אני רוצה לומר שלפני שלוש שנים הייתי חבר באתר והתנתקתי לתקופה ארוכה שבה נפלתי לתאווה חזק והתעוררתי על עצמי בחצי שנה האחרונה . היה לי מלחמות קשים אני עוד יציין שאני מתמודד בתור בעל נטיות והמבין יבין , מאז ראש השנה הצלחתי לשמור על עצמי באופן מופלא והיום דווקא אחרי 60 יום בערך נפלתי בכזאת קלות שזה ממש מאכזב אותי כמעט הגעתי ל90 יום ... לא יודע מה לעשות כבר
אשמח לעזרה ועדיפות לעזרה ממישהו שסובל מנטיות כמוני
תודה רבה והחלמה מהירה

שלום.
גם אני באתר כבר הרבה מאוד זמן, ועכשיו קשה לי כך שאנחנו באותה הסירה.
על כל פנים, אשמח להיות איתך בקשר ולתמוך ולהיתמך ככל יכולתי.
הדבר הראשון שהייתי מציע לעשות זה לשתף. כאן. קצת יותר.
מה קשה, איך זה מרגיש שכנופלים.
השיתוף לאחרים עוזר לי לזכור את זה בעצמי, וזה מה שהרי אני תמיד זועק אחרי נפילה, נכון?
למה אני לא זוכר 'לפני' את מה שאני מרגיש 'אחרי'...

איתך
נתן במתנה

תודה נתן על התגובה קודם כל .
אם חזרתי לאתר זה אומר כמו כולם פה שאני מוכן לעשות הכל ולשתף הכל ראיתי שיש לך סיפור אישי ואקרא אותו בהזדמנות הקרובה . האם מומלץ לכתוב גם סיפור אישי ? ככה יכירו אותי יותר טוב ? אעשה הכל כדי להיפטר מהעול הזה

שלום soldier22.

אני מה זה מבין אותך, אבל אתה צריך לזכור תמיד שהשישים יום שזה המון! לא נמחקו, אתה לא צריך להתחיל לספור מחדש חוץ מכאן באתר. אתה יכול להמשיך לספור רגיל אפילו שהשכל קצת מתעצבן על זה, אבל בכל דבר הקב"ה לא מצפה שלא ניפול אף פעם, הנפילה היא חמורה, אבל היא נורמאלית. אם זה טיפה מייאש אותך, זה היצר הרע ומבחינתך תמחק את זה, זה לא קרה מעולם.

אשמח לשוחח על הנטיות. איכשהו אני קשור לזה.

שישים יום של נקיות זו מתנה בפני עצמה וצריך לשמוח על זה

כל הכבוד שאתה לא הופך את הנפילה להתרסקות וישר מבצע פעולות החלמה. זו הדרך.

שיהיה לך עוד יום נקי

שלום.
אכן עדיף שיהיה סיפור אישי, ככה זה עוזר לאנשים להכיר אותי, ובעיקר עוזר לי לוודא שאין שום סוד שאתה לא יודע עלי, כך שכשאתה אומר שיש 'לי' תקווה, יש סיכוי שאני 'אאמין לך', כי אחרת אני כל הזמן אומר לעצמי...טוב, הוא לא היה איפה שאני הייתי והוא לא מתמודד עם מה שאני עשיתי, כך שהוא יכול להאמין במה שהוא רוצה.

מקווה שתישאר כאן
נתן במתנה

שלום, טוב שאתה כאן.

התחברתי לנושא: אוףףףף. זה בדיוק התגובה שלי של פספוס. שאני מרגיש שכבר יש לי משהו ביד,זה אצלי, זה שלי.
כבר לא צריך להשקיע בשביל זה. ממש קניתי את זה.

ואז.......הופ וזה נעלם. אוףףף. איך לא שמתי לב, ממש חמק בין האצבעות.

זה חלק ממה שמשותף לכולנו כאן. ניסינו בכל כך הרבה דרכים, מפה ומשם, אולי עוד פעם רק באמת, אולי עוד פעם אבל באמת חזק. אבל בסוף זה תמיד נשאר איתנו, גם אם השריר שהפעלנו הפעם קצת עזר.

מאחל לך להישאר פה, ולהבין שעוד משהו נשאר ויישאר - התאווה.
שאנחנו מתחילים להבין את זה, יש פעולות וצעדים להתמקד בפתרון בשביל זה.

אוהבים.

וואי, ברא-לב-טהור, הזדהתי עם המילים שלך.
אוףף.
נכון, זה בדיוק ההרגשה.
תודה על התיאור

נתן במתנה