שלום חברים.
אני חדש באתר. נשוי + 5. משתדל ליישם את רוח התוכנית וב"ה בנתיים מצליח לא רע. ההתמכרות שלי לא כל כך חמורה, אבל התמכרות היא התמכרות, ואני מודה שאבדה לי השליטה על חיי ובגלל זה אני כאן.
קיבלתי המון חיזוק מקריאה בפורום הנהדר, ואני מקווה ומתפלל שרק להיום אני על דרך המלך. בחסד ה' מרגיש שיפור משמעותי בתיקון פגמי האופי ובהמנעות מרגשות שליליים שהן אבי אבות הטומאה.
רציתי לשתף אתכם במשהו נחמד שנתקלתי בו.
הרבה שואלים: החלמה וצעדים מן התורה מניין?
אז הנה: בספר תפארת למשה (ממפרשי השולחן ערוך) על שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ סעיף ב כתוב בזו הלשון: "משום דאי לא ירפה יבא לידי איסור חמור בידים כגון דיבעל נדה".
הדברים אמנם הוצאו מהקשרם... אבל המסר ברור - אני מוכרח להרפות משליטה, מגאווה, מכעס, מטינה, מתחושות אשמה וכו' וכו'. כי אם לא ירפה...
או במילים אחרות: בתור מכור אין לי את הפריוולגיה לעשות או להרגיש הרבה דברים ש"מותר" לאנשים אחרים.
המסר הזה שקיבלתי מהאתר הנהדר ובעיקר מהפורום - שינה לי את כל ההסתכלות על ההתמודדות עם התאווה.
ישר כח לכל המחלימים הנהדרים!

ברוך הבא! מאחל לך שבעז"ה תמצא את מקומך ונקיות והחלמה טובים.
חשבתי בהתחלה שאתה בא לשאול, ולא להשיב.
בכל אופן, למי שתוהה, יש כאן כמה תשובות

נ.ב. אני רוצה להביע תודה מיוחדת ל"סוד הכניעה" ול"אסירותודה". שאבתי מכם המון המון כוחות. הדרך שעשיתם בחייכם הפרטיים נושאת פירות ופירי פירות שאתם אפילו לא מודעים להם. אני מכיר היטב באופן אישי את העניין הזה שדווקא מי שהבעיה שלו היא החמורה ביותר הוא זה שעובד הכי קשה וההשפעה שלו על אחרים היא הגדולה ביותר, גם מפני שהניסיון האישי שלו הוא המורכב ביותר והעמוק ביותר, וגם מפני העובדה הפשוטה שהוא שמסתכלים עליו ואומרים: אם הוא הצליח - ברור שגם אני אצליח. אינני יכול לשתף אתכם יותר מדי בפרטים (אולי בהמשך), אבל אני מכיר זאת באופן אישי מבעיה רפואית אחרת, שהטיפול היחידי שמצליח להתמודד איתה הוא טיפול של תהליך ארוך עם המון השקעה ועבודה עצמית, ורמת ההצלחה בטיפול היא תוצאה ישירה של כמות ההשקעה האישית של המטופל. אני מוצא הרבה קווים מקבילים בין הטיפול הזה לבין התוכנית כאן באתר. בכל אופן, בבעיה הרפואית הנ"ל אני נחשב תופעה יחודית מאד מבחינת רמת הקושי של הבעיה, ובחסד ה' הגעתי לתוצאות טובות ועזרתי להרבה אחרים מנסיוני האישי ומעצם העובדה שהסתכלו עלי ושאבו כוחות.
תמיד קישרתי בין הבעיה הרפואית הנ"ל לבין ההתמכרות שלי, אבל כעת אני מבין הרבה יותר את הקשר האדוק. מקווה שלא חפרתי יותר מדי.
בתפילה שרק להיום ההחלמה תמשיך להיות כל כך נעימה! (שלא תבינו אותי לא נכון: אני מתמודד וקשה לי, אבל ב"ה עברתי דברים בחיים שלי, וכאן בתוכנית הרי הקב"ה עושה בשבילי את העבודה, אז מה יותר משמח ונעים מזה? אני מרגיש שבכל השנים שסבלתי ניסיתי לעבוד על עצמי בכיוון שהוא פשוט מוטעה ולא מתאים לבעיה, ובאתר שמור עיניך קיבלתי את הדרך הנכונה בעז"ה).
שוב תודה מכל הלב!

''דווקא מי שהבעיה שלו היא החמורה ביותר הוא זה שעובד הכי קשה וההשפעה שלו על אחרים היא הגדולה ביותר''
מתחבר מאוד למשפט הזה'' 
אני גם בתקופה לא קלה ומתקשרים אליי כל יום 
כי הם מרגישים שבגלל הקושי שלי יש לי מה לתת.
אבל גם תוסיף שההחלמה יותר עמוקה
ויותר חזקה.

תודה אח יקר על המקור המעניין

הבוקר התחדש לי (ייתכן מאד שכבר קראתי את זה פה איפושהוא, אבל זה התחדד אצלי היום)
שהצעדים 1-3 (אני חסר אונים, אני רואה סביבי שיש כח גדול שעוזר לחסרי אונים, החלטתי למסור לו את רצונותיי וחיי)
בעצם נמצאים בסגולה הידועה מספר 'נפש החיים':

נפש החיים/שער ג/פרק יב
"ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים 
שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל. 
כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם 
וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט ית"ש. 
ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם. 
ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה. 
כן יספיק הוא יתב' בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם - (ואפי' הרצונות שהוא חש שהם הרצונות העצמיים שלו - כל התמכרויותיו - 'פנימה')
שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל.

הגהה: וזהו ענין מאמרם ז"ל במשנה ר"ה (דף כט.) עשה לך שרף וכו' וכי נחש (נחש = יצה"ר 'פנימה') ממית או נחש מחיה. 
אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים וכו'. 
ר"ל כשהסתכלו כלפי מעלה להנח' השרף והתבוננו בכחו הרע ועכ"ז בטלוהו מלבם ולא השגיחו על כחו הנורא 
ושעבדו את לבם באמת רק לאביהם שבשמים לבד היו מתרפאין".

עלי רק לזכור (כפי שהזכיר בקבוצה שהשתתפתי בה השבוע חבר יקר) שעלי ל'מסור' לה' את ייצרי,
מטבע הדברים כשאני מוסר משהוא לאחר, הדבר כבר לא בשליטתי,
הוא לחלוטין בשליטת בוראי.
אני לא 'משתמש' בו יתברך כביכול, בצורה מתוחכמת להחלים,
כי אז לא הוצאתי את ה'עצמי' שלי מהסיפור.
אני חייב לעזוב את הזירה לגמרי ולתת לו פיקוד מלא, להרכין ראשי בהכנעה ולהתפלל.
רק אז ההחלמה האמיתית מתחילה.
שאזכה לכך בעזרתו יתברך.

ליל מנוחה והחלמה לכולנו.