שלום לך ירון היקר
אני מרגיש שיש לי את הזכות להגיב כאן, בגלל שאני הרגשתי את אותם רגשות בזמן שהייתי בשימוש עם התאווה.
דבר ראשון, האשמתי את האנשים בחיים שלי:
הוריי לא דיברו איתי על מין, חטפתי מכות בילדות, זה התרבות היום שמעודדת מין, ועוד הרבה כאלה.
אח"כ האשמתי את עצמי: אני דפוק, רשע, מושחת, חלש, טיפש, פושע, ואפילו מסכן.
ואחרי שסיימתי עם זה, עברתי לאלוקים: נימאס לו ממני, הוא בטח שונא אותי, חכה כשהוא יניח את הידיים שלו עלי,
עוד פיגוע בגללי, הפסדתי כסף וזה רק בגלל שאוננתי. אמנם עשיתי תשובה אתמול, אבל הוא בטח לא מחל, במיוחד בגלל שאוננתי עכשיו.
התעללתי בעצמי מינית. רציתי להפסיק, אבל רק המשכתי.
הפצצתי את אלוקים בשאלות של "מדוע". וכשלא קיבלתי תשובות, הסקתי מסכנות. הוא שונא אותי.
היום בזכות הקבוצות של 12 הצעדים. אני סולח לכל המניעים החיצוניים, ומתמקד בעצמי. אני אוהב את עצמי, ויודע שבחיים לא הייתי רוצה להכאיב לעצמי. ויש לי קשר עם אלוקים שמחזק אותי. אני מאמין היום שאלוקים אוהב אותי גם כשאני מאונן וצופה בפורנו. אבל הוא לא אוהב כשאני סובל, אז אני לא עושה את אותם הרגלים שמסובבים לי סבל.
למדתי איך לתקשר איתו, אבל בעיקר אני לומד איך הוא מתקשר איתי.
אני רחוק מלהיות מושלם, ואני אפילו מתמודד כל יום. אבל בעזרת אלוקים, הספונסר (מדריך מהקבוצות), והחברים בקבוצה, זה כבר לא בלתי אפשרי בשבילי.
חבר יקר, תישאר איתנו. תמשיך לשתף באומץ. ובעז"ה ה' הנס יקרה גם לך.
רק ביחד
שבת שלום