שלום
אני חדש כאן באתר. יוצא לדרך חדשה, ומקווה להצליח!!!
אני רוצה לשתף בתובנה שלי: שמתי לב, גם מניסיון אישי וגם מקריאת המדריך, שההתמכרות הרבה פעמים נובעת מכשל נפשי. אני נכנס למצב רוח ירוד, נתקל בקשיים, ובמקום להתמודד ישר בורח אל מחוזות התאווה כדי להתנחם מהצרות.
כלומר, ההחלמה היא לא רק לא להשתמש, היא משהו הרבה יותר עמוק מזה: לבנות אישיות חדשה.
זה נשמע משהו נורא משמח וטוב, ומצד שני זה אתגר של חיים שלמים. הדבר שלמענו ירדנו לעולם-לשבר את הטבע. קשה יותר ממוות.
השאלה שלי היא איך??? עושים את זה? איך מתחילים?

שלום איש יקר וברוך הבא!

אכן שמת לב לדברים הנכונים. התכנית הזו מטפלת בסיבות ולא רק בתוצאות. דרכה אנחנו מבינים מה הסיבה שגרמה לנו לעשות את מה שעשינו ולטפל בשרשים של הבעייה. בדרך כלל מאחורי חוסר האונים מול התאווה מסתתר קרחון ענק של בעיות נוספות שהדחקנו על ידי הבריחה לתאווה. כשאנו מתחילים את התכנית הזו הבעיות מתחילות להסתדר כמו פאזל. זה בתנאי שיש לנו נכונות וכנות לעשות את הדברים הנצרכים. שום דבר לא קשה יותר מהחיים בצל התאווה והנפילות. התכנית הזו מאתגרת ומרגשת כשעושים אותה כמו שצריך והתוצאה שלה הוא התגמול הטוב ביותר שיכול להיות עבורנו.

מציע לך להתחיל להתחבר לכל מה שקורה כאן. השתתפות בפורום, יצירת קשר עם חברים, השתתפות בקבוצות טלפוניות, ההמשך יגיע בע"ה מאליו.

בהצלחה,
אתך בדרך!

כן, כמו שכתבת והחבר הקודם הגיב, זה דרך מאוד מעניינת, זה תהליך שהופל את הבן אדם לאיש טוב ומשחרר את על הפינות הנסתרות שלנו, לפעמים זה לוקח זמן להתחיל להבין מה אני צריך לעשות אבל תמשיך איתנו ותתחבר אלינו ותראה ניסים.

שלום לך
רציתי לשתתף אותך בניסיון המעט שיש לי כאן.
כשניכנסתי לכאן, למדתי בפעם הראשונה שאני מכור וזה לא דבר נורמלי.
ומצד שני למדתי שאני יכול לצאת, למרות שחשבתי שזה בלתי אפשרי.
לא ידעתי מה מניע אותי לתאוה בצורה כ"כ צמאה, כאילו מצאתי מים אחרי צום של ימים.
ולאט לאט כשקראתי כאן (בפורום, בספר, ועוד כלים של האתר),
למדתי שזה מגיע ממשהו הרבה יותר עמוק, כמו שאמרת.
אבל אני עדיין לא יודע הכל (ואלי לא אדע). אבל לאט לאט כשהתעמקתי כאן מצאתי כיוונים שחלשים אצלי שאולי קשורים.
אצלי ראיתי שעברתי התעללות פיזית ומילולית בילדות (למרות שבזמנו זה היה ניראה לי נורמלי).
ושאני לא מרשה לאלוקים להיות שותף בחיים שלי מספיק. ועוד המון דברים שאני רואה פיתאום.
וחוץ מזה השיתוף כאן כן מטפל בבעיה מהשורש. רק השיתוף לבד הוא דבר שהיה חסר לרובנו עד שהגענו.
הבדידות והסודיות היה הדלק, עם רק היינו מדברים על זה ומקבלים עזרה נכונה כשרק התחלנו...
וכמו שכתבו לך לפני, תישאר איתנו, ובעז"ה אתה תימצא את השורשים לצאת מהתאוה,
ובעיקר להיות יותר מודע למה שהיה איתך, קורה איתך, ומה שתעבור בהחלמה. וזה גם חשוב חוץ מהשורשים !!

