שלום.
אני לא מאמין. איך הגעתי למצב כזה?
אני נחשב הכי דוס בשכונה, למדתי בישיבות הכי טובות, יש לי מלא חניכים שמעריצים אותי, אני כבר באוניברסיטה, אחרי שירות הכי משמעותי שיש, במקום שכל אחד רוצה להיות, יש לי חברה, אנחנו די רציניים, ב"ה הולך טוב ואנחנו שמחים בכך,
אבל-
אני נופל.
ונופל.
ויורד יותר מטה.
כבר הגעתי למקום הכי שפל שיש.
קמתי מאות פעמים.
ושוב נפלתי.

זה, אני מרגיש אבוד. אפילו חשבתי להתאבד. איך מהמקום הכי מושלם בעולם אני נמצא במקום הכי רדוד בעולם? די, נמאס! איך יוצאים מזה? אין לי עם מי לדבר. בטח לא ההורים וגם חברים לא מצאתי. אני אדם פשוט שלא מצליח להתמודד. בכל שאר הדברים במציאות אני מצליח ב"ה, אבל בנקודה הכי חשובה- לא. מרגיש אפס מאופס.
הבעיה שכל פעם שאני נופל, אני ממשיך הלאה, כביכול משדר שלא קרה כלום. גם הסביבה אף פעם לא חושדת. וזה נהיה ריטואל קבוע. נופל וכאילו קם. נופל וכאילו קם. אני עובד על כולם (כולל עצמי) ואין לי איך לצאת מזה.

בבקשה עזרו לי!!!
השחתתי את הנפש כ"כ עד שאפילו לבכות אין לי כוח. כל פעם אני רוצה לבכות את מותי הרוחני, אבל נהייתי כ"כ סתום ואטום, עד שאני מפחד שאין תקנה.

אני יודע מה הדברים שתגידו, אני אומר אותם לעצמי אבל בתכל'ס, זה לא עוזר.
תאמרו- אל תדאג, אנחנו כאן איתך. אתה לא לבד. אתה תצליח. אין ייאוש. הקב"ה תמיד מחכה לנו שנחזור בתשובה. זה אפשרי וכו'..

לא יודע, מזה כבר 4 שנים, אני שם. עולה ויורד. עשרות פעמים בשנה נופל. עכשיו בתקופה האחרונה הגעתי לשפל חדש. אתם תקוותי האחרונה!

יצאתי עם מלא בנות ותמיד אני מתלבט מה אני עושה. הרי אני שקרן ורמאי ולמה שמישהי תרצה להתחתן איתי??
ב"ה עכשיו יש לי קשר טוב. אבל אני הורס אותו!!!! איך אני מתקן את השברים??? אני גם מתלבט האם לספר לה או לא. מצד אחד, אני רוצה שבאמת תכיר אותי ולא תחשוב שהיא מתחתנת עם צדיק יסוד עולם. מצד שני שמעתי בנות שאומרות שהן מעדיפות לא להכיר את הצדדים האלו של בעליהם (כל עוד הם חזרו בתשובה והשתחררו מן החטא). אני לא בתשובה. רק נופל. ואיך אומר לה?

קיצר, חפרתי.
תודה למי שקרא.

אחי אני מאוד מבין אותך ומאוד מזדהה, מה אתה מוכן לעשות בשביל להתחיל לחיות?
אני אצטט קטע מתוך הספר הגדול של "אלכוהוליסטים אנונימיים":
' יש פתרון, כמעט אף אחד מאיתנו לא אהב לחטט בתוך נפשו, להשפיל את גאוותו, להודות בחסרונותיו, והיינו חייבים לעשות זאת במידה ורצינו להשלים בצורה מוצלחת את תהליך ההבראה. אנו ראינו שזה עובד עם אחרים והגענו לאמונה שהחיים שחיינו היו חסרי תועלת ותקווה, ולכן כשפנו אלינו אותם אנשים שבעייתם נפתרה, לא נותר לנו אלא לתפוס את המערכת הפשוטה של כלים רוחניים שהניחו לרגלינו. גילינו את הרקיע וטסנו לתוך המימד הרביעי של ההוויה ועל כך מעולם לא חלמנו.'
תוכנית 12 הצעדים הצילה לי את החיים ובנס אדיר ומתמשך אני נקי רק להיום במשך כ653 ימים.
אשמח לדבר איתך בפרטי.

