שלום לכולם, הייתה תקופה שביקרתי בפורום אך לצערי הפסקתי, חשבתי שאסתדר לבד... כמובן שהתבדיתי, אולי היה לי נוח להמשיך לחטוא וליפול
אתמול אחרי ויכוח עם אישתי הבנתי שדי- זהו! אי אפשר ככה
ואסביר, אני מכור מאז כיתה י' ( אחרי החתונה הייתה הפסקה של כמעט שנה וחצי לאחריה חזרתי במרץ לעניין לצערי..)
כעת אני ואישתי במצב בו הרבה פעמים אין לה חשק לקיום המצווה (גם שאנחנו ביחד זה רק בשבילי )
זו ממש לא סיבה בשבילי ליפול- אני מכור עוד הרבה לפני .
רק שפתאום שמתי לב שאני כבר מבולבל! במקום לחשוב בצורה רציונאלית מתי יהיה הכי נוח לי ולאישתי לקיים יחסים אני מונע רק ע"י דחף מיני!
אישתי ב"ה לא אובייקט מין שלי, והיחסים איתה מלאים בכבוד ובאהבה ואני איתה לחלוטין-גם בראשי ובמחשבותי.
אבל שוב בגלל כל התאווה שלי אני לא מסוגל להגיד היום כן נוח לנו או היום לא מתאים, אני פשוט רוצה, אני מאוד נמשך לאישתי כל שכל דבר מגרה אותי מחדש-וזה מצויין, רק שהתאווה שלי רגילה שאני מספק אותה כל כמה ימים לא משנה עם זה בטהרה או בחטא כך שאני מוצא את עצמי מתגרה מאישתי כל הזמן אבל אני לא יודע לשים מעצור וכל הזה מנסה לגעת ולשדל, ואני כבר לא יודע אם זה בא מאהבה או מרצון לספק את התאווה שלי.
והחלטתי שזהו! כל הבלבול הזה גורם לי לכעסים ומריבות עם אישתי
(לכל אלו שבינתיים האוננות לא מפריעה להם לקשר עם נשותיהם - לצערי אם ימשיכו גם זה בא יבוא..מניסיון )
אני לא מסוגל לקבל החלטה רציונלית לגבי התאווה וזה מוציא אותי מדעתי! אני מונע רק על ידי הרגל וזה בלתי נסבל וגורר כמובן המון רגשות אשם!! וחרטה כל פעם שאני מתפלל או לומד תורה או מסתכל על אישתי....
מקווה שהייתי מובן ומאחל לי ולכולכם בהצלחה בעזרת ה' !!!