תודה רבה מאוד לכולכם
מאוד מעודד ומשמח לקבל כאלו חיבוקים ופידבק חיובי
בחרתי בכינוי אבולה- על שם הנגיף הקטלני. אולי כדי לבטא את מה שאני מרגיש על עצמי. מאז שהתחלתי להיות מכור הפסקתי לגשת לעמוד בבית הכנסת, כי אני פשוט לא מרגיש ראוי.
ההתמכרות גם הביאה איתה ניתוק בקשר שלי עם הקב"ה, ומשם הגעתי להתקררות גדולה מאוד ביראת שמים.
תוסיפו לזה גם ירידה בקשר עם הסביבה, התנתקות חלקית מהמציאות, חוסר שליטה עצמית, חוסר עמידה בזמנים, ירידה בשמחת החיים וביכולת להרגיש סיפוק והנאה מהישגים, וזו רשימה חלקית של הנזקים (גם נזקים כספיים!)
גם אם אפסיק להשתמש- עדיין לא הגעתי למקום שאני רוצה להיות בו. ולכן הדרך הזו נשמעת כל כך מעניינת ומבטיחה.
תודה אנשים יקרים על העידוד והפידבק, נתתם לי את האמונה שזה אפשרי ואני ארגיש טוב יותר בעתיד.

אשריך חבר יקר, ברוכים הבאים. אני בטוח שהמקום הזה ייתן לך המון יכולות של כניעה מבורכת ומתפלל בשבילך שתלך בדרך עד סופה (ובעז"ה גם יהיה סוף).
לא חושב שאתה צריך להרגיש לא ראוי. מההכרה שלי עם הנושא יש עוד המון אנשים שאנחנו לא יודעים עליהם ולא היו מספיק אמיצים (בעיקר עם עצמם) להחליט על כניסה לתהליך כזה. בחרת בחירה מאוד אמיצה שמעידה על כוחות עצומים שיש בתוכך: אתה לא נבהל מהזעקות של הקולות הרעים האלו בתוכך, מאמין שאפשר לתקן, רוצה להגיע ליעדים טובים יותר ובעזרת השם לעלות עד הפסגות. אם לעמוד כשליח של ציבור או לא, יש בירור שכל אחד צריך לעשות, אבל בטח לא הייתי אומר לעצמי שהתאווה שלי הופכת אותי ללא ראוי להיות שליח של ציבור ואולי אפילו ההפך.

שאלה לי אליך: מה יקרה אם התוכנית תדרדר אותך עוד ביראת שמיים אבל תשמור עליך נקי? מה יקרה אם כל הנזקים יחריפו? האם אתה מבין את ההחלמה כערך עליון בעבורך?

סליחה שלא הגבתי עד עכשיו, עברו עלי יומיים עמוסים והגישה שלי לאינטרנט היא לא יומיומית.
חשבתי הרבה על השאלה שלך. זו שאלה מעניינת.
בוא נמשיל את ההתמכרות לסכר פרוץ, ששופך מים לתוך בריכה. הבריכה זה כל התכונות הלא טובות. אני רוצה לייבש את הבריכה.
גם כאשר הסכר סגור, ייבוש הבריכה היא מלאכה מספיק קשה. להתגבר על עצמך, לדחות סיפוקים, לרכוש ביטחון עצמי וכולי.
אבל ברור שכל המאמצים חסרי תועלת אם הסכר פתוח. ההתמכרות לא מאפשרת לך לעבוד על עצמך, והיא מוסיפה מים לבריכה, עוד תכונות לא טובות נרכשות, עוד נזקים נגרמים, עוד תסכול.
גם אם לא יהיה שיפור מיידי ביראת שמים, בנזקים וכולי, אז אני אדע שהתקדמתי, בכך שעצרתי את הנסיגה. עכשיו אני יכול להתחיל לנסות להתמודד.
זו בשבילי ההחלמה. לעצור את הנסיגה, ולתת איזשהו סיכוי להתקדמות בחיים.
אני כמובן מצפה שהתכנית והקהילה יעזרו לי גם בהתקדמות, אבל עצירת הנסיגה היא המטרה המינימלית.

נ.ב. אולי ציפית לתשובה בנוסח "גם אם זה יקרה, עדיין הפסקתי לחטוא". לצערי זה גם וגם. ברור שאני רוצה להפסיק לחטוא, אבל מה שבאמת הביא אותי לכאן זה ההשלכות של ההתמכרות על החיים שלי.
מה לעשות, כנראה שההתמכרות באמת השפיעה על יראת השמים שלי.

וואו אבולה !!

מאוד נהנתי מהתשובה שלך.

בעצם נשאלת שאלה קצת "מחטיאה",, כאילו שברור לך שייתכן ואתה הולך להפסיד בירא"ש בדרכך החדשה.
ולא היא. זה לא נכון. והתשובה לכך, ראשית כי זה בעצם החטא הגדול ביותר ולא שייך להיות קרוב לאלוקים ללא נקיות בתחום זה.
שנית כהגדרתך קודם כל לעצור את הנסיגה, את הנזקים אליהם הידרדרנו ואח"כ בעזרת הבורא להתחיל לבנות חיים חדשים ע"י תוכנית מבטיחת חיים אמיתיים המוצעת כאן.

בהצלחה רבה !!