לילה טוב אפס מאופס...
טוב, למרות שאתה אומר שאתה יודע מה נאמר לך - שאנחנו אוהבים אותך ואנחנו איתך וכו' אני יאמר לך את זה.
אנחנו איתך ואוהבים אותך ומעריכים את הצעד הזה שעשית, לא רק אני אלא כל החמש מאות חברים של התוכנית המדהימה הזו, שחלקם היו בדיוק בסיטואציה כמו שלך וחלקם היו בסיטואציות דומות או שונות, אבל כולנו יודעים על מה אתה מדבר...
אני יתייחס לכאב שלך, מה מציק לך בזה שאתה נופל עוד פעם ועוד פעם? תגיד לי אם אתה מזדהה: החטא. שאתה לא מצליח להתגבר. שאין לך כח רצון. שאתה בוגד בחברתך ובמשפחה שלך. שיש לך כאילו פיצול אישיות. שאתה לא מבין למה לכל הרוחות והשדים נפלתי עוד פעם???? הרי נשבעתי והבטחתי שלא יקרה שוב... וזה שוב קרה, האם אתה אומר לעצמך כל פעם אחרי נפילה, זהו, לא יקרה יותר, הרי אני כ"כ סובל עכשיו אז אני לא יעשה את זה עוד פעם, ואז שוב אתה נופל ואתה רוצה להרוג את עצמך, אתה מסתכל במראה ואומר לעצמך - יא דפוק יא מטומטם מה הסיפור חיים שך'?!
אני חייתי כך במשך שנים, לא הבנתי ולא הסכמתי לקבל את המצב הנוראי הזה, ניסתי כל מיני נסיונות, רוחניים ופיזיים, אך לא צלח.
נפלתי ונפלתי ונפלתי, והתדרדרתי למקומות שאני לא מאמין שהגעתי אליהם.
כאשר הגעתי לתוכנית הזאת שאי אפשר להרחיב עליה כאן יותר מדי, קיבלתי מתנה ראשונה ונפלאה אמרו לי שזו:
"מחלה" נקודה!!!
כששמעתי את המילה הזו - אורו עיני, סוף סוף אני מבין מה קורה לי, למה אני לא מצליח, למה אני ממשיך ליפול למרות שיש לי את ה-כ-ל, אשה טובה ויפה, כסף, ילד מתוק, בריאות, מעמד חברתי וכו' וכו'. פתאום אני לא מלקה את עצמי, אני לא כועס על עצמי, אני מבין שזה פשוט לא אני, זו מחלה - זה דיבוק שנכנס לי לתוך הגוף והוא משתלט עלי כל פעם מחדש, ואין לי שום סיכוי להתגבר עליו. אין!!!!!!!!!
אתה מבין מה שאני אומר - אני מול התאוה - בכל גווניה - מפסיד!!! עוד לפני שהתחלתי את המלחמה איתה אני מפסיד.
וכשאני יודע שיש לי מחלה שמעמיקה עוד ועוד, והורסת לי את החיים עוד ועוד - אני חייב לטפל בה, אני חייב ללכת לבית חולים כמה שיותר מהר כדי שלא אמות מהמחלה בסוף.
לבית חולים הזה קוראים תוכנית 12 צעדים.
אינני יודע מה את יודע או איפה אתה אוחז בתוכנית הזאת, מומלץ לך מאוד מאוד לשמוע עליה, זה יציל לך את החיים.
זה יראה לך רבדים עמוקים בחיים שלך שלא שיערת ולא האמנת.
זה יביא לך אושר ושמחה, (בד"כ). זה יתן לך חיבור מדהים לאלוקים.
והכי - זה יעזור לך להפסיק "לסבול"!!!!
מקווה שיהיה לך לעזר
בהצלחה רבה
ובאהבה רבה

הרבה מאוד מהחברים באתר הם אנשים מרשימים ומוערכים כלפי חוץ והפער בין איך שהסביבה רואה אותי לבין מה שאני יודע על עצמי עלה פה כבר כמה פעמים בפוסטים.

