זה הלילה השני שאני באתר הזה ולא באתרים אחרים, אז זה כבר טוב.
אתמול בלילה נרשמתי לאתר והתיישבתי לכתוב, לראשונה זה שנים, מחשבות על מה קורה איתי.
אשתף מעט:
"האם אני מוכן להתחיל שוב מחדש?
הנזק ברור ומובן. החיים אינם כפי שהיו. אני מוקף בטוב אבל מלא בגועל. החושך ממלא מבפנים. מתפשט אל כל המחוזות. מאפיל על האור והטוב. צובע בקוצר רוח, עצבנות, שיממון. אין כבר טעם לשיחה, או דיבור, אין טעם ליום או ללילה, אין טעם לעשייה או חידלון. טעם האפר שולט.
המחשבה נעשית מוזרה, איטית ושבלונית. היא מחפשת את המיידי, את הפוסט והלייק, או דיסלייק. את הלינק הבא בו נקרא עוד חצי שורה בדרך אל הבא אחריו. אחרי המחשבה בא הדיבור. הוא נעשה מיותר. מתוך המגוון נשארו סוגים בודדים, ענייני או מנומס. הלשון מתלעלעת בפה, מאחרת להגיב אל המחשבה הריקה. למה לדבר כשאפשר לצעוק. למה לדבר כשאפשר לברוח. למה לדבר. למי. מי עוד נשאר. הן לא נשאר למי לפנות. לא נשאר מי שיפנה.
הרגש, הוא ישנו? ספק. מה שנשאר הוא עננה קודרת הצובעת את הכל באפור כהה. השמחה מבליחה לרגע קצר. קצרצר. אחריה העליצות, מפתיעה, אך נעלמת אחרי רגע.
מי זה אני? מה אני באמת? יש דבר כזה? האם נשאר עם מי לעבוד?"
וזה נמשך הלאה.. היום אני נקי. חשבתי שהתחושות ישתנו, שתקווה תצוץ מאיפשהו, אבל היא לא.
אני כבר כמה שנים מכור, קשה להגדיר. נשוי עם ילדים. מרגיש שמה שגרמתי לעצמי הוא בלתי הפיך. האם אמצא פה תשובה? האמת שאני סקפטי לגמרי..
לילה טוב אנשים. אתם נראים מתוקים ויפים. בהצלחה

אחי יש סיכוי יש אפשרות אחרת אבל צריך לעבוד אחרי זה. זה הרבה יותר קשה מלצפות בסרטון ולהנות אבל .כאן זה אמת כאן זה טוב כאן החיים שלך יכולים להיות הרבה יותר טובים כאן אתה בצד הטוב שיש לך בלב (יש צד כזה) תשאר איתנו הדבר הכי חשוב זה לשטף את האנשים אחרים בבעיה שלך זה הנשק הכי חזק .תצתרך להצלחה אנחנו אוהבים אותך

שלום איש יקר,

הכתיבה שלך נוגעת בי. הצלחת לתאר בצורה כל כך אמיתית את התחושות ההם אותן חוויתי כל כך הרבה שנים. בימים החשוכים הרבים ההם כששבעתי לענה וראש היה נדמה גם לי שאפסה כל תקווה. יותר מעשרים שנה שקעתי במצולות הייאוש והייתי בטוח שאין לי תקווה. ההגיון והמציאות גם הם תמכו בתובנות אלו אחרי הכל לא הצלחתי להפסיק את מחול התאווה הזה אפילו לשבוע אחד.

אך למרות הכל הנס הזה קרה. לא ביום אחד ולא בחודש אחד. אפילו לא בשנה אחת. עליות ונפילות ושוב עליות ונפילות והנה זה קרה וקורה כל יום רק להיום. אלוקים שומר אותי נקי ומפוכח מאי פעם 501 ימים. אחי היקר, הנס הזה יכול לקרות גם לך! תאמין בכך ותמשיך לעשות את הפעולות וגם אתה תוכל להיזכר בימים ההם שעברו עליך...

אוהבים,
אתך בדרכך.

תשאר איתנו ותחליט בעצמך אם יש פיתרון.
עצם זה שאנשים מצליחים להשאר פה נקיים במשך שנים לאחר שהיו במצבים קשים מוכיחה שכנראה יש פיתרון

תצטרף לאתגר 90 הימים ותשתף כל הזמן

שיהיה לך עוד יום נקי

שלום איש יקר

אתה כותב ממש קודר ויפה...

תודה שפרסמת.

מאחל לך לעבור משלב הסקפטיות לשלב הבדיקה בפועל שכוללת מעשים והתמודדות כנה מול עצמך,

ואז תחליט אם יש פה פתרון או לא - מקווה שתמצא.

בהצלחה רבה אוהבים אותך בכל מקרה...

שלום אריק,

נגעת לליבי.

אודה ו[לא] אבוש שאני בגלל כמה סיבות רק מעלעל על רוב הפוסטים כאו ולא קורא כל שורה לעומק,
אבל כאן משהוא אחר היה, משהוא כואב.כאב מונוטוני. ואולי זה חולני\התמכרותי אבל כאב מדבר אלי.

משהוא מכל זה עברתי וחוויתי. לעומק.

היום אני חווה לאיטי את ההפוך מכל מה שכתבת, לא רק שלווה של אנשים רגילים רק שמחה פנימית. שמחה אמיתית.

אשמח לראות אותך מצטרף אלינו בדרך לחים אחרים, מאירים יותר.

