כותרת. כותרת. כותרת.
כבר כמה שבועות שיש בי רצון להתחיל גם-כן יומן מסע משלי. סוג-של שרשור שבו אוכל לשתף את ההתמודדויות והפחדים שלי. וגם את הניצחונות והתקדמויות בדרך. לתת קצת תקווה לעצמי ולאחרים שהמצב יותר טוב ממה שנדמה לי.
למה רק עכשיו אני מתחיל? כי לא ידעתי איך אקרא לשרשור הזה...
אני חייב למצוא שם מוצלח. לא, לא מוצלח, מדהים. משהו שיעניין את כולם, שכל מי שרואה את הכותרת, ישר יכנס לקרוא את הגיגיי. משהו שיהיה כ"כ מעניין שגם אנשים לא-מכורים יכנסו לפורום רק בשביל לקרוא אותי... (JJJ כשאני מבטא את זה בקול זה עוזר לי לצחוק על זה.)
כי אם אני לא מושלם, אז מה אני שווה...
וזה מביע בצורה בולטת את אחד מפגמי האופי שהכי ניכרים אצלי: פרפקציוניזם חולני. הכל-או-כלום. 'אם לא ייצא לי 100, אז עדיף לא לנסות בכלל'.
אז רק להיום: "אבא בשמים, תן בי את המוכנות להיות 80-90%, ולהיות שלם עם זה.
תן בי את היכולת לאהוב את עצמי אפילו אם אני רק 70%."
שבוע טוב ומפוכח לכולם.
) הייתי רוצה לשנות, להיות מישו אחר, משו אחר, לחשוב ולדמיין שהכל יכול יכול להיות וורוד אצל החבר מהצד..