אתה כמובן לא אפס, זה רק מה שהמחלה משדרת לך כדי לכבול אותך אליה.

תתחיל את אתגר 90 הימים ותשתף אותנו כל הזמן. לאט לאט תראה איך האני המרשים שלך מתגלה ודוחק הצידה את האפס המאופס של המחלה

שיהיה לך עוד יום נקי

שלום אח יקר אהוב וחביב

למרות שאתה מתאר תחושות שאתה חריג רשע ולא אמיתי, דע לך שהאמת היא הפוכה לגמרי!

ואסביר למה:

חריג - אם תעבור על פוסטים שבהם הוותיקים פה שיתפו באומץ ראוי להערכה את חייהם איתנו,
תגלה שאנשים שנראים רגילים עשו מעשים שנחשבים מאד חריגים בחברה, ולמרות זאת הם הצליחו להתרומם מהמקום הזה למקום נקי וקדוש, כך שלפחות ביחס לחברי הפורום המיוחד הזה אתה ממש אבל מ-מ-ש לא חריג.
וביחס לשאר העולם אם תקרא פעם על מחקרים שעשו בנושא הרגלי הצפייה של גבר ממוצע מהעולם המערבי, תגלה שמדובר בנורמה עולמית למרבה הצער.

אם כבר אתה באמת חריג באומץ הלב שהצלחת לאזור ולכתוב פה!
אני עשיתי את זה אתמול וזה לא פשוט כלל - יתכן שהסיפור שלי קצת יתן לך מבט יותר בריא על מצבך -
ראה - פנימה

רשע - קודם כל כפי שכבר כתב "התקווה" בתגובתו, הגוף שלך נמצא במצב של חולי מסויים, כך שברור שמעשיך לא נובעים מרשעות פנימית, ולעצם המעשים בעיקרון כמובן שרק ריבונו של עולם יכול באמת לדעת, כי רק הוא מכיר את נסיבות חיינו והמניעים שלנו עד הסוף, אבל עצם הזעקה שמורגשת ממה שכתבת מוכיחה שאתה בעצם עמוק בפנים - צדיק שנמצא במקום שלא מתאים לו ולכן חש ברצון עז לצאת משם,
אם כך, אז גם אם מעשיך כרגע אינם בגדר "מצוות או מעשים טובים" הם לא הופכים אותך לרשע.

לא אמיתי - כפי שכתבי אם אתה בעצם בפנים צדיק, ממילא אתה ג"כ אמיתי, נכון שאתה אולי מבצע מעשים מסויימים שגורמים לך כרגע לייסורי מצפון, אבל מכיוון שהם לא שינו את מהותך הפנימית והאמיתית כפי שמוכח מבקשתך לצאת מהם ממילא אתה אמיתי לגמרי.

לגבי לספר לבחורה לפני החתונה והתחושה שאתה רוצה שהיא תכיר אותך באמת,
כפי שכתבתי הם לא משקפים את האני האמיתי שלך כך שאתה לא משקר או מסתיר ממנה סוד אפל
(אא"כ מעשיך כללו עוד אנשים אתך במעשה, שאז עליך להתייעץ עם אנשי מקצוע/רבנים מתי ואיך לספר)

כמובן שחובה עליך לטפל ברצונות ובמעשים שהתרגלת לעשות, וחתונה יכולה להיות טריגר מצוין להתחיל בתהליך הארוך הזה, רק תזכור שהחתונה לא תרפא את התמכרותך אלא רק תסייע לתהליך של הטיפול במניעים ובמחשבות שהביאו אותך מלכתחילה לחפש הקלה בהתמכרות.

מניסיוני מה שבאמת ייתן לך אנרגיה ותחושה שאתה מסוגל לאט לאט להתרומם מהמקום שבו אתה שרוי זה שינוי המחשבות וממילא שינוי ההסתכלות שלך על עצמך, שכפי שפירטתי קצת אתה בעצם הרבה יותר ממה שאתה חש.

מאחל לך בצלחה בדרכך העולה מעלה מעלה.