אוהב,,,,,,

תודה לכל המגיבים כאן ופרטי.
כמו שאני רואה את זה יש פה מלחמה, ממש כמו בסרטים המצוירים, בין הטובים לרעים.
אתם הטובים, ואתם נלחמים, ואתם מנצחים, ואתם תנצחו.
ובכן, הצלחתם לשכנע אותי שיש תקווה באופק. לא רואה אותה, אפילו לא מצליח לדמיין אותה, ואין לי מושג מתי ואיך היא תבוא, אבל היא קיימת.
לבינתיים אני אנסה להיות רובוט קר ולהפנות גב לתאווה בעיקשות. לשכוח מה ולמה.
מצטער לבאס אבל ביומיים נפלתי פעמיים. אולי אתחיל לספור שעות..

רק יכול לגלות לך שעוד יגידו לך כאן לספור שעות...

אבל כמו שהמורה נהיגה אמר לי פעם "הילוך ראשון זה הכי קשה" - ככה גם פה, הכי קשה לעלות על המסלול, להתחיל את הימים הראשונים ולוותר מראש על חיים עם מיניות חסרת גבולות.
אחרי זה אתה כבר במסלול, מפתח לך דרך התמודדות פחות או יותר, הדברים יותר מתבהרים בהמשך.

בהצלחה

אני לא זוכר שיכולתי כל כך לכאוב את המילים.

עלעלתי בהודעות וכמעט שפיספסתי. אבל הרגשתי כאילו האותיות צועקים לי ת'שאר רגע תקרא.

הזלתי דמעות. אמיתי. דמעות. תוך כדי הקריאה אני ממשש את הכאב. ממש חש אותו.

הלוואי שיכולתי כעת להיות ממש לידך ולחבק אותך. ולהרטיב אותך בדמעות שלי.

מבטיח לך שלא מגיע לך ככה לכאוב. מגיע לך לחיות. מגיע לך ....

סבלתי. התהלכתי מת. מנותק. מתוסכל. מתתי מכאב. ואז..... הכרתי את הפורום הזה ואת הפתרון.

והנס שלי מתמשך כבר 773 יום. וקורים לי ניסים מטורפים. ואני ''''חי'''''.

אשמח אם תרצה להיות בקשר ולספר לך עוד.

בינתיים חיבוק וירטואלי.

ותודה על זה. על השיתוף. אני זקוק לזה ממש. לזכור מאיפה באתי ולאן אני רק להיום לא חוזר.

שוב תודה

אריק אתה מצחיק אותי
אתה כמו כולנו כאן, ניכנס למשהו שעזר לכ"כ המון אחרים.
אבל משום מה לא מאמין שזה יקרה לך. אבל שום דבר לא עזר וכבר נימאס.
אז אתה נישאר ועדין לא מרגיש שהחיים שלך חסרי היתמודדות.
ולאט לאט אתה מתחיל להיראות כמונו, משתפים, מיתמודדים, נופלים, אבל בעיקר מצליחים.
כל אחד בקצב שלו, עם ההיתמודדות שלו. אבל ביחד !! כי לבד אי אפשר.
זה פשוט נישמע שאהבת ורק לא מאמין, אז תתחיל להאמין, אנחנו ניזונים מהצלחה של אחרים כאן.
יש לך ממי לילמוד ואת מי ללמד.
אתה לא מצליח לבאס עם הנפילות שלך, אתה משמח עם השיתוף, והפתיחות המדהימה שלך.
אתה עושה הכל נכון תמשיך ככה, וביחד נצליח

וואו, לא יאומן. אני מנסה להתמודד עם כמויות האמפטיה שאתם שופכים עלי. לא קל. אחד הדברים המשמעותיים ש"הוא" לקח ממני זה את הכנות. הייתה פעם כנות, אבל אחרי שנים של הסתרה ובריחה, גם כלפי פנים הדיבור נעשה ציני ועוקצני.
והנה אתם, אחד אחד, אולי בגלל האנונימיות אולי בגלל ה"הוא" המשותף שכולנו מכירים, מדברים בכל כך הרבה כנות. אתם מלאים מזה. אתם ממלאים בזה. תודה.
זה מדהים. זה נראה שזה יכול לעבוד. הכוח שלו זה בבריחה והכוח שלכם הוא בגילוי.
כמה כנות חסרה בעולם.. פעם אחת ניסיתי לדבר במקום אחר בכנות, ומיד נחשפתי. אחד האנשים שנכחו במקום פנה אלי אח"כ לבד ושאל אם נפלתי.
אמנם כבר בנפילה הראשונה שלי הרגשתי ערום. הרגשתי ש"הוא" חשף אותי לכך שאני איש די קטן.. והרגשתי שיש בזה טוב כי חייבים מתישהו לצאת מהסרט.. הבעיה שהוא לא הסתפק בכתר שלי, הוא לקח ממני הכל.
אז כמו שאמרתי, אני צריך להתרגל לכך שאני לא לבד. לא קל. כמה כוח יש בבדידות. כוח שפעם היה אוצר והיום הוא בור עמוק.
ברור לי שאני משחק בסרט שלא אני כתבתי, ברור לי שיהיה לו "הפי אנד". אתכם אולי יהיה אפשר להנות קצת מהמשחק. (ותודה לך "לוחם אמיץ" על הצחוק. כי בתכלס ההתבחבשויות האלו באמת מצחיקות. אנחנו ילדים של יצחק, ואם לא נצחק, יצחקו עלינו..)

ברוך הבא
כמה שפחות אנשים יהיו בפורום הזה יהיה יותר טוב כי אני בראש של קצת אנשים זה אומר שהמחלה מתחילה להיעלם מהעולם ברוך ה'... הלוואי

שלא תבין אותי לא נכון ברוך הבא מקווה שיתחולל נס בחייך גם אני עוד בדרך לגילוי הנס