שלום.
אכן, המצב שלנו הוא אכן קשה, 'למען ספות הרוה את הצמאה' כזה..במעגל אינסופי.
דבר ראשון, אני מציע לך לכתוב מעט יותר, לא רק כדי שאנשים יוכלו לעזור, אלא גם כי הסוד האפל הזה, מפתח גרורות, ואוכל כל חלקה טובה בנפש שלנו. לספר, לתאר, לכאוב לרגע את כל מה שעובר עלי, מתוך אמון בסיסי בכך שכאן, אני לא לבד.
כדי להיות מסוגל להאמין שאתה לא לבד כאן, ושאתה לא המשוגע היחיד, אני מציע לקרוא מעט מהסיפורים של אנשים שנמצאים כאן (שלי מופיע בקישור בתחתית ההודעה), להסתכל על יומן מסע כלשהו, ולחוש את ההקלה המפתיעה וההזויה שנובעת מכך, שפתאום אני קולט - יש עוד כמוני.
זו ההתחלה, אחר כך, כשאנשים יעניקו לך את ניסיונם, גם הנפש שלך תוכל להאמין להם שהם מדברים על משהו שיכול לעזור...
מקווה שתמצא כאן את הבית שאני מצאתי כאן
נתן במתנה