שלום חבר יקר וברוך הבא,

אתה כותב: "אני יודע מה הדברים שתגידו. תאמרו - אל תדאג, אנחנו כאן איתך. אתה לא לבד. אתה תצליח. אין ייאוש. הקב"ה תמיד מחכה לנו שנחזור בתשובה. זה אפשרי וכו'...". אז זהו שאני לא עומד לכתוב לך שום דבר מהדברים האלו שכתבת כאן, ולמעשה הדברים שאני עומד לכתוב לך הם כמעט ההיפך המוחלט של מה שכתבת.

אתה בעצם כותב שתי נקודות: אחת היא על כך שאתה בעצם לא לבד ואנחנו איתך, והשניה על כך שזה אפשרי, אבל אני חולק על שתי ההנחות שלך. א. אתה באמת בודד כעת. ב. זה באמת לא אפשרי.

תגיד כעת: מה באת לייאש אותי? אז זהו, שלא. הדברים שכתבתי הם רק השורה הראשונה, כיון שהם מתייחסים למצב העכשוי, אבל אם תהיה מוכן לעשות גם מעשים ופעולות אחרות, תוכל להפסיק את הבדידות וגם להפסיק את הנפילות.

גם אני הייתי בודד, ולא ארבע שנים כפי שאתה כותב אלא עשרים שנים. מגיל 10 בו גיליתי את האוננות - הייתי בודד. לא יכולתי לדבר על זה עם אף אחד וסבלתי בשקט - ולבד, תמיד לבד. גם כשהגעתי לכאן לפורום וקראתי לעצמי "זלמן" והתכתבתי עם כמה ניקים אנונימיים נוספים זה לא הפסיק את הבדידות שלי. אבל כשהייתי מוכן לדבר בטלפון עם אדם אחר ואחר כך להשתתף בקבוצה טלפונית ואחר כך להשתתף בקבוצה חיה - שם נגמרה הבדידות שלי. היום יש לי עשרות ומאות חברים שאיתם אני יכול לדבר על הבעיה שלי ולשתף אותם במה שעובר עליי, אז היום אני כבר לא בודד.

וכך גם במשך עשרים שנה ניסיתי להתמודד עם הבעיה שלי, אבל זה תמיד נידון לכישלון ותמיד נפלתי. זה היה כמו לטפס על קיר חלק - לא משנה כמה ניסיתי, זה אף פעם לא הצליח. גם אני ניסיתי לשכנע את עצמי ש"הפעם זה יצליח", וכמובן שכל פעם היתה "הפעם האחרונה", אבל זה היה עבודה בעיניים - של עצמי.

ואז הגעתי לכאן ואמרו לי שיש לי טעות. לבד זה בלתי אפשרי לנצח. אין מצב. נכון, אלוקים לא נותן לאנשים נסיון שהם לא יכולים לעמוד בהם, אבל זה לא אומר שיש לנו כח לעשות את זה לבד. יכול מאוד להיות שבניסיון הזה אנחנו צריכים לעמוד כשאנחנו ביחד. בדיוק כפי שאדם בודד לא יכול להתפלל במנין גם אם הוא מאוד רוצה, ואין לו ברירה אלא לצאת למקום שיש בו לפחות עוד תשעה יהודים. אחרת, לא משנה כמה הוא רוצה לקיים את המצוה - זה פשוט בלתי אפשרי.

אז הגעתי לקבוצות ומצאתי עזרה. בהתחלה עזרה של אחרים ואחר כך גיליתי שזה לא מספיק ואני צריך את העזרה של אלוקים. זה אולי יישמע לך כעת "סיסמאות", אבל אני מציע לך להישאר כאן, לקרוא, לכתוב ולשאול, ותגלה שגם אתה יכול. לא לבד - ביחד.

כואב לקרוא. כתבו לך כל מיני דברים. אני מתחבר אליהם. אוסיף רק שכשלפני האפס יש סיפרה בעלת ערך, אתה גם יכול להיות מיליונר... ישנו אחד ולו מלוא הכוח. תמצא אותו ותהיה עשיר גדול. זה בערך מה שאמרו לי לפני עשר שנים שלושה חודשים ושמונה עשר ימים. כיום? אני מיליארדר!

אתה מוזמן לקרוא את הסיפור שלי בחתימתי.

בהחלמה.

