לי אם אני מקיים צעד זה או אחר
אני פה. חושב יחד אתכם, משתף אתכם, פגשתי היום חבר לתוכנית צעיר ממני ונזכרתי בהתחלה
ביום שבאמת הכרתי בכך שאלוהים קיים, ביום שהרגשתי אותו לראשונה, וואלה לא הבנתי מה נפל עליי, אולי איזה נייס גאי, לא הבנתי את גודל החוויה הרוחנית, ועדיין היום לאחר 13 שנה (בחנוכה בע"ה) איני מבין מה הזכות שלי לחוות זאת ומדוע לאחר שחויתי זאת לא נהפכתי לצדיק גמור.

12 צעדים זה קצר מדי לתאר את העשור שהחבר אסירות תודה מתאר, קצת פשטני, אולי מליוני צעדים, מאות מליוני מחשבות, נפילות או סמי נפילות, הצלחות, יום יום במשך רוב היום ניצבת מולי הבחירה
לקום, לזכור את מי שברא אותי - או לא.
להעריך, למתוח את גופי ולהעניק לו את הזקוק לו כל כך - או לא.
לתת שמחה לסובבים אותי - או לא.
לחשוב, מה הכי טוב שאוכל לעשות באותו יום - או לא
לאכול רק את הדרוש לי למחייתי - או לא.
לחיות, איך ה' ממליץ לי לחיות?

רגשות אשמה - זה לא הסיפור. את ה' לא מעניין באמת כמה פעמים אוננתי, במי צפיתי ומה עשיתי
עדיין הוא ישמור עליי ויתן לי לעשות זאת שוב ושוב ושוב..
כמו אבא טוב, הוא לימד אותי ונתן לי את החוויה מה טוב ונכון.
מעבר לספרות הקדושה הכתובה שלנו שמסבירה למה כדאי לנהוג כך,הוא פשוט נתן לי לחוות.

"היצר הרע" - זה טוב שיש לו שם, כך אני יכול לזרוק עליו חיצים.. להאשים אותו.. שטויות. הוא זה אני, הוא חלק ממני
הוא מאונן יחד איתי ושנינו כמו חברים טובים מחובקים מול המסך מפנקים את עצמנו בחום ואהבה מכל טוב.
כמו עוגת שוקולד טובה, מלאת קצפת ופינוקים, אחח! תחושת יום הולדת..

יצר הרע היקר!
חברי משכבר הימים, אני אוהב אותך ומוקיר את הזמנים שלנו ביחד, אתה זוכר איך כשהיינו קטנים נהגנו לשים מסמרים תחת גלגלי מכוניות חונות, ואיך היינו צוחקים על ע' מהכיתה במשך שנים ירדנו על הדפוק הזה שהיה קצת חלש מאיתנו, שקיות של מים, ביצים, עגבניות שזרקנו על כל מיני, חתולים שקיבלו אבן בבטן, גלילי סרטי התשליל של הפורנו שראינו בשבתות מאחורי הקולנוע הישן, המנגו שהיינו גונבים לשכן וכו'..
אפשר להמשיך עוד הרבה, באמת הרבה רוע פיזרנו לכל עבר, אתה הצעתי ואני הובלתי
הייתי קול, הייתי חזק, הייתי אכזר
מאוד אכזר, חלשים היו ארוחת הבוקר שלי, אח"כ גילית לי את האוננות - חוויה בפני עצמה
ואח"כ טיפסנו יחד לגבהים עצומים עת גילינו ביחד אתרי פורנו חדשים, ואת השפע של תועבה מכל מין וסוג כלשהו.
אני הייתי סופרמן ואתה רמבו וביחד מי עמדה מולנו, כולן התחננו שנהיה איתן שנפנה מבטנו אליהן.

טוב, נגמר הסרט!
עכשיו החיים האמיתיים.
כאן כששמים למישהו מסמר מתחת לגלגל (או מתחת לארבעתם) יש לו פנצ'ר, יש לו סבל, יש לו סיכוי לקבל התקף לב בגללי.
כאן בעולם האמיתי כשאני מקטין מישהו, מלבין מישהו, גונב ממישהו, פוצע מישהו (נפשית או פיזית) - הוא ס ו ב ל!
הוא עשוי למות בגלל זה, הוא יכול להישבר ולהמשיך לעולם הבא - ב ג ל ל י !
כאן, באתרי הפורנו אני עוד צרכן, אחד ממליארדים של פנטזיונרים שלא קולט שבאותה שניה אינטימית עם הכוכבת שלו, עוד כמה מליונים מפנטזים באותו רגע והיא של כולם, אני קטן, חלש, חולה, וכואב.

כאן, זה לא סרט!

יצר רע יקר שלי, בוא ננסה עכשיו אחרת.
אתה עדיין חלק ממני וכנראה שנמשיך להיפגש יום יום, כנראה שעדיין תשפיע עליי במקומות מסויימים.
אני חייב לומר לך בצורה הכנה ביותר, אם איני מאמץ את המלצותיך זה לא בגלל שאיני מקבל אותך יותר.
ברור לי שנמשיך לחיות יחדיו.
פשוט קשה לי עם מה שזה עושה לי, הבעייה איתך זה שאתה אף פעם לא נשאר לנקות אחרי המסיבה!

תמיד אני צריך לנקות אחריך ולהסביר לעצמי למה לכל הרוחות אני שוב נסחף אחריך.

אלוהים יקר שלי!
מאז שאנחנו מכירים אתה חומל עליי ומעניק לי טוב אינסופי, מחזיק אותי ברכות הכי רכה שאני יכול לדמיין
שופך עליי חסד רב ונותן לי הצלחות רבות.
בבקשה אל יקר, חסן אותי מהיצר, קרע אותו ממני, והשתק אותו
פשוט השתק אותו!
חבר אותי לעשות רצונך, לתקן ולהמשיך לצעוד לאורך!
גם אם יכאב, חבר אותי לרצונך, נתק אותי ממנו.
ברוך ה' נקי כבר יותר מ-5 חודשים - תודה רבה על כך
עזור לי להשתפר, עזור לי להתנקות
תודה
יהיו לרצון אמרי פי ה' צורי וגואלי.