שלום חבר וברוך הבא, הגעת למקום הנכון.
אני מרשה לעצמי לכתוב לך בצורה ישירה ואישית, ואם זה מידי ישיר - איתך הסליחה.
תראה, בדרך כלל מאוד קשה לחברים חדשים להגיע להחלטה האם הם מכורים או לא, וזאת למרות שזה לא כל כך משנה, כיון שמה שנוגע הוא האם אתה מצליח להפסיק לבד או לא? אם אתה מצליח לבד - מצוין! אם אתה לא מצליח לבד - אז אתה צריך עזרה, ובדרך כלל העזרה שעוזרת למכורים יכולה לעזור גם לך.
אבל כשאני קורא את הדברים שלך קופצת לי מול העיניים המילה "מכור". למה? בגלל שאתה מהבודדים שקראתי כאן שכבר בהודעה הראשונה הודית לא רק בכך שאתה חסר אונים מול התאווה אלא גם בכך שאיבדת שליטה על החיים.
אסביר את עצמי: ישנה דרך להחלמה מהתמכרויות (כל סוגי ההתמכרויות) שנקראת "12 הצעדים". הדרך הזאת מתבססת על הצעד הראשון שבו נדרש מי שרוצה להחלים להודות בשני דברים: א. שהוא חסר אונים מול התאווה. ב. שהוא איבד שליטה על החיים. רוב האנשים שמגיעים לצעדים, מוכנים להודות בחלק הראשון, אבל מסרבים להודות בחלק השני. יותר קל לנו להודות שיש לנו בעיה בלתי פתירה עם התאווה, מאשר להודות שהחיים שלנו הפכו בלתי ניתנים לניהול.
אבל אתה כותב כאן מיד, שיש לך בעיה עם התאווה ואתה לא מצליח לפתור אותה ("הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה") וגם שיש לך בעיה רצינית עם הניהול של החיים בכלל ("וכי אבדה לנו השליטה על חיינו").
אז אם אתה כבר מוכן להודות בכך, מה בכל זאת מפריע לך? אתה כותב שאתה לא מתחבר לאתר הזה. אגלה לך סוד - גם אני לא. כל הדיבורים האלו על רוחניות ואלוקים לא בדיוק הסטייל שלי. אז למה אני כאן בכל זאת? כיון שזה עובד עבורי, וזה הדבר היחיד שעובד עבורי. כאשר הגעתי לקרקעית של חיי ואמרו לי שאני צריך להכניס רוחניות לחיים כדי להחלים, רציתי לצעוק "תלכו לעזאזל", אבל שתקתי כי לא היתה לי ברירה והייתי מוכן לעשות הכל כדי להחלים. הרבה דברים השנתו מאז וגם הרבה לא. מה שלא השתנה הוא שאני מאוד רוצה להישאר בהחלמה, ושאני מוכן לעשות הכל כדי להחלים.
אז האתר הזה והדרך הזאת שאני "לא מתחבר" אליה, ממשיכים להיות הדברים הכי חשובים לי בחיים, ואלוקים שומר אותי נקי 1,434 ימים. גם אתה מוזמן.
