שלום חבר יקר.
מאוד מאוד מזדהה אתך,הרגשות אשם שאנו עושים את הנורא מכול,הניתוק מאלוקים,מהסביבה,מעצמך,האישיות המפוצלת,מבחוץ בטח שווה עם כולם,מבפנים מרגיש זר ומוזר.
בטח ראית חברים שרושמים לך על זה ,שאתה לא חוטא ואתה מכור,האמת לי לקח המון המון זמן,אני כאן כבר שלוש שנים,ובאסירות תודה רואה התקדמות גדולה, ושינוי בגישה.
השאלות שאתה צריך לשאול את עצמך זה שני שאלות בעצם,האם אתה מרגיש שסיימת,די מיצית ,די מרגיש שרוצה למות יותר מלהשתמש, או שאם עובר יום יומיים ואתה לא נופל,חוטא כלשונך,אתה מרגיש בסדר .
ועוד שאלה נוקבת מאוד, האם בזה שאתה מסתובב עם ההרגשה שאתה חוטא, זה עזר לך עד היום להפסיק מלעשות את זה ,אם כן אז למה אתה לא מפסיק ,אם לא ,כנראה שזה לא הפתרון ,כנראה שיש משהו מעבר ,
אני ממליץ לך להמשיך לבוא ולבקר כאן,אלו שהתמידו,בסוף מצליחים. לא להתייאש,כי לדעתי אין כל כך מקום בחוץ שעוזר. ותאמין לי ניסיתי המון.
למסקנא אוהב אותך ואל תפול ברוחך,יש כאן המון כלים נפלאים ,וחברים טובים שמוכנים לעזור אתה לא לבד יותר.