חבר יקר,
כמי שעבר את את תלאה זו אני מזדהה אתך.
הזכרת בדבריך חטא ותשובה. הרבנו וודאוים וחרטות וקבלות לעתיד אחרי כל נפילה, וגם בוודאויים ביום כיפור, קראנו ספרי מוסר וכל דברי חז"ל בנושא של תאווה ולא הצלחנו להפסיק. זה אומר שגישה אינה נכונה וחייבים לחפש שיטה אחרת לפתרון לבעיה שלנו. אנחנו לא נלחמים מלחמת גבורה מול היצר הרע, הרי אנחנו ניצבים מול כח יותר חזק מאתנו. הרי תסכים שה' לא יתן לנו יצר הרע שבלתי ניתן להתגבר עליו - זה מוסכם ע"פ כל השיטות. צריך להכיר ולהגדיר את בעיה כדי להתמודדת אתה.
הבעיה היא רוחנית, ריגשית וגופנית ומדובר במחלת התמכרות. אנחנו לא רשעים כפי שחשבנו מקודם אלא חולים. בזמן הנביאים ידעו לרפא חולים דרך ידיעת התורה. היום איננו יודעים כן ולכן צריכים לפנות לבעלי מקצוע.
לי עוזרת תוכנית 12 צעדים בהחלמה מהתמכרות ו-314 ימים נקיים מעידים כמאה עדים על טיב התוכנית. תוכנית עזרה למיליוני בני אדם להחלים מהתמכרות ואם תעשה אותה נכונה גם לך תעזור ב"ה.
אוהבים אותך, אתה לא לבד

תודה לכל מי שהגיב!!!

הבעיה שלי מתחילה בבית. כשאני לבד.

בשבוע האחרון בקושי הייתי בבית, לא חשבתי על זה בכלל, לא עניין אותי, לא קשור אלי.
אבל אז חזרתי הביתה, והיה לי מלחמה ארוכה כל היום, עד שנפלתי בסוף..

כל היום ידעתי שאני עומד לחזור הביתה לבית ריק וזה הפחיד אותי, רק חשבתי, איך אני נופל/לא נופל.

מצד אחד, כשאני לא בבית (ומצידי לא להיות חודש) אני לא מרגיש את ה'מחלה' (כפי שכינו את זה פה) ומצד שני, הרגשתי איך היום כל הזמן חשבתי על זה. מה יהיה כשאחזור הביתה (תסמיני מכורים?)

אשמח לשמוע מכם עצות...

שמעתי על כאלו שהיו "מועדים" לימים... למקומות... ולארועים. גם אצלי היו כל מני טריגרים שהפעילו אותי. המכנה המשותף לכול אלו הוא שהבעיה לא התחילה בזמן המועד (לדוגמא: לבד...), שם היא הורגשה הכי חזק. לי היה קריטי להפנים - הסחות הדעת המשכיחות את "הבעיה" לא מעלימות באמת אותה.

שנזכה לפיתרון.

ברוך השב.
גם אצלי הבעיה בעיקר בבית, גם אם לא לבד...
אבל זה כנראה בגלל שאני בבית הרבה. אם הייתי בפנימיה באופן קבוע, כנראה הייתי נופל שם לצערי. (וזה גם משהו שקרה...)

אני לא יודע לאיזו קטגוריה אתה משתייך. יש תוכנית וכלים באתר שעובדים בצורה הדרגתית (אם 1 לא עזר, תעשה את 1 ו2, אם 1,2 לא עזרו, תעשה 1,2,3 וכן הלאה) אחד מהם הוא פילטר (כלי 4), שאם אתה לא מכור, עשוי לסייע בבית. (יש כלי חינמי שנקרא K9 וחוסם לפי רמות שאתה מחליט. מה שכן, חשוב שההרשמה והסיסמה יהיו דרך חבר אחר. כי אם הסיסמא אצלך, לא עשית בזה שום דבר.)
אם הכלים הראשונים לא עזרו, מגיעים לכלי מספר 17 שהוא כבר 12 הצעדים.

כמו שכתבתי, אני לא בטוח לאיפה אתה משתייך.
אם אתה במצב של התמכרות, אולי שווה ללכת מיד לקבוצות ולא 'לבזבז זמן'. אבל בשביל להחליט את זה יש פה חברים שיוכלו יותר לסייע.
רק טוב!